היא חברת אינטרנט בשווי של מאות מיליארדי דולרים, היא מעסיקה עשרות אלפי עובדים ונחשבת חדשנית מאוד בתחומה, אבל לא מדובר באמזון או בגוגל אלא בטנסנט – חברה ששמה כמעט אינו מוכר לצרכנים במערב, אך אין סיני שאינו מכיר אותה.
לאחר שנים שבהן דבק בה הכינוי "פייסבוק הסינית", טנסנט עקפה באחרונה את הרשת החברתית של מארק צוקרברג בשווי השוק שלה, וגם נהפכה למודל חיקוי לחברות טכנולוגיה אחרות בעקבות הצלחתה חסרת התקדים בתחום המובייל.
עסק הליבה של טנסנט, ומה שהפך אותה לסיפור הצלחה יוצא דופן, הוא האפליקציה וויצ'ט (WeChat), שהתחילה כשירות מסרים מיידיים אבל כיום כוללת שירותים כה רבים, שאין שום אפליקציה במערב שמשתווה לה. "וויצ'ט היא כלי עבודה מספר אחת בסין: באמצעותה מבצעים עסקות, מפרסמים ומשלמים בכל מקום", אומר צביקה שלגו, מנכ"ל PTL גרופ, שמסייעת לחברות בינלאומיות לנהל את פעילותן בסין.
"עם וויצ'ט אפשר לקנות בסין אפילו בבסטה בשוק – משלמים באמצעות סריקת הברקוד ומקבלים את האוכל. ה'בייק שרינג' (שירות לשיתוף אופניים, שפופולרי מאוד בסין), נעשה גם הוא באמצעות האפליקציה. וויצ'ט איפשרה לבצע שיחות וידאו כבר לפני עשור. בעולמות המובייל, טנסנט מובילה לאורך כל הדרך, וענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות מפגרות אחריה בהרבה תחומים".
"וויצ'ט תיהפך לסטנדרט גלובלי בגלל העליונות של המוצרים שלה", אומר אדי קוקירמן, שבית ההשקעות שלו התחיל לפעול בסין לפני כחמש שנים, וכיום יש לו מיזם משותף עם בנק ההשקעות יפו קפיטל שיושב בשנחאי. "אם אתה מגיע לסין, אתה חייב להשתמש בוויצ'ט. ווטסאפ כמעט לא פועלת במדינה, ולוויצ'ט יש שליטה מוחלטת בהרבה מאוד שירותים. בפועל, אחד הגורמים שתרמו לצמיחה של טנסנט זה שלגורמים בינלאומיים יש בעיה להיכנס לסין, ויש עדיפות לשחקנים מקומיים".
החברה אכן ידועה בקשרים קרובים עם הממשל הסיני, ולפי דיווחים שונים היא אינה מקפידה לשמור על פרטיות המשתמשים באפליקציה. בסקר שערך אמנסטי אינטרנשיונל ב-2016 ובדק את מידת הפרטיות שמספקות 11 האפליקציות הפופולאריות ביותר בעולם, הגיעו וויצ'ט ו-QQ למקום האחרון. "לא זו בלבד שהחברה לא עמדה בשום קריטריון", נכתב באתר של אמנסטי, "אלא שהיא היחידה שלא הצהירה באופן פומבי כי לא תעביר מידע על גולשים לבקשת הממשלה".
לאפליקציה הפופולארית יש 980 מיליון משתמשים חודשיים, ובאמצעותה אפשר גם להזמין תור לרופא, לשלם קנסות או להזמין מונית. בנוסף, ניתן לבצע דרכה רכישות ברשת, לחפש במנוע החיפוש שלה ולהוסיף חברים ברשת החברתית שלה. שירותי התשלום של וויצ'ט זמינים כיום ב-15 מדינות שונות, ובהן יפן, אוסטרליה, ארה"ב וקוריאה. לפי נתוני החברה, ב-2016 הגיע סך התשלומים במובייל בסין ל-7.5 טריליון דולר – פי 50 מאשר בארה"ב.
"הרבה מהמודלים של טנסנט אינם קיימים במערב", אומר שלגו. "היא חברה יצירתית וחדשנית שגדלה לממדים אדירים כשהתחילה לצאת לעולם הרחב. טנסנט מתמקדת במדינות שהמובייל הכי חזק בהן, כמו דרום אפריקה, דרום אמריקה ואסיה. במדינות מפותחות יש תשתיות (אינטרנט קווי) יציבות, אבל במדינות עם תשתיות גרועות עברו ישר למובייל. בסין הכל זמין במובייל".
ראש בראש מול עליבאבא
טנסנט הוקמה בסוף 1998 וכעבור זמן קצר השיקה את שירות המסנג'ר שלה, QICQ. בהמשך שונה שמה ל-QQ, ככל הנראה בעקבות איום בתביעה מצד ICQ – תוכנת המסרים המיידיים הראשונה באינטרנט, שנרכשה על ידי החברה האמריקאית AOL.
בשלוש השנים הראשונות לקיומה, החברה עדיין לא היתה רווחית, וב-2001 רכש התאגיד הדרום אפריקאי נספרס 46.5% מהחברה (כיום הוא מחזיק 34% ממניותיה). בדיעבד התברר כי זו היתה עסקת המאה: בעת הרכישה שילם התאגיד 32 מיליון דולר לטנסנט. נכון להיום, הנתח שלו בחברה שווה 180 מיליארד דולר, בעוד שווי השוק של חברת נספרס כולה הוא 119 מיליארד דולר.
טנסנט נסחרת בבורסת הונג קונג מאז 2004. באותה שנה ההכנסה העיקרית שלה הגיעה משירות המסנג'ר, ובד בבד היא גם התחילה להפיץ משחקים באינטרנט. שנה לאחר מכן היא כבר הרוויחה גם מהשימוש ב-QQ בטלפונים ניידים וממכירת השימוש בלוגו של החברה – פינגווין קטן עם צעיף אדום – לחברות המייצרות בגדים וחטיפים.
החברה היא גם ענקית גיימינג, ונתח ההכנסות העיקרי שלה – 41% – מגיע מהתחום, שבו היא עוסקת כבר שנים רבות. כמה מהרכישות הגדולות שלה, במסגרת מסע הקניות המטורף שבו היא נמצאת כבר שבע שנים, היו של חברות גיימינג: ב-2011 היא רכשה את ריוט גיימז תמורת 230 מיליון דולר; וב-2014 היא רכשה 28% מ-CJ גיימז הדרום קוריאנית תמורת 500 מיליון דולר.
אבל טנסנט ביצעה עוד רכישות רבות במגוון תחומים – והבהירה כי השאיפות שלה מרחיקות לכת וכי אין בכוונתה להצטמצם לתחום המשחקים והתשלומים במובייל בלבד: ב-2013 היא רכשה נתח ממנוע החיפוש הסיני sogou.com תמורת 448 מיליון דולר, וכך נכנסה לתחום החיפוש; ב-2014 היא רכשה 20% מחברת דירוג המסעדות והרכישות הקבוצתיות דיאנפינג תמורת 400 מיליון דולר; באותה שנה רכשה 15% מאתר הקניות הסיני JD.com, והבהירה לענקית האינטרנט הסינית עליבאבא כי היא בהחלט מוכנה ללכת אתה ראש בראש.
טנסנט השקיעה גם יותר ממיליארד דולר באתר הקניות הסיני WUBA; הקימה את הבנק האינטרנטי הראשון בסין, WeBank; השקיעה סכום לא ידוע באפליקציית הנסיעות דידי; חתמה על הסכם הפצה בלעדית בסין עם ליגת הכדורסל האמריקאית NBA ועם ערוץ הטלוויזיה HBO; וגם הקימה עם שתי חברות נוספות את פיוצ'ר מוביליטי – סטארטאפ של מכוניות חשמליות.
אבל 2017 היתה השנה שבה הבהירה טנסנט בצורה הברורה ביותר כי היא אינה נשארת בגבולות סין, וכי היא בהחלט מעוניינת להיכלל ברשימה הקצרה והנחשקת של ענקיות הטכנולוגיה העולמיות: במארס היא רכשה 5% מטסלה של אילון מאסק תמורת 1.78 מיליארד דולר; באפריל היא השיקה את פלטפורמת WeGame, שמיועדת לשחקנים ומפתחים בכל העולם, עם דגש על משתמשים במערב, וצפויה לטלטל את עולם הגיימינג. במאי נהפכה טנסנט לאחת מעשר החברות עם השווי הגבוה ביותר בעולם.
בספטמבר הודיעה החברה כי תשקיע 90 מיליון דולר בסטארטאפ התעופה הגרמני ליליום; בהמשך השנה היא הגיעה עם מתחרתה הגדולה עליבאבא לעסקה בנוגע לזכויות משותפות בסטרימינג של מוסיקה; חתמה על שיתופי פעולה עם לוריאל ונינטנדו; ורכשה חלק מבנק ההשקעות צ'יינה אינטרנשיונל קפיטל קורפוריישן.
בנובמבר היא רכשה 12% מסנאפ, החברה שעומדת מאחורי האפליקציה סנאפצ'ט, במטרה להפוך אותה לפלטפורמת גיימינג. שתי עסקות מעניינות נוספות נחתמו החודש: טנסנט וענקית הסטרימינג ספוטיפיי הודיעו כי ירכשו נתח של 10% אחת מהשנייה; וטנסנט הודיעה כי רכשה 5% מרשת הסופרמרקטים Yonghui הסינית תמורת 638 מיליון דולר – ובכך, ממש בדומה לאמזון, עשתה צעדים ראשונים לתוך עולם הקמעונות הפיזית.
טנסנט הוכיחה כי בכל מה שקשור לתשלומים במובייל, גיימינג, סטרימינג ובאופן כללי עולם המובייל – היא שחקנית מובילה. אבל היא גם רוצה להיות חלק מההתרחשות בכל התחומים החמים והמעניינים, כמו תעופה ומכוניות חשמליות.
הרווחים מפרסום עוד לפניה
טנסנט, שהיו"ר והמנכ"ל שלה הוא המיליארדר מא הואטנג (המכונה פוני מא), רשמה תוצאות כספיות מעולות ב-2017, והמניה שלה אף זכתה לכינוי "המניה החשובה היחידה באסיה ב-2017". בתוצאות הרבעון השלישי היא דיווחה על הכנסות של 9.825 מיליארד דולר ועל עלייה של 69% ברווח הנקי – וכך גם עקפה את פייסבוק בשווי השוק שלה.
אבל בניגוד לפייסבוק, ש-97% מההכנסות שלה מגיעות מפרסום, רק 17% מההכנסות של טנסנט מגיעות מהתחום. זה מעיד, ככל הנראה, שלטנסנט יש בהחלט לאן להתפתח בתחום. אבל האם יש לה פוטנציאל להפוך למעצמת פרסום כמו פייסבוק?
שבע המחלקות העיקריות בטנסנט עובדות בימים אלה על סנכרון המידע ועל למידה של יותר ממיליארד המשתמשים שלה, כדי להצליח להציג להם מודעות מדויקות – כך אמר לבלומברג לאו סנג יי, סמנכ"ל הפרסום החדש של החברה. המטרה של החברה היא להשיג נתח גדול יותר משוק הפרסום הסיני, שההיקף השנתי שלו מגיע ל-53 מיליארד דולר.
ההכנסה של טנסנט מפרסום תוכל להכפיל את עצמה ל-11.4 מיליארד דולר עד 2019, כך לפי חברת המחקר eMarketer. החברה צפויה להגדיל את הנתח שלה בשוק הפרסום הדיגיטלי ל-15% לעומת 9% כיום.
שיתוף פעולה בין יחידות שונות של חברה נשמע אולי טריוויאלי, אבל לא במקרה של טנסנט, שבה מונהגת תחרות קשה ומרה בין היחידות, כדי להמריץ את העובדים להעלות רעיונות מקוריים ולעודד חדשנות.
"בסין יש קושי אדיר ליצור חדשנות", אומר שלגו. "בחברות הגדולות זו משימה קשה לגרום לעובדים להציע רעיונות מחוץ לקופסה. לכן זה לא פלא שמנסים לעשות תחרויות בין העובדים. חברות גדולות בדרך כלל ממשיכות לגדול בעקבות בליעה של חברות קטנות וחדשניות, ולכן האינטרס שלהן הוא שבסין תהיה חדשנות.
"בסין לא חסרות השקעות, אבל הפער התרבותי מקשה עליהם. דווקא יש תקווה בכך שחברות סיניות מגייסות אנשים זרים. סין מתחילה להיפתח ולהבין שאנשים שמגיעים מבחוץ מפרים אותה, ולמרות הקשיים – לא חסר בה כישרון".
"נושא החדשנות הוא מרכזי בעתיד של סין, והסינים מודעים לכך", אומר קוקירמן. "בעבר הסינים היו אלופי ההעתקה, אבל במקרה של טנסנט התלמיד התעלה על המורה. הסינים השקיעו בשוק הישראלי 15 מיליארד דולר, כי הם רוצים להיות תחרותיים יותר בשוק הגלובלי, ובניגוד לאמריקאים, שיש להם שוק מקומי גדול מספיק, הישראלים פתוחים יותר ורגישים פחות לשותף סיני. לכן זו גם הזדמנות אדירה לחברות הישראליות".
שלגו מוסיף: "העובדה שלפני 15 שנה סין העדיפה את חברות האינטרנט המקומיות על פני הזרות נראית בדיעבד חכמה. מבחינת המיסוי והביטחון הלאומי – כל מדינה שואפת עכשיו לשליטה על המרחב האינטרנטי שלה".
עוד ב-TheMarker:
"מלחמת הכוכבים: אחרוני הג'דיי" - הסרט הרווחי ביותר ב-2017
חג המולד הסתיים - אבל טירוף הקניות של האמריקאים נמשך