לפעמים אתם כותבים משהו על הצבא, השירות הסדיר, המילואים, אולי אפילו סתם מגיבים לפרסום על הצבא מכלי התקשורת בפייסבוק. יתכן שבקרוב תתבקשו לשלוח את הסטטוסים האלה לאישור אצל הצנזורה הצבאית.
יוסי גורביץ, שכותב בלוג בשם "החברים של ג'ורג'", סיפר שקיבל פניה מאלוף משנה אריאלה בן אברהם, ולפיה עליו להעביר סטטוסים שלו טרם פרסומם לצנזורה. יחד איתו עוד כ-30 בלוגרים ואתרי חדשות קטנים קיבלו פניות כאלה.
הצנזורה הצבאית הודיעה לי הערב שהיא דורשת לראות מראש את הפוסטים והסטטוסים שאני כותב ביחס לצה"ל ולמערכת הבטחון. אין בדעתי ...
Posted by החברים של ג'ורג' on Wednesday, February 3, 2016
גורביץ קיבל מסמך שמפרט את הבקשות לפרסום ולצנזורה, ולמרות שציין שאין בכוונתו לציית לבקשה ולהעביר סטטוסים לצנזורה, הוא נמנע מלפרסם את המסמך: "לאחר התייעצות עם עורך דין, החלטתי בלב כבד שלא לפרסם את המסמך ששלחה לי הצנזורה, על אף שהוא בלמ"ס (בלתי מסווג), משום שהיא אוסרת במפורש את פרסומו". גורביץ אומר ל-NEXTER כי לפי הייעוץ שהוא קיבל יש לאיסור הזה תוקף חוקי.
בהמשך פירסם גורביץ קישור לידיעה חדשותית, שעליה הגיב וכתב בסופה: "סטטוס זה לא הוגש לעיון הצנזורה". לדבריו, הפניה לא נעשתה בעקבות סטטוס מסוים.
על פי תקנות לשעת חירום מתקופת המנדט הבריטי (1945) שעדיין תקפות, "הצנזור רשאי לאסור בצו בדרך כלל או במיוחד לפרסם חומר שפרסומו עשוי או עלול לפגוע, לדעתו, בהגנתה של ישראל או בשלומו של הציבור או בסדר הציבורי".
לרוב, כלי תקשורת ממסדיים נוהגים להעביר לצנזורה כתבות לפני פרסום כאשר יש חשש שיכול להיחשף מידע מסווג או שהפרסום יכול להוות סיכון בטחוני. כלי התקשורת פונים גם לדובר צה"ל לתגובה בנפרד מהפנייה לצנזורה.
עקרונית על פי התקנות, הצנזורה לא מגבילה רק כלי תקשורת: "כל אדם המפרסם כל חומר מתוך הפרת צו לפי התקנה הזאת", נכתב בתקנות, "ובעליו ועורכו של כל פרסום שבו שנתפרסם, והאדם שכתב, הדפיס, צייר או שרטט את החומר, יואשמו בעבירה על התקנות האלה". עם זאת, הצנזורה חסמה בעיקר פרסומים של כלי תקשורת גדולים.
התקנות ממשיכות ומפרטות כי "לצנזור תהיה סמכות לעצור, לפתוח ולבחון, או להורות שייעצרו, ייפתחו וייבחנו כל דברי דפוס או כתב, המכיל כל דבר שבו סובר הצנזור כי הוא פוגע, או עלול להיות או להיעשות פוגע, בהגנתה של ישראל או בשלומו של הציבור או בסדר הציבורי".
האם צריכה להיות הפרדה בין כלי תקשורת ממוסד שפונה לצנזורה לבינך?
"השאלה לדעתי היא לא סוג כלי התקשורת אלא טיב המידע. אם יהיה לי מידע ראשוני, ממקור במערכת הבטחון אני אפנה לצנזורה ולו כדי להגן על עצמי. לפנות לצנזורה כדי שיאשרו את הניתוח שלי, של עובדה שהתקשורת כבר פרסמה נשמע לי מגוחך".
אילן גילאון: ישתק את כל הביקורת
חבר הכנסת אילן גילאון כתב בעמוד הפייסבוק שלו כי "המהלך הזה של הצנזורה הוא מהלך אנטי-דמוקרטי מובהק בנוסח המציאות שמתאר אורוול בספרו 1984. בישראל פועלים אלפי בלוגרים בתחומים שונים. אלה הם עיתונאים עצמאיים, המספקים לקהל אדיר של קוראים תוכן בלתי תלוי, פרשנויות מזווית אישית, בלי שמערכת גדולה עומדת מאחוריהם, בלי ייעוץ משפטי, בלי גיבוי ממוסד.
"דרישה של הצנזורה להעביר אליה כל פוסט ופוסט העוסק בענייני צבא לאישור מסוכנת ומשתקת. המשמעות היא שפוסטים שלא יעברו אישור - לא יאושרו לפרסום, כך שמלכתחילה יצופה מהם להיות מסורסים מתוכן של ממש.
"אין ספק שכשמדובר בנושאים צבאיים רגישים צריך לנקוט במשנה זהירות כדי להבטיח שלא יהוו סיכון לאיש חלילה. מאידך, אסור שזה יעשה על חשבון החופש העיתונאי, ואי אפשר להחיל צו גורף על כל פוסט הקשור בנושאים צבאיים. למה? פשוט כי זה ישתק כל ביקורת ויביא לכך שדברים מהותיים לכלל האזרחים יישארו במחשכים".
עדכון: מהצנזורה הצבאית נמסר בתגובה: "ערך היסוד של חופש הביטוי, חשיבותו והצורך לאזן נכונה בינו לבין הגנה על ביטחון המדינה, עומדים לנגד עיני הצנזורה בכל עת, גם בכל הקשור לפעילות ברשת. סמכויות הצנזורה, המוגדרות בחקיקה ונתונות לביקורת בית המשפט העליון, חלות על כל סוג של פרסום הנוגע לביטחון המדינה, בין אם מדובר בפרסום בכלי התקשורת המסורתיים ובין אם מדובר בפרסום בדרך אחרת. הצנזורה אינה פוסלת כל פרסום של מידע ביטחוני, אלא אך פרסום המקים ודאות קרובה לפגיעה ממשית בביטחון המדינה.
הצנזורה פונה מעת לעת לגורמים הרלוונטים על מנת לחדד את קיומה של חובת הגשת ידיעות בנושאים בטחוניים לצנזורה טרם פרסומם. בשבוע האחרון נעשתה פנייה כאמור למספר דפי פייסבוק, שמגדירים עצמם כדפי חדשות ו/או מבזקים. בפנייה לא התבקשה הסרה של פרסום כלשהו.
יודגש, כי אין המדובר בפרופילים פרטיים אלא בדפים המגדירים עצמם כמדיה ופתוחים לעיון הציבור."