השיח על השיח האלים של הטוקבקיסטים באתרים כמו זה וברשתות החברתיות מעולם לא נראה מיותר כל כך: מסתבר שהאשמה האמיתית בנחשולי השנאה שמציפים אותנו ברשת היא הטכנולוגיה, כך טוען הסופר ניקולאס קאר, חוקר טכנולוגיה ועסקים שספרו "הרדודים: מה שהאינטרנט עושה למוח שלנו" הגיע לרשימת המועמדים הסופיים לפרס פוליצר ב-2011.
במאמר שפרסם בבוסטון גלוב בסוף השבוע מביא קאר שורה של ראיות לכך שבניגוד לאמונה הרווחת, טכנולוגיה לא מקרבת בין אנשים - אלא גורמת לניכור ביניהם.
כך, לדוגמה, מביא קאר מחקר שפורסם ב-1976 על ידי שלושה פרופסורים מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו שעקבו אחר התפתחות מתחמי דירות במדינה. הממצאים שלהם הראו שככל שאנשים גרים קרוב יותר אחד לשני, הסיכוי לחברות ביניהם גדל - אך הסיכוי לאיבה גדל אף יותר.
מחקר אחר שמביא קאר פורסם ב-2007 על ידי פרופסור דן אריאלי הישראלי מ-MIT, מייקל נורטון מאוניברסיטת הרווארד וג'ינה פרוסט מאוניברסיטת בוסטון. השלושה ערכו ניסויים פסיכולוגיים שהראו שככל שאנחנו יודעים יותר על מישהו, גדל הסיכוי שנאהב אותו פחות. הם טענו כי כאשר אנו לומדים להכיר אדם, אנו נוטים לייחס משקל יתר להבדלים בינינו מאשר לנקודות הדמיון.
ואם המחקרים האלה נכונים בעולם הישן, שבו למדנו על אנשים משיחות או פגישות ישירות איתם, הם נכונים שבעתיים בעולם האינטרנט, שמדרבן אותנו לשתף יותר ומגדיל את הסיכוי שנקבל לייקים מצד אחד, אך גם נעורר אנטגוניזם בקרב חברינו הווירטואליים שימצאו בשיתוף הבדל נוסף בינינו לבינם.
כך, למשל, ב-2011 טענו מדענים בריטיים שהחשיפה לפרטים אישיים רבים של אחרים מעוררת לא רק חוסר חיבה כלפי המשתף המסוים, אלא גם תגובות אנטי-חברתיות כלפי כל יתר החברים. ב-2014 אף הפליגו שלושה פסיכולוגיים קנדיים והגיעו למסקנה שאנשים בעלי נטיות פחות אוהבות-אדם, ובמיוחד סדיסטים, נוטים להיות פעילים במיוחד ברשתות החברתיות, מה שאומר בעצם שהרשת מעצימה אכזריות טבעית של אנשים.
המסקנה של קאר היא שכל מי שטוען שהאפשרות לתקשר עם כל אדם מכל מקום ובכל זמן מקרבת בינינו פשוט לא מבין את האנושות. כדוגמה לאנשים כאלה הוא מביא את מארק צוקרברג, שבמכתב לקראת השקת הרשת החברתית כתב: "כשאנשים משתפים יותר, זה יוצר תרבות פתוחה יותר ומוביל להבנה טובה יותר של החיים והדעות של אחרים"; ממציא הרדיו, גוליילמו מרקוני, שאמר ב-2012 כי הרדיו "יהפוך מלחמות לבלתי אפשריות, כי הוא יהפוך מלחמות למגוחכות" (שנתיים אחר כך פרצה מלחמת העולם הראשונה); ג'יי.ג'יי קארתי, המהנדס הראשי של חברת התקשורת האמריקאית AT&T, שאמר ב-1923 כי הטלפון "יאחד את עמי כדור הארץ כולו באחווה אחת"; וגם חוקר התקשורת מרשל מקלוהן, שטבע בספרו "גלקסיית גוטנברג" שיצא ב-1962 את המונח "כפר גלובלי".
עם זאת, הוא ציין שמקלוהן לפחות הבהיר 15 שנה מאוחר יותר בראיון טלוויזיה כי התכוון ל"כפר" באופן שלילי: "כשאנשים מתקרבים, הם נעשים יותר ויותר פראיים וחסרי סבלנות אחד כלפי השני. הכפר הגלובלי הוא מקום של חיכוכים מאומצים מאוד ומצבים שוחקים מאוד". מעניין אם הוא טען את זה בעקבות טוקבקים אלימים שקיבל בדואר.