זכירת כתובות של אתרי אינטרנט היא דבר חמקמק, שבמהלך השנים הפך אתרים רבים לשבויים של מנועי חיפוש, במיוחד לאור הקשיים לגרום לדוברי שפות שאינן אנגלית לזכור איותים לטיניים למילים באותן שפות, שהפך את מנועי החיפוש לספר הטלפונים של האינטרנט. המאמץ לשנות זאת, שנמשך כבר כעשור וחצי, מתחיל לשאת פירות: בסוף השבוע הודיע "תאגיד האינטרנט להקצאת שמות ומספרים", או ICANN, על השלב האחרון לקראת הפעלתן של ארבע סיומות אינטרנט ראשונות בשפות בעלות אלפבית משלהן.
הסיומות, שהן החלק האחרון של הכתובת הבסיסית של כל אתר ומופיעות אחרי הנקודה, צפויות לאפשר לראשונה לדוברי שפות להקליד שמות אתרים שלמים ללא שימוש בתווים שאינם בשפתם. ארבע הסיומות שאושרו הן "شبكة" ("שאדטה" – רשת, בערבית), "онлайн" ("אונליין" ברוסית), "сайт" ("סייט" – אתר, ברוסית) ו"游戏" ("יואושי" – משחק, בסינית). כך יוכלו אתרים מהסוגים המתאימים במדינות דוברות ערבית, רוסית וסינית להציע למשתמשיהם כתובות זכירות יותר.
הסיומות, שאושרו כבר במחצית הראשונה של השנה והסכמים מסחריים להפעלתם נחתמו ביולי, נמצאים עתה בשלב אחרון, שאמור לאפשר את תחילת הפעלתם בתחילת החודש הבא.
אם אתם תוהים מתי נראה גם אתרים עם שמות מתחם עבריים, אתם עשויים להתאכזב. יואב קרן, מנכ"ל חברת רישום שמות המתחם הישראלית Domain the Net וחבר המועצה העליונה באייקאן, מסביר ל-NEXTER כי מישראל לא הוגשו בקשות לשמות מתחם זכירים, מלבד בקשה מצד החברה שלו לשם ".קום" בעברית.
"בעבר כבר השקנו בארץ סיומת '.קום', שהופעלה באופן מקומי בשיתוף ספקיות האינטרנט" הוא אומר. ההשלכה היתה שכתובות עבריות שכאלו עבדו רק ממחשבים בתוך ישראל וכך מנועי החיפוש, המופעלים ממדינות אחרות, לא יכלו להגיע לאותם אתרים. כתוצאה מכך ויתרו רוב החברות המקומיות על הכתובות הללו. אך ב-2012, במסגרת ההליך הרשמי לאישור סיומות חדשות כולל כאלו הנכתבות בשפות שונות, הגישה החברה שלו בקשה להפעלת סיומת ".קום" העברית באופן בינלאומי, כך שתעבוד כמו כל סיומת אחרת. היא אושרה באפריל האחרון וצפויה לקבל את האור הירוק הסופי בתחילת השנה הבאה, אך לא ברור כמה אתרים מקומיים ירצו סיומת כזו, לאור העובדה שזו עדיין לא מילה זכירה.
קרן מדגיש כי הזמן שלקח אישור הסיומות בשפות – כשנה וחצי מאז פתיחת ההצעות – הוא אופייני לאופן עבודתו של הגוף הבינלאומי: "התהליך של הוספת סיומות הוא תהליך ארוך ש-ICANN עובדת עליו כבר קרוב ל-8 שנים. בתהליך בקשת הסיומות החדשות הוגשו כ-1,400 בקשות, מתוכן חלק לא גדול – קצת יותר מ-100 – הן בשפות שאינן אנגלית". הוא מוסיף כי בערך 600 סיומות שהוגשו הן "דוט ברנד" – כלומר: שמות מותגים, כגון ".cocacola", כאשר כל השאר פתוחות לחלוטין או פתוחות עם קריטריונים לקבלת כתובת (כך לדוגמא ".bank" השמורה למוסדות פיננסיים). הוא מוסיף כי הסיומות בשפות שונות הן הראשונות שנבדקו ואושרו לאור בקשת חברות רבות מסביב לעולם לבחון את הכתובות הבינלאומיות לפני בדיקת כתובות ממותגות.