פייסבוק, גוגל וענקיות אינטרנט אחרות שפועלות בישראל מכניסות כאן כסף מפרסום, יתחילו בקרוב גם לשלם מס: רשות המסים פרסמה היום (שני) הנחיות למיסוי פעילות של תאגידים זרים בישראל באמצעות האינטרנט.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
לנוכח ההתרחבות העצומה שחלה בשנים האחרונות בפעילות הכלכלית באמצעות האינטרנט בישראל ובעולם כולו, ולאור הצורך בהתמודדות עם הכלכלה המשתנה, פרסמה היום רשות המסים חוזר המסביר באילו מצבים ניתן יהיה לראות את הכנסותיו של תאגיד זר ממתן שירותים באמצעות האינטרנט לתושבי ישראל כחייבות במס.
על פי המצב החוקי הקיים, הכנסות תאגיד זר חייבות במס הכנסה אם הן הופקו בישראל. במידה והתאגיד הזר הינו תושב מדינה עמה יש לישראל הסכם למניעת כפל מס (אמנת מס), יחויב התאגיד הזר במס בישראל רק אם פעילותו הגיעה לכדי "מוסד קבע". מוסד קבע מוגדר באמנות המס כמקום עסקים קבוע פיזי העומד לרשות המיזם או כשפעילות המיזם בישראל מתבצעת באמצעות סוכן שהוא בעל הסמכות לכרות חוזים בשם המיזם.
המחירים יעלו בעקבות המיסוי?
אך בעקבות המעבר מכלכלה "מסורתית" ל"דיגיטלית", מבהיר החוזר גוף שפעילותו העסקית בישראל היא באמצעות האינטרנט, יחויב ברישום במע"מ כעוסק מורשה ועסקאותיו מחויבות במע"מ. בתוך כלל זה נמצאות חברות כמו גוגל, פייסבוק, טוויטר, אמזון, מיקרוסופט ועוד שורה של גופים ותאגידים.
בעקבות שורת ההנחיות הזאת עלתה ההערכה כי חברות האינטרנט יעלו את מחירי השירותים שלהן. את הטענה הזו פטרו ברשות המיסים כשאמרו: "הרווחיות של אותן חברות מאוד גדולה ותישאר גדולה גם אחרי ש'נטל' המס עליהן יוכבד. אפשר להעריך שעליית מחירים, אם תהיה, תהייה מינורית עבור הצרכן הסופי - אם בכלל".
נציבת מס הכנסה לשעבר טלי ירון אלדר בירכה על ההחלטה, אך הזהירה כי על ישראל להיזהר "שלא לשפוך את התינוק עם המים". לטענתה, "המפתח להצלחת המהלך טמון במידתיות שבו ינהגו הרשויות בבואן למסות את החברות. ראוי לזכור שלצד הזכות למסות פעילות מסחרית המבוצעת בישראל, מדובר בחברות שעומדות בפניהן אפשרויות רבות במדינות אחרות בעולם".