הנרי נור, יהודי אמריקאי, עומד בכניסה למוזיאון היסטוריית המחשב בעיירה מאונטיין ויו בקליפורניה, כשהוא אוחז בשלושה שלטים אנטי־ישראלים. לפני 12 שנה הוא פירסם בעיתון "סן פרנסיסקו כרוניקל", שם עבד ככתב לענייני טכנולוגיה, תחקיר שחשף שמפעל אינטל בקרית גת נבנה על אדמות של ערבים שנכבשו ב–1948. התחקיר הזה הוביל לפיטוריו.
״מראש אמרתי לעורך שלי שזה יכול להיות בעייתי, ובאמת אחרי שזה פורסם זה עשה הרבה רעש", אומר נור. "בקונסוליה הישראלית טענו ששיקרתי להם, למרות שהיו לי תכתובות שהראו שהם פשוט סירבו לתת לי תגובה, וגורמים יהודים עם כוח הפעילו לחץ על העיתון. הם לא יכלו לפטר אותי באותו רגע ולהגיד שזה בגלל התחקיר כי אני עשיתי הכל בסדר וכל מה שכתבתי נסמך על מסמכים, אז הם חיכו להזדמנות הראשונה לעשות את זה. אחרי שנה, כשהלכתי להפגין נגד התקיפה של ארה"ב בעיראק, הם טענו שאסור היה לי לעשות את זה על חשבון ימי מחלה ופיטרו אותי כביכול בגלל זה, למרות שכולם כאן לוקחים חופש על חשבון ימי מחלה״.
כיום הוא פעיל שלום במשרה מלאה ב–Sabeel, ארגון שפועל למען זכויות פלסטינאים. ביקור של ראש ממשלה ישראלי בעמק הסיליקון זה סוג של צו 8 עבורו, משהו שמחייב אותו לצאת בשש בבוקר מהבית בברקלי שבצד המזרחי של מפרץ סן פרנסיסקו כדי לחמוק מהפקקים ולהתייצב עם עוד כמה מפגינים בודדים בפתח המוזיאון. אפילו אם הטקס שצפוי להתרחש בפנים הוא הפסד צורב במאבקם. הם קוראים להחרים את ישראל, ובעוד כמה דקות יחתמו ראש הממשלה בנימין נתניהו ומושל קליפורניה ג׳רי בראון, על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי.
את ההסכם הזה מנסים לקדם אנשי הקונסוליות הישראליות בסן פרנסיסקו ולוס אנג׳לס כבר יותר משנה. הפניות הראשונות של הקונסולים הישראלים בנושא התקבלו בתגובות קרות מצד אנשי ממשלת קליפורניה שלא הבינו למה בכלל צריך את זה. קליפורניה מפורסמת בפתיחותה לעולם, מתגאה בהיותה מדינה שבה סוג הדרכון שלך לא חשוב ובעיקר אין לה שום הסכם דומה עם אף מדינה אחרת. אבל הקונסולים התעקשו. קבעו פגישות, הציגו נתונים ושיתופי פעולה אפשריים והצליחו לשכנע את הקליפורנים שאולי יש פה פוטנציאל מסוים.
אלא שפוטנציאל זה לא מספיק וכדי להשלים את המהלך נדרש משהו ממשי. המשהו הממשי הזה הגיע בצורת הבצורת הקשה שחווה קליפורניה השנה, בצורת שמאלצת אותה להתמודד לראשונה עם בעיית מים חמורה שדורשת פתרונות מהירים. הישראלים מיהרו להציע את שירותיהם כמומחים בתחום וההסכם המדובר כבר לא נראה לקליפורנים כדבר מוזר כל כך.
על ההסכם היה אמור לחתום בכלל שר הכלכלה, נפתלי בנט, שתכנן להגיע לביקור באזור והמשרד שבראשו הוא עומד רלוונטי הרבה יותר לפעילות של היזמים בישראלים בעמק הסיליקון. אבל לפני שבועיים הגיעה שיחת טלפון מפתיעה מלשכת ראש הממשלה לקונסוליה בסן פרנסיסקו, שהודיעה על ביקור ראשון של ראש ממשלה ישראלי בקליפורניה מאז 2006. בנט נאלץ לבטל את הביקור. גם הוא מבין שמנכ״ל אפל, טים קוק, יעדיף להיפגש עם ראש ממשלה וכנראה שליומן הפגישות שלו לא ישתרבב בקרוב פוליטיקאי ישראלי נוסף. בקונסוליה מיהרו לסגור את הפרטים האחרונים מול ממשלת קליפורניה ולנצל את הביקור של נתניהו כדי לחתום על ההסכם.
סלפי עם נתניהו והרבה מרמור בלב
מי שלא היו מרוצים מהשדרוג הם דווקא היזמים וההיי־טקיסטים הישראלים של עמק הסיליקון. הבדיחה עליה חזר נתניהו לקראת הביקור הזה היא ש״לעמק הסיליקון אני מגיע כדי לשפר את העברית שלי״, אבל הבדיחה כנראה עובדת מספיק טוב גם אם בלו״ז לא נשאר מקום למפגש עם אנשי קהילת ההיי־טק הישראלית. את ארבע השעות שלו בעמק הסיליקון העדיף נתניהו לבלות במשרדי אפל ובקמפוס של אוניברסיטת סטנפורד היוקרתית.
״יש מגבלה של זמן״, הסביר לפני הביקור אנדי דוד, הקונסול הישראלי בסן פרנסיסקו. ״כמובן שהמפגש עם הקהילה הישראלית היה במקום גבוה, אבל כשהתחלנו לנסות לשבץ את הדברים היינו צריכים להתפשר. בסוף אלה החלטות של לשכת ראש הממשלה. את היזמים הישראלים והסטארט־אפיסטים הוא פוגש בארץ, זה לא משהו שזר לו. אנחנו נתעקש שהוא יוכל לפחות לרדת מהבמה וללחוץ ידיים ליזמים הישראלים״.
נתניהו אכן ירד מהבמה. היו לחיצות ידיים, חיוכים, אפילו סלפיז. בכל זאת, ראש ממשלה. כמה דקות אחר כך, ביציאה מהמוזיאון, חזר המרמור. מרמור דיפלומטי של היי־טקיסטים, בלי ציטוטים לייחוס, אבל מרמור. הרבה מרמור. ״באנו לפה עם רגשות מעורבים. אחרי שהודיעו לנו שהוא לא ייפגש אתנו לא ידענו אם אנחנו רוצים להצטרף למקהלה ולמחוא כפיים. בסופו של דבר, נתניהו הוא אחת הסיבות שחלק מאיתנו בוחרים לחיות פה ולא בישראל״, הסביר אחד היזמים הישראלים.
בקהילת ההיי־טק הישראלית לא ממהרים לשכוח שעד לפני כשנה לא היתה נספחות כלכלית ישראלית בעמק הסיליקון, לא ניתן כל סיוע ממשלתי לחברות ולמשקיעים ישראלים שביקשו להגיע לאזור, ואפילו קו טיסה ישיר לישראל אף אחד לא הצליח לסדר. את החלל שנוצר נאלצו למלא אנשי קהילת ההיי־טק הישראלית בעצמם. בשנים האחרונות פועלת כאן לשכת המסחר קליפורניה־ישראל, גוף פרטי שממומן על ידי החברות הישראליות בעמק ומקדם קשרי מסחר בין המדינות. בנוסף, קם פורום התנדבותי של יזמים ישראלים (IEFF), שפועל אף הוא לגיבוש הקהילה הישראלית ולקידום קשרי החוץ שלה.
באירוע נכח עודד חרמוני, מנהל הפעילות של חברת ההשקעות רודיום בעמק הסיליקון ואחד מראשי IEFF, שאמר: ״הביקור של נתניהו בעמק הסיליקון חשוב מאוד לקהילה הישראלית והיהודית, אבל לא מימש את כל הפוטנציאל שלו. פועלים כאן הרבה יהודים אמריקאים עם קרבה לישראל וביקור של נתניהו כאן הוא חשוב לכלכלה לא פחות מביקור בהוליווד. בסופו של דבר, העמק זה כנראה המקום הכי חשוב לכלכלה הישראלית. כיום אין כאן כבר פעילות של קרנות הון סיכון ישראליות שבעבר היו אלה שיצרו את החיבורים ולכן נדרשת התערבות ממשלתית. ובכל זאת, אחרי שנים של התעלמות מצד המדינה, מרגישים עכשיו בעמק הסיליקון רוחות חדשות. יש נספחות כלכלית חדשה עם חמישה עובדים, הקונסול מעורב מאוד ורואים שינוי שמובילה גם הקהילה הישראלית עצמה. בהמשך לזה, אחד הדברים שאנחנו מתכננים לעשות זה כנס גדול באזור ספטמבר שיפגיש בין החוזקות של ההיי־טק הישראלי לבין בכירי עמק הסיליקון שרוצים לדעת יותר על ההיי־טק הישראלי״.
"שיתוף הפעולה יוביל להתפוצצות של חדשנות"
והיה גם טקס. ההסכם שנחתם מבטיח שיתופי פעולה בשלושה תחומים עיקריים: מים, אנרגיה והיי־טק, עם דגש על אבטחת מידע (סייבר). בנוסף, ייהנו חברות ישראליות מגישה ל–16 מרכזי החדשנות של קליפורניה. אמנם המרכזים היו פתוחים בפני חברות ישראליות גם בעבר, אבל עכשיו זה רשמי. ״האפשרויות של שיתוף הפעולה הזה מוגבלות רק על ידי הדמיון״, אמר נתניהו על הבמה, ״ישראל וקליפורניה הם המקומות הכי יצירתיים בעולם והחברים הכי טובים בעולם הם סיליקון ואלי וסיליקון ואדי״. הוא אף הבטיח לפעול לפתיחת קו טיסות ישיר בין עמק הסיליקון לישראל, הצהרה שגררה מחיאות כפיים אפילו מההיי־טקיסטים הישראלים הסקפטיים, שמנסים לקדם את העניין כבר כמה שנים. ״זה יהיה קו החדשנות״, הבטיח.
״לישראל אין כיום בעיית מים וגם לקליפורניה לא צריכה להיות בעיית מים״, הוסיף נתניהו, ״אנחנו במקום הראשון בעולם במיחזור מים ואנחנו יודעים איך למנוע בזבוז של מים, נשמח לקיים סביב זה שיתוף פעולה וגם סביב נושאים של אנרגיה מתחדשת וחינוך. ישראל היא מובילה עולמית בסייבר וגם בתחום הזה נשמח לשתף פעולה כדי לשמור על פרטיות המשתמשים ועל ביטחון המידע. הטכנולוגיה מובילה את העולם והיא נמצאת היום בכל מקום, אני מבטיח שהשיתוף הזה יוביל להתפוצצות של חדשנות ויצירתיות״.
מושל קליפורניה, בראון, הוסיף כי ״ההסכם מקדם את הקשרים העמוקים שיש בין שתי המדינות. אנחנו מתמודדים כיום עם בצורת חסרת תקדים ויכולים להיעזר בטכנולוגיה של ישראל, שנחשבת לפורצת דרך בתחום. גם יכולות אבטחת הסייבר הישראליות חשובות לנו כי כל מה שאנחנו עושים יכול להיהרס על ידי האקרים אם לא נדע להגן על המידע״.
נתניהו, אחרי לילה ללא שינה במהלכו עקב אחר המבצע ללכידת הספינה האיראנית (הוא כמובן ניצל את העניין כדי להזכיר גם על בימת הטקס את האיום הגרעיני שעודנו כאן), המשיך מהמוזיאון למשרדי הנהלת אפל בקופרטינו. אחרי ארוחת צהריים עם קוק ופוטו־אופ קצר ליד הקיר שמוקדש לסטיב ג׳ובס (נתניהו: ״יש חברות שיודעות מאיפה הן באו ולאן הן הולכות, חברות כמו אפל, חברות כמו מדינת ישראל״), הוא המשיך לקמפוס אוניברסיטת סטנפורד, שם נפגש עם יאן קום, המייסד היהודי האוקראיני של ווטסאפ. שעה אחר כך הוא כבר היה על המטוס בדרך ללוס אנג׳לס, משם יחזור לישראל.
הקונסול שובת
מי שבסופו של דבר לא הגיע לטקס החתימה על ההסכם הוא דווקא מי שיזם אותו, הקונסול דוד. בשל עיצומי משרד החוץ במחאה על תנאי השכר של העובדים, נמנעה השתתפות עובדי המשרד באירועים. ״החתימה על ההסכם הזה מראה כמה הפעילות של משרד החוץ חשובה והגיע הזמן שבמשרד האוצר יבינו את זה״, אמר דוד כשהתבשר מוקדם יותר השבוע על השביתה. ״הקונסוליה בסן פרנסיסקו היא אחת הנפגעות העיקריות מכך שהאוצר לא מוכן לעדכן את השכר. יוקר המחיה כאן עלה מאוד ולכן אפילו כשחיפשתי מישהו שיהיה מספר 2 בקונסוליה, היה רק מועמד יחיד לתפקיד. אנשים לא מוכנים לעבוד במשכורות האלה כשהם יודעים מה ההוצאות כאן על חינוך ודיור״.
דוד, שצפה שטקס החתימה יהיה מלווה במעט הפגנות של מתנגדי ישראל, אומר כי הקריאות לחרם על ישראל היו בין הסיבות שהובילו ליוזמה: ״אנחנו יודעים על לפחות שמונה אוניברסיטאות בקליפורניה שבהן יש ניסיונות לקדם חרם על ישראל. כרגע זה הכל ברמה סטודנטיאלית ואין לזה משמעות מעשית, רק תדמיתית. התשובה שלנו לפעולות האלה היא ההסכם הזה. במקום לרדוף אחרי סטודנט שצועק בקמפוס, אנחנו חותמים על הסכם עם ממשלת קליפורניה שבעצם מרוקן מתוכן את כל הקריאות לחרם. זאת התשובה הכי טובה שיש לנו לפעולות האלה״.
נור וחבורת המפגינים הצנועה המתינו בסבלנות עד שנתניהו יעזוב את המוזיאון לפני שקיפלו את שלטי המחאה. את המפגש הזה הם ניצלו בעיקר כדי לדבר על ההפגנה הבאה, שתתקיים בעוד שבוע וחצי במקביל לישיבת הדירקטוריון של HP, בתגובה להחלטה החברה למכור לישראל מערכת שתשמש לזיהוי פלסטינאים במחסומים באמצעים ביומטריים. גם הם יודעים שבלי ביקור היסטורי של ראש ממשלה ישראלי, את התקשורת יהיה קשה להביא לשם.
וגם:
>> "ברור לי שכדי להצליח בתפקיד וגם להיות אימא, את עבודות הבית אני קונה בשכר"
>> טכנאי רשות השידור בקרב בלימה: "זורקים הביתה יותר מ-1,000 עובדים"
