הם צעירים, מוכשרים וחכמים. הם פרצו, חשפו, הביכו ונתפסו - הכירו את הבחורים הרעים של הטכנולוגיה.
האנטר מור: חשף תמונות עירום של אלפי נשים
האנטר מור (27), הידוע גם כ"איש השנוא ביותר ברשת", הוא מקימו של אחד האתרים הפרובוקטיביים ביותר באינטרנט שהביך והשפיל אלפי נשים וגברים, אבל בעיקר נשים.
את האתר השערורייתי Is Anyone Up (מישהו ער?) הקים מור ב-2010, בהיותו בן 24 בלבד, לאחר תקופה במהלכה תחזק בלוג אליו העלה תמונות של חברה שנהגה לשלוח לו תמונות אינטימיות של עצמה. האתר אפשר לכל גולש להעלות תמונות כאלה, ולהציגן לצד פרטי הפרופיל של המצולם ברשתות החברתיות. עד מהרה זכה האתר לכינוי "פורנוגרפיית נקמה", בשל העובדה שרוב הגולשים העלו תמונות של בני/בנות זוג לשעבר כדי להביך אותם.
האתר עורר סערה, ועמד במוקד של תביעות רבות מצד הקורבנות שתמונותיהם הועלו אליו. בתגובה, פרסם מור כי תביעות מסוג זה רק עוזרות לפרסום האתר, שבשיאו זכה לכ-30 מיליון צפיות בחודש והכניס לכיסו של מור לפחות 10,000 דולר בחודש מפרסום. מור הוסיף כי אנשים שפונים אליו ישירות בבקשה להסיר תמונות שלהם לא ייתקלו בסירוב מצידו, אך הדבר לא הרגיע את הרוחות, ובקיץ 2011 הוא נדקר בכתפו בעט ע"י אישה שתמונותיה הועלו לאתר.
ב-2012 נפתחה נגדו חקירה של ה-FBI בחשד ששיתף פעולה עם האקר שפרץ למחשבי קורבנות והעלה תמונות מביכות שלהם. לאחר שהאתר נרכש ע"י פעיל נגד בריונות ברשת במטרה לסגור אותו החל מור לפרסם בטוויטר ציוצים נגד הקונה, ג'יימס מקגיבני, המאשימים אותו בפדופיליה ובכך שהוא "הולך לסין ושוכר ילדים ממשפחות מעוטות אמצעים". בתגובה תבע אותו מקגיבני ובמרץ האחרון פסק בית המשפט כי מור חייב לשלם לו רבע מיליון דולר, בנוסף לכ-11,000 דולר הוצאות משפט. במהלך כל התקופה התחמק מור מנוכחות במשפט הזה ואחרים וחי במסתור כדי למנוע מהרשויות להעביר אליו את המסמכים המשפטיים – דבר הפוגע ביכולת לנקוט נגדו הליכים מסוג זה.
מאז שנסגר האתר, פעיל מור בעיקר כ-DJ באירועים שונים ואף מעלה חלק מיצירותיו ל- SoundCloud. כאשר נסגר האתר טען מור במכתב שפרסם כי הסיבה היחידה שפנה לתחום הפורנו היה מצוקה כלכלית, וכי נמאס לו מהנהלים שהוא נדרש לעמוד בהם, כגון דיווח על גולשים המעלים תמונות של קטינים או מענה לדרישות שונות מהרשויות.
האזינו ל"להיטו" האחרון:
קים דוטקום: הקים אתר להורדות בלתי חוקיות
קים דוטקום (39), הוא אחד מיזמי האינטרנט הצבעוניים בהיסטוריה. דוטקום נולד בשם קים שמיץ והחליף אותו ב-2005, ככל הנראה כסמל לעסקיו. דוטקום היה מאז ומתמיד ילד רע, וכבר בשנות העשרה לחייו הואשם בפריצה לכמה מהארגונים הגדולים בעולם, ביניהם נאס"א, סיטיבנק והפנטגון, כמו גם מערכת הטלפונייה PBX, שאת הפריצה אליה מכר לכל מי שהיה מוכן לשלם תמורתה 200 דולר. עשור לאחר מכן הוא נעצר שוב מסיבות דומות אך שוחרר מכיוון שבית המשפט החליט שמעשיו בהיותו קטין הונעו מ"משובת-נעורים".
ב-2001 קנה דוטקום ב-375,000 יורו אתר קניות שהיה על סף פשיטת רגל, הודיע על כוונה להשקיע בו 50 מיליון יורו ומכר את המניות לאחר קפיצת מחירן בתגובה להצהרותיו, פעולה שהכניסה לכיסו מיליון וחצי דולר ואת עינן של רשויות החוק. מאז התחיל דוטקום עונת נדידה שנמשכה קרוב לעשור, במהלכה עבר ממדינה למדינה בכל פעם שנפתחה נגדו חקירה פלילית או שגורש ממדינה כלשהי.
ב-2005 הקים דוטקום את אתר MegaUpload, שלמרות שלא היה הפרויקט הראשון שלו תרם רבות לפרסומו. האתר, שהפך במהרה למעצמת אינטרנט, איפשר לכל גולש להעלות קבצים בנפחים גדולים יחסית לרשת ולשתף אותם עם העולם, מה שהביא לעידן חדש בשיתוף הקבצים, שעד אז התבסס בעיקר על תוכנות P2P (שיתוף בין מחשבים פרטיים).
העובדה שהאתר הפך לדרך קלה להפצת תוכן המוגן בזכויות יוצרים באופן פיראטי העלתה את חמת איגודי המוסיקה והסרטים, וגרמה לחקירה בינלאומית נגדו שהסתיימה בפשיטה על ביתו המפואר וסגירת האתר ב-2010. מאז נתון דוטקום במאבק משפטי מול רשויות החוק האמריקאיות והניו-זילנדיות, כאשר מצד אחד ארה"ב דורשת להסגיר אותו לידיה לצורך מאסר בעוד הוא תובע את ארה"ב וניו-זילנד על הפרת פרטיות והאשמות שונות ברמות אבסורד רחבות למדי. את כל זה עושה דוטקום תוך שהוא ממשיך לגור בארמון בשווי 30 מיליון דולר ליד אוקלנד, מחזיק בצי פרטי של מכוניות מפוארות ואף שוכר מסוק באופן קבוע. באירוע ההשקה של אתר MEGA לפני פחות משנה, שהתקיים בגינתו העצומה, הוא אף ביים מעצר מזויף של עצמו ע"י דוגמניות שהונחתו מתוך אותו מסוק כאשר הן לובשות ביגוד מינימלי עם לוגו ה-FBI.
אדוארד סנודן: הביך את נשיא ארה"ב
תמונתו המפורסמת וכמעט היחידה של אדוארד סנודן הפכה בחודשים האחרונים לאחת הידועות בעולם. כמעט אין אתר אינטרנט ותחנת טלוויזיה שלא הציגו אותה שוב ושוב, מאז הפך סנודן לכוכב פרשת ריגול בקנה מידה בינלאומי כמעט חסר תקדים.
סנודן, שהועסק כאיש מחשבים ומנתח מערכות בסוכנויות הביון האמריקאיות CIA ו-NSA, הוא דמות שנויה במחלוקת אף יותר משאר הנוכחים ברשימה זו. במהלך כ-5 שנות עבודתו בגופי המודיעין האמריקאי, אסף סנודן בשיטתיות מידע אודות הרגלי הריגול של סוכנויות הריגול הממשלתיות אחרי אזרחי ארה"ב ומדינות זרות. במהלך החודשים האחרונים, הדליף סנודן את המידע לעיתונות וברח מביתו בהוואי כדי להימלט ממעצר ע"י הרשויות בארה"ב.
ברק אובמה על סנודן: "לא נשלח מטוס כדי לתפוס האקר בן 29":
כידוע, המידע שהדליף סנודן עורר שערורייה עולמית, לאחר שהתברר כי סוכנויות ממשלתיות מצותתות כמעט לכל אמצעי התקשורת של כל אדם בכל מקום בעולם – החל משיחות טלפון, דרך הודעות טקסט ועד פעולות המתבצעות באינטרנט. למרות שחשדות כאלו הועלו בעבר פעמים רבות ע"י חובבי תיאוריות קונספירציה, אימות החשש ע"י המסמכים שחשף סנודן גרם לזעם רב, שכן הוא הצביע על קשר הדוק בין חברות מסחריות לממשלות, במסגרתו מוסרות החברות מידע על לקוחותיהן באופן המנוגד לחוק או לרוחו, כמו גם לנוסח חוזי השירותים שלהן עצמן. למרות הכחשות חוזרות מצד כל חברה שהוזכרה במסמכים, לבסוף הביא הפרסום לידי כך שהכעס הציבורי הניע חברות ענק כגון אפל, מיקרוסופט, גוגל ופייסבוק לבקש מהרשויות רשות לחשוף את הקשרים על יחסי העבודה ביניהן.
מאז בריחתו של סנודן מארה"ב הוא מחפש מקלט. לאחר תקופה בהונג-קונג עבר סנודן לרוסיה, שיחסיה עם הממשל האמריקאי מעורערים ממילא, שם הוא ממתין עדיין לתשובה ברורה וסופית לבקשתו למקלט מדיני. ארה"ב, מצידה, מאשימה אותו בריגול, ולפי סקרים המתפרסמים בתקשורת נראה שיותר ויותר מאזרחי המדינה רואים בו בוגד, ולא גיבור שחשף מידע על פעולות שפגעו בציבור.
שון פארקר: נתפס עם סמים והרס שמורת טבע
שון פארקר (33), הוא יזם אינטרנט ותיק למדי. כבר בגילאי העשרה, בעודו תלמיד תיכון, הוא החל ללמד את עצמו בתחומים רבים, ביניהם האקינג וכתיבת קוד, ואף שכנע את בית ספרו להכיר בכך במסגרת לימודיו. ב-1999 הוא פתח יחד עם חבר אינטרנטי בשם שון פנינג את תוכנת שיתוף הקבצים החלוצית נאפסטר, שהיתה בין השירותים הראשונים בעולם שאפשרו לכל משתמש מחשב לחפש ולהוריד קבצי מוסיקה באופן קל וידידותי. תוך כשנתיים צבר השירות כ-80 מיליון משתמשים רשומים, לפני שנסגר בעקבות הוראת בית משפט בארה"ב. בעקבות הפופולאריות שזכה לה השירות, מאז סגירתו הראשונה הוא עבר מספר ידיים, שכן חברות תוכנה שונות רכשו אותו תמורת שימוש בשם המפורסם לטובת חנויות מוסיקה בתשלום שבד"כ לא הצליחו לצבור תאוצה.
ההצלחה הבאה של פארקר החלה ב-2004, כאשר גילה את פייסבוק בזכות חברה שהכיר, שהיתה בין ראשונות המשתמשים בשירות. הוא נפגש עם מארק צוקרברג והיה הגורם המניע מאחורי סבב הגיוס הראשון, בו השתתף יחד עם המשקיע פיטר ת'יל והתמנה לנשיא החברה.
אך דמותו של פארקר זכתה לפרסום דווקא בשל מעשיו הלא עסקיים. הוא נודע כחוגג סדרתי, הנוהג לערוך מסיבות גדולות ורעשניות הכוללות גם צריכת אלכוהול וסמים. למרות שמעולם לא הואשם בפועל בעבירה על החוק האמריקאי, הודח פארקר מנשיאות פייסבוק אחרי שנתפס עם סמים ולכאורה קטינות באחת מהמסיבות שערך. ומאוחר יותר צויר כמתהולל סדרתי בסרט "הרשת החברתית", בו גולם על ידי ג'סטין טימברלייק.
אירוע נוסף שמשך אל פארקר תשומת לב בלתי רצויה היה חתונתו שנערכה לפני כחודשיים בפארק בארה"ב. פארקר, המגדיר את עצמו אוהב טבע, שכר לצורך חתונתו שמורת טבע, ו"שיפץ" אותה ע"י הבאת קבלנים שבנו בה חורבות עתיקות מלאכותיות, שבילים ועוד. אלא שמסתבר שלפארקר לא היו האישורים הדרושים וגרוע מכך הוא אף הרס חלקים מאותה שמורת טבע, מה שהוביל לנציבות על שמירת החופים לקנוס אותו על סך 2.5 מיליון דולר.
פארקר מצידו אגב ממשיך לטעון כי אינו אשם ומי שהיה אמור לקבל את האישורים הנדרשים הוא הגוף ממנו הוא שכר את המקום.
ארון שוורץ: פרץ למאגרי מאמרים באוניברסיטה כדי להפיץ אותם לציבור
ארון שוורץ (שם קץ לחייו בגיל 26), הוא כנראה הסיפור הטראגי ביותר ברשימה. כבר בגילאי העשרה הראה שוורץ נטייה לפעילות בתחומי האינטרנט והמחשבים, בעודו תלמיד בית ספר. בגיל 14 הוא הצטרף לקבוצה שגובשה ע"י W3C, האיגוד האחראי על תאימות ברשת האינטרנט, לצורך פיתוח פורמט מדיה חדש באינטרנט שיאפשר תיאור של מידע באופן סמנטי (כזה המאפשר לנתחו בקלות). הפורמט, הידוע היום כ-RSS, הפך לאחד הסטנדרטים החשובים ביותר ברשת, ומשמש מליונים רבים של משתמשים כדי לצרוך תכנים כגון חדשות על גבי הרשת ללא צורך לגלוש בכל פעם אל האתרים המכילים את התוכן.
בגיל 16 פרש שוורץ מבית הספר והחל להשתתף בקורסים בקולג' אזורי, ולאחר מכן באוניברסיטה. עד גיל 20 הוא הספיק להקים חברה בשם אינפוגאמי, שלאחר זמן קצר התמזגה עם פורטל Reddit בעקבות המלצה של מנחי האקסלרטור (תוכנית המסייעת לסטארט-אפיסטים למצוא שותפים, משקיעים ולהקים את החברה) Y-Combinator. בגיל 21 פרש שוורץ מהחברה לאחר שהרגיש לא בנוח עם העבודה במשרד.
ב-2008 החל פרק חדש בחייו של שוורץ, כאשר הקים את Watchdog, אתר שעקב אחר פעילותם של פוליטיקאים והמחיש אותה בממשק ידידותי למשתמש. בעקבות הפרויקט החל שוורץ להתעניין בפוליטיקה וכתב מאמרים על הדרכים בהן יכולה הרשת לסייע לקידום פוליטיקאים בעלי אופי פרוגרסיבי. הוא היה בין מובילי שיטת הלחץ הציבורי שנעזרה באתרים שקראו להמוני מצביעים לפנות תוך זמן קצר לנציגיהם בשלטון כדי לקדם אג'נדות מסוימות. בין הנושאים שקידם בלהט היה ההתנגדות ל-SOPA, הצעת חוק שחתרה לתת לרשויות האמריקאיות שליטה מסוכנת לכאורה על הגישה של אזרחים לאינטרנט.
במהלך השנים האחרונות, החל שוורץ לפעול באופן מעורר מחלוקת לפרסום מידע באופן ציבורי. תחילה רכש והפיץ את מאגר המידע של ספריית הקונגרס האמריקאי, ולאחר מכן את מאגר המסמכים של בתי המשפט בארה"ב. ה-FBI חקר אותו בנושא, אך החקירה הסתיימה ללא משפט. ב-2011 הוא נעצר והואשם בכך שהשתמש בכלים שעמדו לרשותו כשותף מחקר באוניברסיטה על מנת לחדור למאגר המאמרים של אוניברסיטה אחרת ולהעתיק ממנה מאמרים, ככל הנראה למטרת הפצה פומבית. המשפט שנמשך קרוב לשנתיים הצטייר בקרב קהילת פעילי האינטרנט בארה"ב כרדיפה שמטרתה להשתיק את שוורץ, ובמהלכה השתנו בכל כמה חודשים האישומים עליהם הוא נידון והעונשים האפשריים עליהם.
בינואר האחרון התאבד שוורץ בתלייה בדירתו בברוקלין. מותו עורר זעם רב נגד מערכת המשפט שהתעקשה לתייגו כעבריין מסוכן למרות מטרותיו הנאצלות לכאורה, והוא הפך לאישיות נערצת באינטרנט. בעקבות הביקורת, ביטלו התובעים לבסוף את האישומים נגדו.
ג'ון מקאפי: רצח
אין יותר "להסתבך עם החוק" מזה. ג'ון מקאפי (67), מייסד חברת האבטחה מקאפי חשוד שעל פי המשטרה במדינת האיים הקריביים בליז, ברצח. על פי הרשויות באזור מגוריו, מקאפי הוא החשוד המרכזי ברצח אמריקני בשם גרגורי פאול, שנורה למוות. התושבים בבליז מספרים שפאול, בנאי מקושר שהגיע מקליפורניה, היה בסכסוך מתמשך עם מקאפי ואף לכאורה הרעיל את הכלבים שלו והרג אותם. ימי ספורים לפני הרצח, פאול הגיש תלונה רשמית נגד מקאפי במשרד ראש העיר. הוא טען הוא שמקאפי ירה לעברו בנשק, קילל אותו והשליך עליו חפצים.
מאז ברח מקאפי לגואטמלה, אך שם נתפס ונעצר. למרות המעצר, זכה מקאפי על פי הדיווחים לתנאים נוחים למדי. ואף עדכן בבלוג שלו: "אני במעצר בגואטמלה. הרבה יותר טוב ממעצר בבליז. ביקשתי מחשב ובאורח פלא הופיע אחד. גם הקפה מצויין".
משם הצליח מקאפי להגיע בארה"ב, שלא עצרה אותו ועכשיו הוא חי לו בפורטלנד, שם גם צילם את הסרטון הזה שבין האורגיה, הסמים והבחורות גם מסביר איך להסיר אנטי וירוס. בקרוב גם יצולם סרט על חייו ופועלו.
הסרטון של מקאפי:
ובונוס: קריסטינה סווצ'ינסקיה, "ההאקרית הסקסית בעולם"
אם חשבתם שרק בנים שולטים בעולם המחשבים, צדקתם, אבל חלקית. הכירו את קריסטינה סווצ'ינסקיה (24), או בכינויה "ההאקרית הסקסית בעולם". בתואר "ילדה רעה" היא זוכה אחרי שיחד עם עוד 37 שותפים היא הצליחה לשדוד 3 מיליון דולר מבנקים בארה"ב ועוד 9 מיליון דולר מבנקים בריטיים. התפקיד שלה בכוח אגב היה להכין תשתית להעברת הכספים שנגנבו.
באותם ימים, סווצ'ינסקיה זכתה לכינוי הסקסי והפכה לשם חם בעולם, לא בהכרח בזכות כשרון התכנות שלה, אלא לאחר שהגיעה למשפט שהתקיים בשנת 2010 במכנסי עור צמודים ומגפיים. המראה הלהיב את קהילת הגולשים וההאקרים. עוד פרטים על מעלליה תוכלו למצוא כאן.