לפני חודשיים גילו צופי תוכנית הטלוויזיה האמריקאית Saturday Night Live שבהפסקת הפרסומות שלהם ישנה פרסומת אחת קטנה, אורכה 15 שניות בלבד, אבל היא מכילה משהו שאף אחד עד לאותו רגע לא ידע שהוא בכלל קיים - קטע קצרצר מהאלבום החדש של להקת דאפט פאנק. מיכוון שצמד הרובוטים מצרפת לא נוטה לשחרר הרבה מאוד חומרים, מדובר היה בגילוי של ממש.
בסוף הפרסומת הופיע גם הלוגו של חברת התקליטים החדשה איתה חתמו דאפט פאנק - חברת תקליטים ענקית בשם קולומביה רקורדס. קולומביה היא אחת מחברות התקליטים הגדולות בעולם, עם שמות חתומים כמו ביונסה וואן דיירקשן, אבל עד עכשיו לאף אחד לא היה אכפת איזה כוכב חתום איפה. רק שהמעבר של דאפט פאנק לחברת התקליטים היה נראה לרגע תמוה - מדוע במעמדם הם בכלל צריכים לחתום עסקת ענק עם חברת תקליטים?
שמותיהם של דאפט פאנק הם גאי מנואל הומם קריסטו ובנגלרטר. אבל הם אף פעם לא קוראים לעצמם כך, גם לא על גבי האלבומים שלהם וגם לא בראיונות המעטים שהם נותנים. תוכלו לכנות אותם אולי "הרובוטים". זאת מאחר ובכל צילומי היחצ שלהם, ואפילו בהופעות חיות, הם לובשים את חליפות רובוטיות וחובשים מסיכות. למי שתהה, ב-1999 בשעה 9:09 בבוקר, בשעה שהצמד עבד באולפן, המיקסר שלהם התפוצץ והם התעוררו בבית החולים כשהם רובוטים, זאת כמובן אגדה אורבנית שהם מספרים על עצמם.
"כבשו את הרשת"
בשנת 1998, דאפט פאנק שינו לעד את עולם המוסיקה האלקטרונית כפי שאנחנו מכירים אותו עם האלבום הראשון שלהם. ב-2001, בשביל הכיף, הם עשו את זה שוב עם האלבום השני. בעולם שמקדש את מוסיקת הדאנס שדאפט פאנק כל כך עזרו לבנות ולהאדיר, הם כבר נחשבים לאגדה מהלכת. ב-2005 שיחררו את האלבום השלישי שלהם, ב-2007 יצאו לסיבוב הופעות מפלצתי וב-2010 שיחררו את הפסקול שהם כתבו לסרט הענק של דיסני לאותו הקיץ - טרון: המורשת. כל כך הרבה שנים עוברות בין פרויקט לפרויקט, וכל כך הרבה סיפורים סביב הצמד הזה, שפרסומת קטנה של 15 שניות זה כל מה שצריך בשביל להטריף את המעריצים. לאחר מכן כבר פורסמו פרטים ראשונים - אלבום חדש ב-21 במאי תחת השם Random Access Memories. שזה מה שבעצם אומר המונח RAM .
אבל הסיפור המחודש בצמד הרובוטים אינו קשור רק למעריצים של הלהקה. מאז אותו טיזר קטנטן, ישנה תחושה שדאפט פאנק עובדים היטב על מנת לשבור את הסייבר-ספייס, את אתרי החדשות, את טוויטר, את פייסבוק, את vine, ובסופו של דבר את המוח של כולנו. והתחושה הזאת מגובה בנתונים - בחודש האחרון עלה מספר החיפושים של דאפט פאנק בצורה משמעותית. הסינגל החדש שלהם שבר את שיא ההשמעות בשירות הסטרימינג הפופולרי ספוטיפיי, שלפני חודש השמיע את האלבום החדש של ג'סטין טימברלייק. אתרי חדשות מדווחים על כל ציוץ שיוצא ממחלקת השיווק של קולומביה רקורדס לא רק כי הם אוהבים לאכול את מה שהם מקבלים, אלא כי זה מביא קהל. הרבה קהל. אתרי החדשות כל כך התמכרו לחדשות על האלבום החדש, שהם אפילו דיווחו כשקולומביה שיחררה את שמות השירים של האלבום, בסירטון ב-Vine.
אז איך צמד הרובוטים מצרפת הצליח לשגע את כולם? נכון, ישנה ציפייה טבעית שמלווה בהתרגשות מכל קטע מוסיקלי שמשוחרר מדאפט פאנק, אבל ישנה הרבה מוסיקה טובה בעולם, ולא תמיד מוסיקה טובה זוכה לכמות ההייפ שמגיעה לה. הפעם נראה שגם בדאפט פאנק וגם במחלקת השיווק של קולומביה הבינו משהו שאף אחד לפניהם לא הצליח בו באמת - השילוב החכם שבין האינטרנט לבין החוויה בעולם הפיזי.
וכך, ועד ה-21 במאי אז ישוחרר האלבום, כל פיסת מידע קטנה שמשחררים במכונת השיווק של קולומביה הופך למים. ל-15 השניות שנשמעו בפרסומת ההיא נוספו 15 שניות מפרסומת נוספת שהפעם נשאה את שם האלבום. דיג'אים, בניסיון לנסות להבין כיצד השיר האמיתי נשמע, הרכיבו גירסאות שלהם מאותן 30 שניות שהיו להם. הרשת הוצפה בגירסאות מזוייפות של שיר שאף אחד לא באמת ידע איך הוא נשמע.
לפני שבועיים, בזמן שעשרות אלפי אנשים הגיעו לפסטיבל קואצ'לה בקליפורניה, רגע לפני שכמה מהלהקות הגדולות עמדו לעלות לבמה, הוקרנה פרסומת ראשונה שכללה דקה וארבעים שניות שלמות מהשיר החדש של דאפט פאנק, והכריזה לעולם - זה הולך להיות אלבום עמוס כוכבים. ניל רודג'רס, הגיטריסט האגדי של chic ומפיק על ופארל וויליאמס הידוע בזכות עצמו ובזכות N.E.R.D נראו רוקדים עם הרובוטים, ורשימה ארוכה של אורחים הוכרזה. זה הספיק בשביל שמישהו יהיה מספיק קרוב למסך לצלם, ולהעביר הלאה. לפתע, החדשות הכי חמות מהפסטיבל הענק היו מלהקה שבכלל לא מופיעה בפסטיבל.
זו היתה עוד דרך של דאפט פאנק להפתיע, אבל היא עשתה את זה בעולם שאותו הם מגדירים כמציאות. למרבה האירוניה, שני אנשים שלא מוכנים להצטלם בלי מסיכות הרובוטים שלהם גרמו לכולנו להתרגש כי אנחנו מגלים אותם בעולם שאינו וירטואלי, עולם שהוא "אמיתי". לזו הצטרפה סידרת ראיונות שבונה מיתולוגיה שלמה סביב האלבום. הראיונות אינם עם הלהקה, אלא אם כל מי שמשתתף באלבום. פארל וויליאמס מספר על העבודה עם הרובוטים - "הם רובוטים טובים, הם היו יכולים לעזוב אותנו ולחזור לכוכב שממנו הם באו, אבל הם רובוטים אדיבים". אמר פארל. ג'ורג'יו מורדר, עוד אחד שמשתתף באלבום, סיפר על המקצוענות הבלתי מתפשרת שלהם באולפן. האלבום שווק כקלאסי עוד לפני שהוא בכלל שוחרר לאוויר העולם, עם עולם ומיתולוגיה משל עצמו. וכל זה נעשה בעזרת אמצעים קלאסיים כמו שלטי חוצות, ראיונות, פרסומות בטלוויזיה. האינטרנט שימש כבר כמגבר בלתי סופי ומדביק.
אך יתכן שבכל זה דאפט פאנק עלו על משהו מהותי הרבה יותר. האם הפכנו להיות כל כך אדישים לפרסום ברשת שאנחנו מרגישים נוסטלגיה אפילו בנוגע לפרסומות? האם ההתקלות עם שלט חוצות לעד ירגש אותנו יותר מכל באנר באתרי אינטרנט? יתכן שחלק מההייפ הוא במשחק שדאפט פאנק (ומחלקת השיווק שלהם) עושים עם החום והאהבה שאנחנו מרגישים כלפי מוסיקה של פעם, כלפי הפורמט, וכלפי הגילוי של מוסיקה. עם כל זה, אנחנו עדיין רוצים לשמוע את המוסיקה שלנו און ליין, כי זה נוח לנו. שבירת השיאים שהסינגל החדש של דאפט פאנק מתבצעת דרך חנויות מוסיקה ברשת כמו אייטיונז או שירותי סטרימינג כמו ספוטיפיי. זאת אומרת - את הגילוי אנחנו עדיין רוצים לעשות במציאות, במקומות ציבוריים. אבל את המוסיקה שלנו אנחנו עדיין רוצים לצרוך בבית, דרך הרשת.
ובתוך כל זה יש גם מוסיקה. בינתיים רק שיר אחד, ואפילו רק גירסה מקוצרת שלו. אבל אי אפשר להתכחש לעובדה שמדובר בשיר גדול, שמצדיק הרבה מההייפ שלו. כך שאולי שיטת השיווק הטובה ביותר היא המוצר עצמו.