נגיד שהייתם עדים לפשע, או סכסוך שכנים, או חוויתם משהו לא נעים במקום העבודה, והתקשרתם מחסוי כדי לדווח עליו או פניתם באמצעות חשבון זמני בפייסבוק או תיבת מייל שפתחתם לצורך העניין, כי אתם מפחדים להיפגע. לכאורה אתם מוגנים, ואם מישהו ירצה לחשוף את הזהות האמיתית שלכם – הוא יצטרך לפנות לשופט.
אלא שהצעת חוק חדשה (לקריאה) מבטלת את זה, ומעבירה את הסמכות לעובדים בחברות האינטרנט והתקשורת במקרה הרע, או פקיד במשרד התקשורת במקרה הטוב. כלומר אם מישהו קיבל הודעה אנונימית או מתחזה, הוא יוכל לפנות לחברת הסלולר, הרשת החברתית או ספקית האינטרנט, שתהיה חייבת לספק לו את המידע בתוך 20 יום. החברה תפנה לאדם ששלח את ההודעה ותיתן לו להגיב תוך שבועיים. בדרך כלל, תהליך כזה עובר אצל שופט בבית משפט, ולא מתנהל אצל חברות.
מדובר בהצעת חוק למניעת התחזות, אנונימיות והטעיה באינטרנט, שמיועדת להגן עלינו מבריונות רשת והטרדות, אך עורך הדין דן חי, מומחה לדיני טכנולוגיה, תקשורת ופרטיות, סבור שההצעה בצורה הנוכחית שלה תפגע באנשים שיש להם זכות לאנונימיות, ותהפוך פקידים ממשלתיים ועובדים בחברות סלולר לשופטים. הם לא באמת יוכלו לקבוע מתי מוצדק להסגיר פרטים אנונימיים ומתי לא. לפי החוק גם אין להן סיבה להגן על אף אחד, כי אם טעו בשיקול הדעת הן נושאות באחריות ועלולות לשלם קנס.
"ישנם אזרחים הנתקלים בעוולה כזו או אחרת - מקרים של שחיתות, הטרדה מינית או כל עוולה אחרת - ומעוניינים להתלונן לרשויות או לגורמי האכיפה באופן אנונימי, כי עצם החשיפה יכולה להעמיד אותם בסכנה", אומר עורך הדין חי.
"כל פרסום פוסט אנונימי, במידה ויש גורם הרואה עצמו כנפגע ממנו, יוכל להביא לחשיפת פרטי מפרסם הפוסט. הצעת החוק לא מתייחסת למידת הפגיעה או מגדירה במדויק מה נחשב פגיעה. כך, למשל, אזרחים שומרי שבת יוכלו לדרוש חשיפת שמותיהם הספציפיים של כל אלו שפרסמו פוסט אנונימי בעד פתיחת עסקים בשבת, בטענה שאותו פוסט פוגע בהם", מסביר חי.
"הצעת החוק אמנם מאפשרת לספק השירות לסרב להעביר את פרטיו האישיים של מפרסם הפוסט, אולם אותו ספק מסתכן בסנקציות משמעותיות או בקנס של עד מילון ש"ח. מדובר בלחץ רב שמוטל על הספקים לחשוף פרטים, כאשר הפגיעה בחופש הביטוי של האזרחים תהיה משמעותית ביותר".
חי מדגיש עוד כי "היום אין דרך לקבל בהליך אזרחי כתובת IP של גולש אנונימי שפגע בי בטוקבק, צ'ט או כל פרסום אנונימי אחר. פסק-דין של בית המשפט העליון קרא לממשלה לפני כארבע שנים לחוקק חוק כזה, אבל הכנסת לא פעלה בכיוון. לאזרח אין למעשה כל צרופה היום נגד פרסום אנונימי נגדו ברשת. הדרך הנכונה לפתור את הבעיה היא לתת את הכוח בידי בית המשפט, כמו בכל חוק נורמלי אחר", הוא מסביר.