ב-2007 פרצה לתודעה הישראלית חברת ג'ימלאיה לאחר שנמכרה ב-217 מיליון דולר לתאגיד אמריקאי גדול. מייסדי החברה, ארבעה יזמים צעירים, הפכו לידוענים שהתפרסמו בזכות אורח החיים הראוותני שאימצו לעצמם לאחר האקזיט הגדול: וילה גדולה ומפוארת בסביון עם 14 חדרי שינה, שישה חדרי שירותים פרטיים, שני ג'קוזי ובריכה עם דגים מזהב; מכוניות פרארי יקרות ומנקרות עיניים; רכישת קבוצת כדורגל נערצת ובכלל - חיים של מסיבות, משחקי וידיאו ובחורות. מייסדי ג'ימאליה הפכו למושא הערצה וגרמו להמוני ישראלים לחלום גם הם על אקזיט שיסדר להם את החיים.
אלא שחברת ג'ימלאיה מעולם לא נבראה וארבעת מייסדיה לא התעשרו. הם היו גיבורי סדרת הטלוויזיה "מסודרים", ששודרה ב־2007 בערוץ 2 ועסקה בחיים שאחרי האקזיט. הסדרה יצרה בתודעה הישראלית דימוי זוהר ונוצץ של חיי הפאר שחיים האקזיטיונרים הישראלים. המציאות, כך מתברר, אפורה הרבה יותר.
החיים שאחרי האקזיט הם אכן יותר נוחים וקלים. אפשר להחזיר משכנתא או לקנות רכב חדש (ובמקרים בודדים גם יאכטה מפנקת), אך רוב היזמים ממשיכים לעבוד בחברות שרכשו אותם, לפחות בתקופה שלאחר האקזיט, ובמקרים רבים גם להקים חברות חדשות ולהזרים כסף לתעשייה שממנה הגיעו. יצאנו לבדוק מה עושה יזם אחרי שיום אחד נופלים עליו 20 מיליון דולר בעקבות אקזיט מוצלח.
אותה פג'ו ישנה
מתעשרי ההיי-טק הישראלים נמנעים לרוב מלחשוף את סך ההון שברשותם או הדרך שבה בחרו לנהל אותו. באירועי נטוורקינג או בארוחות מצומצמות, נדיר לשמוע מיליונרים היי-טקיסטים מתרברבים בכסף שצברו או בחפצי היוקרה שקנו בו. "אני עדיין נוהג באותה מכונית פג'ו 307 מלפני תשע שנים", אמר לנו אחד היזמים ששלשל לכיסו סכום משמעותי באקזיט לפני כשנתיים.
בשנה האחרונה חברות עם שמות לא פחות מוכרים מאותה ג'ימאליה - כמו וייבר, ווייז, וויקס, טראסטיר ואינטוסל - נמכרו ויצרו דור חדש של מתעשרים. אף שמדובר בחברות פרטיות שמבנה הבעלות בהן לא גלוי, ידוע כי שבחלקן כל אחד מהיזמים הוסיף לחשבון הבנק שלו כמה עשרות מיליוני דולרים.
במפגש לסיכום 2013 שערך פורום Startup Stadium בדצמבר, יזמים שהיו שותפים לשלושה מהאקזיטים הבולטים של השנה החולפת, חרגו מהמנהג המקובל והתייחסו לחיים עם הכסף שאחרי האקזיט. הדברים שאמרו מספקים תמונה די מייצגת לשאלה מה עושים כשנפגשים עם כל כך הרבה כסף?
"אני משקיע בסקי. הבטחתי לעשות עונה שלמה. עכשיו אני מנסה כמו טבח בצבא לעשות שבוע-שבוע - שבוע סקי, שבוע בישראל", סיפר אורי לוין, אחד ממייסדי ווייז שנמכרה לגוגל במיליארד דולר ויו"ר החברה. ואכן, כשניסינו להשיג את לוין לצורך כתבה זו, הוא היה בחופשת סקי. אך סקי הוא לא העיסוק היחיד שלו. עוד לפני האקזיט הגדול, לוין התחיל להחזיר חזרה לקהילת הסטארט-אפים בתור משקיע ומנטור בחברות.
תמיר ברלינר, אחד ממייסדי פריימסנס שנמכרה לאפל בכ-350 מיליון דולר, סיפר שכבר הקים סטארט-אפ חדש. כשנשאל מדוע חזר שוב לנקודת ההתחלה, השיב "מאותה סיבה של הפעם הראשונה. אתה רואה איך העולם עובד ואומר שזה לא צריך להיות ככה".
תומר דביר, מנכ"ל סולוטו שנרכשה על ידי Asurion ב-130 מיליון דולר, הגיע לאירוע מהמשרד והודה ש"הרבה דברים נשארו אותו הדבר. כיום אנחנו יכולים להשפיע הרבה יותר בתוך ארגון של 14 אלף איש".
לפעמים אפשר ללמוד על אורח החיים שאמצו לעצמם מתעשרי ההיי-טק, דרך חשבונות האינסטגרם שלהם, הפתוחים לקהל. למשל מנכ"ל מלאנוקס, אייל וולדמן, משתף תמונות מחופשות סקי ומהפלגות על היאכטה שברשותו. וולדמן גם רכש נכסים יוקרתיים בתל אביב. שלמה קרמר, מנכ"ל אימפרבה, ממייסדי צ'ק פוינט ומשקיע בחברות אבטחת מידע, משתף באינסטגרם תמונות רבות מטיולים משפחתיים בעולם. בחודשים האחרונים, מלבד נסיעות עבודה, קרמר בילה באיים המלדיביים, יוון ואיטליה.
על אורח החיים של חבריהם, מתעשרי ההיי-טק מוכנים לגלות קצת יותר. אבל גם אצלם לא תמצאו סיפורים צבעוניים במיוחד או פריטים אקזוטיים בהם התהדרו מתעשרים, למעט וילות ודירות פאר. רבים הופכים תחביבים כמו שייט או סקי לאורח חיים קבוע.
על יאיר גולדפינגר למשל, אחד מראשוני המתעשרים מאקזיטים (בעקבות רכישת מיראבליס, מפתחת ICQ, על ידי AOL ב-1998), מספרים שהוא הניח במשך שנה את הכסף בבנק כדי להתרגל לרעיון. בהמשך הוא הפך למשקיע והמשיך לייסד חברות.
שותף באחת מקרנות ההון סיכון הישראליות, שנמצא בקשר קרוב עם היזמים שמתעשרים בעקבות אקזיטים, מצביע דווקא על הצד הפחות זוהר של האקזיט. "יש משפחות שהתפרקו בעקבות אקזיטים. כמות כזו של כסף שנכנסת יכולה לשנות פתאום הרבה דברים. זה יכול להשחית", אומר איש ההון סיכון.
"אנשים לא מתפרעים. אין תרבות של לקנות מטוסים. 'מסודרים' זה מיתוס. היזם הישראלי שמרן מאוד, וזה נכון גם לגבי רווקים צעירים שאין להם משפחות", אומר אנג'ל ישראלי שעשה את הונו מאקזיטים, להם היה שותף כיזם. לדבריו, רוב היזמים שהתעשרו בעקבות אקזיטים מנהלים את ההון שלהם בצורה סולידית: פקדונות בבנק בריבית נמוכה, אג"חים, נדל"ן מניב (ובית לעצמם) ולעתים גם השקעות בסטארט-אפים. האנג'ל מספר שבימי בועת האינטרנט קפצו יועצי השקעות על המתעשרים החדשים, אך הם נעלמו עם התפוצצות הבועה.
יזם עבר ואיש הון סיכון בהווה טוען שיחסית למתעשרי ההיי-טק בעמק הסיליקון, הישראלים לא ממהרים להחזיר את הכסף שהרוויחו לתעשייה שבה צמחו. "יחסית לגודל הכסף, יש השקעות מעטות ולוקח ליזמים זמן רב להתחיל להשקיע בסטארט-אפים. בוואלי, בממוצע לפחות 30% מההון חוזר לקהילה מהר מאוד כהשקעות. בישראל לא רואים יותר מ-10%. אפשר לטעון שזה אפקט האמא היהודיה - תשמור בבנק", הוא אומר.
בית עם בריכה, דירה לאמא
מי שחשופים לדרך שבה מתעשרי האקזיטים מנהלים את הונם הם אנשי הפיננסים, שבמקרים רבים ההון עובר לניהולם. "אנשים נוטים לערב רגשות בבחירה של ניירות ערך. אנחנו הקול הרציונלי שאומר להם 'זכיתם בכל כך הרבה כסף, עכשיו צריך להוריד הילוך ולא לקבל החלטות פזיזות'. מרגע שכתבו עליהם שהם עשו אקזיט מתקשרים אליהם מכל הבתי השקעות ופמילי אופיס", אומרת אורלי צ'ליק פייסט, מנהלת הון בכירה בפיוניר תכנון פיננסי, פמילי אופיס שמנהל כספים של עשירים בעלי הון של יותר ממיליון שקל, בהם גם מתעשרי האקזיטים.
"צריך לשבת ולחשוב ברמה המשפחתית ולבנות תכנית. יש כאלה שישר רוצים לשדרג את הבית, להחזיר משכנתא או לעזור להורים. לעומת זאת יש לקוחות שלא רוצים להשחית את הילדים וממשיכים באותם חיים. המטרה שלנו היא לדאוג שהכסף ישאר עד יומם האחרון באותה רמת חיים שהם מייחלים לה", ממליצה צ'ליק פייסט.
היא מסבירה כי תיק ההשקעות האופייני למתעשרי האקזיטים נקבע בהתאם למטרות העתידיות להון וכולל השקעות בנדל"ן מניב בישראל, בחו"ל ובשוק ההון. מבנה התיק מביא בחשבון שיקולי מיסוי, העברה בין-דורית ומתחשב ברמת החיים הרצויה לחוסך. לדברי צ'ליק פייסט, תיקי ההשקעות כוללים השקעות שמפוזרות בישראל ובחו"ל. "מכיוון שזה חיסכון של אנשים צעירים לטווח ארוך מאוד, ישנה הטיה גבוהה למניות - לא כמו במקרה של תיק סולידי של אדם שצבר בגיל 60 פלוס כמה מיליונים ושומר על הכסף", היא מוסיפה.
לדברי משה כהן, מנהל מחלקת הבנקאות הפרטית של בנק HSBC ישראל, שאחד מהמגזרים העיקריים בו הוא מטפל הוא היי-טקיסטים, רוב הכסף של מתעשרי ההיי-טק יושקע בהשקעות פיננסיות, בעיקר אג"חים בפיזור עולמי ומניות, לצד השקעות ישירות בחברות היי־טק.
"אנחנו לא מאמינים בהשקעה דרך קרנות בגלל העלויות הגבוהות. אנחנו רואים שלמשקיעים שעשו אקזיטים יש הטיה לתחום הטכנולוגי והם משקיעים במניות טכנולוגיות ובקרנות פרייווט אקוויטי, כי זה מעניין אותם וזה התחום שלהם. הם יודעים לזהות שם את הפוטנציאל", מוסיפה צ'ליק פייסט.
מה מייחד את מתעשרי האקזיטים מקבוצות אחרות של עשירים, למשל כאלה שקיבלו כספים בירושה, שנולדו למשפחות ממון או שזכו בלוטו? לדברי צ'ליק פייסט "רוב האנשים האלה, אפילו המבוגרים שבהם ובמיוחד הצעירים, ממשיכים לעבוד. הם אוהבים מאוד את מה שהם עושים. הם שאפתנים מאוד ומחפשים את היעד הבא. אלה שיורשים הרבה כסף, שחיו עם כסף הרבה שנים, או כאלה שזכו פתאום בכסף, חושבים פחות על להמשיך לעבוד".
עד כמה זה משפיע על תכנון ההון שלהם?
צ'ליק פוסט: "הם לא מתחילים לצרוך את הכסף מהיום ועד יומם האחרון. עושים מיפוי שלוקחים בו בחשבון שלושה טווחים - קצר, בינוני וארוך. בטווח הקצר בדרך כלל מקצים סכום כלשהו לחלומות - מכונית פרארי במיליון שקל, יאכטות, בית במושב שתמיד חלמו עליו. יש לי לקוח שרצה לקחת את כל המשפחה ולנסוע לטיול של 10 חודשים עם כל המשפחה, אבל חזר לעבוד אחר כך. בדרך כלל אנשים רוצים את הדברים הבנאליים - בית עם בריכה, בית גדול יותר, קונים דירה לאמא שנשארה לבד. בדרך כלל גם מדובר באנשים צעירים מאוד, אז קשה להם לתכנן את הכסף 60 שנה קדימה. רוב המתעשרים רוצים לשדר עסקים כרגיל - להגדיל את הרווחה הכלכלית ורמת החיים, אבל לא יותר מזה. לא הולכים ורוכשים פיסה בירח".
כהן מ-HSBC רואה דברים דומים. "רוב הלקוחות הם חבר'ה שיום בהיר אחד נפגשים עם הרבה מאוד כסף. אחד הדברים שמאפיינים אותם הוא שהם לא נעצרים. הרבה פעמים אני פוגש אותם רק בתשע בערב כי אין להם זמן והם עובדים כל היום", הוא מספר. "הם לא מסתנוורים מזה שיש להם הרבה כסף. הגישה שלהם היא שהייעוד הוא לא רק לייצר עוד כסף מהכסף, אלא לשמור אותו ולחשוב איך להשתמש ולפגוש אותו בעתיד. נותנים להם פתרונות איך לנהל כסף בצורה סולידית יחסית", מוסיף כהן.
פועלים מתחת לרדאר
פרופ' אורית טיקוצינסקי, פסיכולוגית חברתית ומומחית לקבלת החלטות בבית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה, חוקרת את הדרך שבה אנשים משתמשים בכסף בנסיבות שונות. את מתעשרי האקזיטים היא עוד לא חקרה, אבל מדבריה עולה כי הדרך שבה ההיי-טקיסטים משקיעים את כספם, מלמדת שהם רואים בו כסף שהרוויחו בעמל כפיים רב והם אינם מתייחסים אליו כזכייה בהגרלה או כסף שקיבלו בקלות ולא ציפו לו (Windfall Gains).
"כשאתה עושה המון כסף, אתה יכול לחשוב שיש לך מגע קסם ושתרוויח המון כסף בכל דבר שתעשה, כמו 'יד חמה' אצל מהמרים. ולכן ניתן לצפות שאנשים יקחו סיכונים גדולים יותר. ואולם היזמים מבינים שהאקזיט שעשו מרמז על כישרון וגם על הרבה מזל ולכן הם לא לוקחים סיכונים קיצוניים. נשמע שהם לא בונים על עוד הצלחות מסחררות שיתממשו אחת אחרי השנייה. בסופו של דבר אנשים מתייחסים אל יזמות כעבודה קשה. מבחוץ זה נראה 'נכנסתי, יצאתי, עשיתי מכה', אבל בתוך העולם הזה ברור שזה לא טראח! עושים מכה", מסבירה טיקוצינסקי.
במלים אחרות, ההתנהגות של היזמים המתעשרים מצביעה על פרופיל פסיכולוגי שונה מהסטיגמה המצטיירת כלפי חוץ. כמו כן, טיקוצינסקי מזכירה שכספי האקזיט מגלמים תגמול על תקופת עבודה ארוכה, הכרוכה בהשקעת שעות עבודה רבות ולעתים גם הון עצמי שסוכן. כמו כן, לעתים האקזיט המוצלח מגיע לאחר כמה כשלונות ותקופה שבה היזם לא נהנה מהכנסות גדולות ואולי אף ספג הפסדים.
עשירי ישראל אינם נדבנים גדולים כשזה מגיע לפילנתרופיה וההיי-טקיסטים אינם יוצאי דופן בכך. לדברי צ'ליק פייסט, הנטייה להמשיך בעבודה ובעשייה גורמת לכך שמתעשרי האקזיטים תורמים פחות לפילנתרופיה שמאפיינת מבוגרים שפורשים מעשייה. כהן טוען שדווקא ישנה פעילות פילנתרופית, רק שהיא אינה מוחצנת מבחינה תקשורתית. "רואים פעילויות של הלקוחות מתחת לרדאר. הם משתדלים מאוד שהשם שלהם לא יופיע. הם לא רוצים להיות במקום שיגידו שהיי-טקיסט כזה או אחר תרם למוסד. הם מעדיפים לתרום בשקט ובסתר" הוא מספר.
מאפיין ייחודי נוסף לעשירי ההיי-טק הוא הנכונות שלהם לקבל ייעוץ, כך טוענת צ'ליק פייסט. "אלה אנשים אינטיליגנטים ואמביציונים שהם מומחים בתחום שלהם. אבל הם גם יודעים שהם מאוד ממוקדים במה שהם עושים. יש קהלים אחרים של לקוחות שחושבים שהם יודעים הכל. ההיי-טקיסטים מקבלים באהבה והבנה את זה שהם צריכי מומחה לתחום הפיננסי".
וגם:
>> יד ימינו של צוקרברג: אנחנו לא נמנעים מלהציע משכורות גבוהות יותר לעובדים של מתחרים
>> בכירי ההון סיכון הישראלים טוענים: "חולשת הקרנות המקומיות תפגע בהצלת ההיי-טק"
