הרשתות החברתיות גאות לספר לנו אחת לתקופה מסוימת על מיליוני המשתמשים שלהן והקשרים המשמעותיים שהם מקיימין דרכן. אבל האמת היא שרבים מאותם משתמשים הם זיופים - פרופילים עם שמות בדויים ותמונות גנובות שמשמשים את מפעיליהם לצרכים שונים - החל משליחת פרסומות לגופים מסחריים ועד פיתוי גולשים לקשרים רומנטיים לצרכי מיקוח או ביצוע פשעים בעולם האמתי.

"היתה בחורה שהיכרתי באתר שידוכים", מספר ל-NEXTER אלירן שחר, "עברנו לפייסבוק, צ'יטטנו, אבל משהוא היה נראה לי מוזר - התמונות שלה אמנם נראו ביתיות בשילוב עם יפות, אבל בשום תמונה לא נראתה עברית ברקע. אחרי שבוע שדיברנו בצ'ט ביקשתי את הטלפון כדי לדבר ולשמוע את הקול שלה, דיברנו וזה נשמע מעולה. אבל זה לא הסתדר לי. יום אחד קמתי ובדקתי את התמונות - ומצאתי שהיא מופיעה בשמות אחרים באיזה 20 אתרים בעולם. אפילו מצאתי את הבחורה המקורית ואמרתי שאני בזבזתי עליה שבוע, אבל יש סיפורים קשים של אנשים שפרצו להם ככה לבית".

אין תמונה
לך תזדייף. FakeOff

כדי להימנע ממצבים כאלה פיתח שחר את אפליקציית FakeOff - או, בתרגום חופשי, "לך תזדייף". זוהי אפליקציית פייסבוק, המאפשרת למשתמש לבצע "בדיקות" של חבריו הווירטואליים על מנת לברר האם הם אנשים אמיתיים או פרופילים מזויפים.

הבדיקה מתבצעת באמצעות ניתוח ההתנהגות של החבר הנבחר בפייסבוק: כמות הפוסטים שהוא מעלה, כמות הלייקים והתגובות שהוא מקבל מאנשים, כמות התגובות שהוא עצמו כותב למגיבים ואף כמות התכנים שהוא מעלה מאפליקציות פייסבוק השונות לסמארטפונים. האפליקציה אף מתחשבת באורך הטקסטים, שכן, לדברי שחר, משתמשים מזויפים נוטים לכתוב תמיד מעט מאוד באופן פומבי ולעודד אנשים לפנות אליהם בצ'ט או ללחוץ על קישור לאתר חיצוני.

"האלגוריתם שלנו בודק את הטיימליין עד שנה אחורה ומחפש עשרים פרמטרים והתנהגויות חשודות", אומר שחר. לאחר הבדיקה הראשונית, שאותה ניתן לבצע חינם, מציעה פייקאוף למשתמש לבצע בדיקה נוספת - אימות תמונות. בבדיקה זו בוחר המשתמש תמונה מבין אלו של החבר המבוקש והאפליקציה מחפשת האם היא זהה או דומה מאוד לתמונות שמופיעות במקומות אחרים ברשת, כדי לוודא שהיא אינה גנובה.

שחר מודה שאת מה שעושה האלגוריתם שלו יכול המשתמש לעשות לבד - באמצעות קריאת סטטוסים ותגובות של החבר וחיפוש התמונות שלו ב-Google Images או ב-TinEye - אך אומר כי רוב המשתמשים אינם עושים זאת, אם בשל תמימות ואם בשל עצלות. "כל התחום (הזה) חדש ואין משטרה בפייסבוק. אנחנו מנסים להיות ההגנה הבסיסית הזו", הוא אומר.

האפליקציה החלה לפעול בספטמבר 2013 כפיילוט בהודו - המדינה המובילה בפרופילים מזויפים בפייסבוק, כאשר אחריה נמצאת טורקיה. בחודש שעבר כאמור, היא עברה לפעילות מלאה בכל העולם. ניתן להשתמש בה חינם לבדיקות בסיסיות ותמורת תשלום של שני דולר לבדיקה בודדת או מנוי חודשי במחיר של 10 דולר ללא הגבלת בדיקות. בימים אלה נמנית החברה על הסטארט-אפים החברים בתוכנית BizSpark של מיקרוסופט, ושלושת עובדיה יושבים בקיסריה. עד כה פעלה החברה מהון עצמי ומהשקעות של מקורבים, ועתה היא בתחילת סבב גיוס הון ראשון.

לדברי שחר, לאחר הגיוס מתכננת החברה להתרחב ולהציע את שירותיה גם לחברים באתרי שידוכים ורשתות חברתיות אחרות - הכל במטרה למנוע מצב בו אנשים חושפים את עצמם בפני זרים בעלי מטרות נסתרות. "אתה מוסיף בחורה שמציעה לך חברות, אבל בסופו של דבר, כשאתה מסתכל על הטיימליין שלה אתה רואה פרסומות. מה שעצוב בזה הוא שיש לה איזה 3,000 חברים, שמגיבים לה על כל סטטוס ותמונה ואפילו מאחלים לה מזל טוב ביום-הולדת, ובכלל יושב מאחורי כל זה גבר שהוא יחצן. אם אנשים היו יודעים את זה הם לא היו אומרים לה מזל טוב ליום הולדת. אנחנו גם בונים מאגר של מאומתים, כך שאם 3-4 אנשים מדווחים שהם מכירים מישהוא לא צריך כבר לחקור אותו. יש לנו כבר 490,000 מאומתים רק מהפיילוט. עוד שנה שנתיים אני כבר אוכל להגיד למשתמש שלי אם משתמש הוא מזויף עוד לפני שהוא מוסיף אותו".