בבקשה לביזיון בית המשפט שהגישה עיריית תל-אביב באמצעות עו"ד גיא אופיר, היא מבקשת מבית המשפט להפעיל את סמכותו להכריח את גוגל לציית להחלטת בית המשפט, לתת צו לתפיסת סימני המסחר של גוגל בישראל ולהטיל עיקולים על חשבונות הבנק שלה.
כזכור, מדובר בתיק במסגרתו מבקשת עיריית תל-אביב למחוק ממנועי החיפוש של גוגל פרסומים מכפישים ואלימים נגד עובדים סוציאליים שבשירותה. כמו כן נדרשת גוגל לשלם פיצוי כספי לתובעים. חלק מהאנשים שעומדים מאחורי הפרסומים כבר נמצאים במעצר ועתידים לעמוד מול כתבי אישום.
עוד טרם המשפט הסירה גוגל חלק מהפרסומים המכפישים. בהמשך קבע בית המשפט כסעד זמני כי גוגל תסיר את הפרסומים המכפישים מכל מנועי החיפוש שלה בארץ ובעולם.
על-פי הבקשה, למרות הצו והזמן שחלף עדיין ניתן למצוא פרסומים מעוולים כנגד אותם עובדים סוציאליים בתוצאות מנועי החיפוש של גוגל - זאת למרות שגוגל עצמה הודיעה לבית המשפט לפני ימים ספורים כי תקיים את הצו.
נראה כי בדיון בבקשה, בית המשפט יידרש להחליט מה זה אומר "לקיים את הצו" במקרה של גוגל. בגוגל מבקשים שיעבירו להם באופן מסודר כל לינק הנתפס כמכפיש ובשל כך כפוף לצו. הם לא נקטו פעולה יזומה כדי לאתר את הפרסומים הבעייתיים ולמחוק אותם, מתוך תפיסה שהם לא הצנזור המחליט מהם הגבולות בין חופש הביטוי לבין דיבה.
משהו על הגישה של גוגל בנוגע לפרשה והמחלוקת שיש בינה לבין עיריית תל-אביב על הפירוש לצו ניתן ללמוד מההתכתבות שנערכה קודם להגשת הבקשה לביזיון בית משפט בין עורכי הדין של גוגל - משרד עורכי הדין ש. הורוביץ - לבין עו"ד אופיר.
על-פי עו"ד אופיר, קיום הצו אמור להתבצע לפי חיפוש שמי של שמות התובעים ולא לפי לינקים ספציפיים שיועברו לגוגל. על-פי ההתכתבות, עו"ד אופיר סבור כי על גוגל להסיר גם פרסומים מכפישים מיוטיוב, ומאיים כי בידיו האפשרות להוכיח זהות בין התאגידים מבחינת הייעוץ המשפטי.
מנגד, בגוגל טענו כי הטענה לפיה יש לפרש את הצו כך שעל גוגל מוטלת חובה לנטר את הרשת במטרה לאתר ולהסיר כל קישור הנוגע לתובעים בלי שנקבע אם קישור הוא חוקי או לא, חורגת באופן משמעותי ובלתי סביר מההחלטה. לטענתם, זה גם סותר את דיני לשון הרע, לפיהם על מי שטוען כי נפגע מפרסום בעניינו להפנות אל הפרסום באופן פרטני. "אם קיימים פרסומים מכפישים נוספים שלא פורטו בבקשה לסעד זמני, יכולים הנפגעים להעבירם לגוגל, וגוגל תבחן אותם לגופם".
על-פי הבקשה, בעירייה לא משתכנעים מהטיעון: גוגל טוענת כי ללא הפניית קישור היא לא יודעת למצוא את הפרסומים המכפישים. "אילולא היינו עוסקים בחייהם של המבקשים, ניתן היה להעלות חיוך נוכח טיעון אבסורדי זה, לפיו מנוע החיפוש גוגל לא יודע לחפש בגוגל, והוא זקוק להפניה ישירה לפרסום".
על-פי הבקשה, מדובר בהתחכמות ובמדיניות התשה, אותה מנהלת גוגל נגד המבקשים: "לא בכדי לקח לגוגל 11 ימים להודיע שהיא תקיים את הצו, שכן היא שקלה הכיצד להתמודד עם הצו שאינו נוח לה, בלשון המעטה".
לטענת עו"ד אופיר, "גוגל על מלוא עוצמתה יכולה בקלות לאתר ולנטר את מלוא הפרסומים הקשים ולהסירם "באבחת מקלדת" אחת,, וזאת בניגוד לעבודה סיזיפית של המבקשים באיתור לינק מכפיש אחד אחרי השני במנוע החיפוש של גוגל.
עוד הוא טוען כי לגוגל ברור שהחומרים שהועברו לה הם דוגמאות לפרסומים מכפישים בלבד, וברור לטענתם מלשון הצו שאומר "את כל הפרסומים המכישים" שגוגל מפרשת את הצו כפי שנוח לה.
פרט לנקיטת צעדים כלכליים נגד גוגל, בית המשפט מתבקש לנקוט צעדים ישירים מול מאיר ברנד, הדמות הבכירה ביותר בגוגל ישראל ומהבכירים של החברה בעולם כולו.
בגוגל ישראל בחרו שלא להגיב לידיעה.