אפשר ללמוד על אנשים הרבה רק מהקול שלהם - למשל, לדעת איך הגולגולת שלהם בנויה, מה המבטא שלהם, האם הם שתו תה או קפה בחצי השעה האחרונה, וכן, גם לזהות מחלות.
אתר חדש שהוקם בימים האחרונים, שלא למטרות רווח, מבקש לאסוף כמה שיותר הקלטות קול של אנשים, כדי ללמוד לזהות, רק לפי הקול, האם מישהו חולה או נשא של וירוס הקורונה. המטרה היא שאנשים בריאים וחולים כאחד יירשמו לאתר, ימלאו פרטים בסיסיים עליהם, כגון מין, גיל, גובה, משקל, מחלות רקע, האם הם מעשנים, האם הם בבידוד ועוד, ולאחר מכן יקליטו את עצמם, בהתאם להוראות. נקודת המוצא היא שהקורונה, שמשפיעה על הריאות ועל דרכי הנשימה, משפיעה גם על מיתרי הקול.
הנתונים ינותחו על פי טכנולוגיה שקיימת מזה כחמש שנים ונקראת דיפ לרנינג (deep learning). הרעיון הוא לתת למחשב דוגמאות רבות, ללמד אותו כיצד נשמעים קולות של אנשים בריאים וכיצד נשמעים קולות של אנשים חולים בקורונה, כדי שבסופו של דבר נוכל להשמיע למחשב קול של אדם, והוא יוכל לקבוע האם הוא חולה או בריא, אפילו לפני שיפתח תסמיני מחלה.
מאחורי היוזמה עומד הממציא ד"ר שמואל אור, שרשם על שמו כבר מאות פטנטים. הרעיון עלה בדעתו, בעקבות הרצאתה של פרופסור ריטה סינץ', מאוניברסיטת קורנגי מלון בארה"ב, שהיא חוקרת פורנזית של קול. "כשהחלה ההתפשטות המסיבית של הנגיף, כתבתי לה מייל ושאלתי אותה למה אתם לא מזהים קורונה על פי הקול, שאני מנחש שיש לה השפעה משמעותית עליו. היא אמרה לי שאין להם נתונים. כתבתי ביום רביעי האחרון פוסט בפייסבוק, וביקשתי אם מישהו יכול לעזור לנו להקים אתר שאוסף נתוני קול".
ד"ר אלן בקר, סמנכ"ל טכנולוגיות ומייסד שותף של חברת Voca.ai, המתעסקת בפתרונות זיהוי דיבור ארגוניים, התגייס והקים בהתנדבות את האתר. האתר כתוב באנגלית במטרה לאסוף נתונים על חולי קורונה מכל העולם, ולא רק מישראל. "אנחנו ניתן את הנתונים בחינם לכל מי שיוכל להשתמש בהם כדי לזהות את המחלה", מסביר אור.
האתר עלה אתמול אחרי הצהרים, הופץ עד כה בעיקר בפייסבוק, ועד כה הצטרפו כ-500 איש למאגר הנתונים. עם זאת, בינתיים אין עוד נשאי וחולי קורונה שהקליטו את עצמם, אלא רק אנשים שכרגע, לכל הידוע, בריאים. אור מספר כי הזין בינתיים מספר דגימות קול של חולי קורונה שהתראיינו בתקשורת, אולם אין ברשותו את כל הנתונים האישיים שלהם, אשר גם להם יש השלכות על מצבם.
מי שנרשם לאתר, לאחר מילוי הפרטים האישיים, מתבקש להשתעל 3 פעמים, לספור עד 20, לומר את ה-א'-ב', להשמיע צליל 'אי' ו-'אה' ארוכים, ובסוף להקריא סיפור קצר על הילד שצעק זאב זאב. יחד עם זאת, אור מבהיר כי אין חובה להקריא את הסיפור הספציפי הזה, אלא כל אחד יכול פשוט לדבר כמה דקות, לא משנה מה יאמר.
עד כה, אומר אור, משרד הבריאות או מד"א לא יצרו עמו קשר, אבל לאחר שהאתר עלה ביקשו ממנו להצטרף למאמץ הלאומי להשתמש בזיהוי קול לזיהוי מצבי קורונה. "אני רוצה שזה יגיע לתודעה של אנשים, והמאמץ הלאומי יכול לעשות דברים שאני לא יכול לעשות – למשל, להשתמש בהקלטות שיחות של מגן דוד אדום, שביניהן יש חולים רבים", אומר אור.
להירשמות למאגר למאבק הקורונה לחצו כאן.