נושא הפרטיות ברשת עולה לדיון בתדירות הולכת וגדלה ככל שהרשת עצמה הופכת לכלי התקשורת המרכזי שלנו. אך עד כמה באמת אנחנו חרדים לפרטיותנו ופועלים בעניין? מחקר חדש שערכו ד"ר יובל דרור מהמכללה למנהל וסער גרשון מהאוניברסיטה העברית בתמיכת מיקרוסופט ישראל, בקרב למעלה מ-1,000 ישראלים מכל המגזרים מגיל 12 ומעלה, מצביע על נתונים מעניינים ביחסו של הגולש הישראלי לסוגיית הפרטיות ברשת.
לפי המחקר, כיום, כ-81.2% מאזרחי ישראל מגיל 12 ומעלה, או כ-5 מיליון איש, גולשים ברשת - עלייה משמעותית לעומת 70% במחקר קודם שנערך לפני כשנה וחצי. פילוח הגולש הישראלי מצביע על כך שבקרב האוכלוסייה היהודית החילונית, המסורתית והדתית-לאומית שיעור המחוברים לאינטרנט נע סביב 88% בעוד באוכלוסייה החרדית המספר הוא 40% בלבד.
עוד סיפורים, תמונות וסרטונים בפייסבוק של NEXTER
עוד ב-NEXTER:
- דיווח: אפל תקדים את השקתו של אייפון 6
- צפו: הצילה את הטלפון וכמעט איבדה את חייה
- בקרוב: שינוי דרמטי בעיצוב של ג'ימייל
מעניין לציין כי מבין הישראלים הגולשים, נראה כי אלו בעלי ההכנסות הגבוהות נוטים הרבה יותר למסור פרטים ולבצע פעולות כספיות באינטרנט - כ-40% מהמדווחים על עצמם כבעלי הכנסה מעל הממוצע "נוהגים למסור מידע פרטי באינטרנט" לעומת 27% בלבד מהמדווחים כי הכנסתם היא מתחת לממוצע. גם סירוב למסור מידע פרטי נראה כתלוי בגובה ההכנסה, כאשר 70% מבעלי ההכנסה מתחת לממוצע מדווחים כי "לא אעשה זאת לעולם" לעומת רק 59% מבעלי ההכנסה מעל הממוצע שמצהירים כך. גם שיעור המבצעים פעולות כספיות ברשת מושפע בבירור מרמת ההכנסה: 60% מבעלי ההכנסה הגבוהה מהממוצע דיווחו כי הם מבצעים פעולות באתר הבנק, לעומת 36% בלבד מבעלי ההכנסה הנמוכה מהממוצע, ו-58% מבעלי ההכנסה הגבוהה רוכשים מוצרים ברשת, לעומת שליש בלבד מבעלי ההכנסה הנמוכה מהממוצע.
אך הנתונים המפתיעים יותר לגבי הגולש הישראלי הם אלה הנוגעים ליחסו לפרטיות: מצד אחד, נראה שהגולש הישראלי מודע לנושא ומודאג ממנו. יותר ממחצית הנשאלים מודעים לכך ש"גופים מסחריים באינטרנט נוהגים לתעד את הרגלי הגלישה שלי ולעשות במידע שימוש למטרות מסחריות", וקרוב למחצית מודים שהם מאמינים כי המידע שנאסף מהם מועבר לגורמי צד שלישי. מצד שני, למרות המודעות לכך שמידע אישי נאסף ומועבר בין גורמים למטרותיהם, הגולש הישראלי לא מתאמץ למנוע מכך לקרות: 57% מהנשאלים טוענים כי הם מודעים לכלים שעליהם להשתמש בהם כדי לשמור על פרטיותם, אך לא נראה שהם משתמשים בהם - 53% מהנשאלים מעולם לא החליפו את סיסמת המייל, לעומת 36% בלבד שעושים זאת "מדי פעם", ו-61% מעולם לא השתמשו ביכולת הדפדפן למצב גלישה פרטית בו לא נשמרים פרטים או באמצעי הסתרת זהות אחרים. עם זאת, אפליקציות ותוכנות המותקנות על המחשב או המכשיר הנייד ודורשות גישה למידע אישי רב דווקא מעוררות את הגולש הישראלי לפעולה - 26% מהנשאלים דיווחו כי ביטלו התקנת תוכנה או אפליקציה בשל דרישות למידע אישי מספר פעמים, 18% דיווחו כי עשו זאת פעם אחת ו-18% טענו כי מעולם לא ביטלו התקנה בשל דרישת מידע. בנוסף, מחצית מהגולשים משתפים מידע על עצמם ברשתות החברתיות.
"חלק גדול מהישראלים לא שומרים על פרטיותם", אמר ד"ר דרור בשיחה עם עיתונאים בה הוצגו תוצאות המחקר. "זה לא שהם לא מודעים ומוטרדים. זה גם לא אומר שהם תומכים בפרקטיקות החדירה. אבל הם עצמם לא שומרים על פרטיותם. במלים אחרות, הם מודעים ומוטרדים לפרטיותם אבל לא עושים שום מאמץ להימנע מחדירה אליה".
נתונים אחרים שהודגשו הם הצבעות הנסקרים מהמגזר הערבי: בשאלות של מודעות לפרטיות ברשת ודאגה מפני חדירה אליה נטו הנשאלים הערבים לענות תשובות ליברליות יותר, המבטאות דאגה נמוכה בהרבה לפרטיות, אך בשאלות אודות פעולותיהם, הם נטו להיות בין אלו שאינם מוסרים פרטים. לדברי דרור, שלוש סיבות אפשריות לדבר: "או שהגולשים הערבים מעריכים יותר את התמורה שהם מקבלים להפרת הפרטיות, או שהם לא מבינים את ההשלכות, או שהם פשוט לא מפחדים כי הם ממילא לא נותנים כמעט מידע".