מאז סוף השבוע האחרון פירסם "ידיעות אחרונות" רצף של ידיעות בולטות מאוד לגבי משבר חמור שעלול לפגוע במאות אלפי צרכנים מקומיים. לטענת הכותבים, לקוחות רבים שרכשו את מכשירי הסלולר של סמסונג מדגם גלקסי S4 סובלים מבעיית התנפחות של הסוללה - דבר שפוגע מהותית באורך חיי הסוללה. עוד נטען, אמנם לא במישרין, כי מכשירי הסלולר של סמסונג נמצאים בסכנה להתלקחות או פיצוץ. לכאורה, "ידיעות אחרונות" מנסה לתת שירות צרכני, אך המציאות שונה בתכלית.
כפי שיוסבר בהמשך, סכנת ההתלקחות - אם בכלל קיימת כזו - אינה חריגה, והתנפחות הסוללות היא בעיה ידועה ולא מסוכנת, שהטיפול בה נעשה לפני חודשים וכבר הגיע לקראת סיומה. הפרט המעניין ביותר בפרשייה זו הוא המקור שממנו נבעה: מי שעומד מאחורי התחקיר המתגלגל ב"ידיעות אחרונות", הוא לא אחר מאילן בן דב, יבואן סמסונג לישראל. בן דב, שאיבד בפברואר את הזיכיון הבלעדי ליבוא מכשירי סמסונג סלולר לישראל, היה זה שפנה לגופי תקשורת מרכזיים וחשף אותם לסיפור. כמו כן, הוא חשף את משרד התקשורת לפרשייה לפני כמה ימים במטרה לגרום לפתיחת חקירה.
כצפוי, הטיפול העקבי של "ידיעות" עורר כדור שלג. גופי תקשורת נוספים הצטרפו, גופי צרכנות התרעמו ואתמול אף פורסם כי חברת הכנסת עדי קול החליטה לקיים ביום שלישי הבא ישיבה של הוועדה לפניות הציבור בנושא. לטענת הדובר של קול, אילן בן דב לא השפיע על החלטתה. עם זאת, הוא הודה כי ההחלטה לא התקבלה בשל פניות מקרב לקוחות נפגעים. ב-2010, בימי המאבק שניהלו חברות הסלולר נגד הגברת התחרות בענף, היה זה בן דב שהוביל את מלאכת השכנוע בכנסת.
בן דב עדיין יבואן של סמסונג, כך שפרסומים אלה פוגעים מאוד בעסקיו, ועל כן יש לתהות מדוע בן דב מעוניין לייצר משבר תקשורתי גדול ממדים הרבה מעבר לממדי הפגיעה הצרכנית האמיתית בלקוחותיו. כיצד עיתוי החשיפה של המשבר והתהודה הגדולה שהוא מקבל קשור למצב הפיננסי הבעייתי בו שרוי בן דב? אך תחילה יש לשאול אם בכלל יש משבר צרכני ענק כפי שהוצג.
אכן, בעיית הסלולות המתנפחות של מכשירי ה-S4 של סמסונג היא בעיה שרירה וקיימת שנחשפה בתקשורת המקומית והעולמית כבר באוקטובר 2013. באותה תקופה חברת סקיילקס של בן דב היתה עדיין היבואנית הבלעדית של סמסונג לישראל, והיא זו שטיפלה בנושא. סמסונג העולמית, באמצעות סקיילקס, שלחה לחברות הסלולר עשרות אלפי סוללות תקינות, במטרה לאפשר להן להחליף ללא תשלום כל סוללה שהתנפחה.
להערכת יבואן מרכזי בשוק, התקלה בסוללות השפיעה על כ-10% מהרוכשים של מכשירי S4, ומאוקטובר ועד יוני הוחלפו כ-90% מהסוללות מסדרות הייצור BD1D ו-LC1D, המועדות לתקלה. גורמים בשוק מציינים כי מספר הפניות ירד משמעותית בחודשים האחרונים מאוקטובר 2013, אז נודע על תופעת ההתנפחות. בשלוש חברות הסלולר מאשרים את הדברים.
באשר להתלקחות המכשירים, גם כאן לא מדובר בתופעה נרחבת כפי שהוצג. עד כה נרשמו 20 מכשירים שהתלקחו בישראל מתוך כ-400 אלף מכשירים מדגם גלקסי S4 שנמכרו כאן. אמנם, מדובר בתופעה בעייתית ואף מסוכנת, אך שיעור ההתלקחויות של מכשירי סמסונג אינו שונה מהותית משיעור ההתלקחות של מכשירים מתחרים כמו אייפון ונוקיה.
התלקחות מכשיר היא תופעה נדירה שנגרמת בשל ריבוי גורמים, כמו מטענים וסוללות לא מקוריים, פגיעה מוקדמת במכשיר, קרבה למכשירים מקרינים אחרים כמו תנורי מיקרוגל וכדומה. סמסונג ישראל מסרה כי "אירע מספר מועט של מקרי התלקחות של הגלקסי S4, אליהם אנחנו מודעים. יחד עם זאת, אף אחד מהמקרים הנ"ל לא אירע כתוצאה מהסוללות המתנפחות. מעבדות צד שלישי עצמאיות בארה"ב ובאירופה מאשרות כי הסוללות המתנפחות של גלקסי S4 אינן מהוות סכנה ואינן גורמות למכשיר להתלקח או להתפוצץ".
היקף הבעיה אינו מהותי
סלקום, פרטנר ופלאפון הופתעו מאוד בימים האחרונים מהפרסומים ומהעיתוי שלהם. בניגוד לנטען בפרסומים, אף חברה גדולה לא פנתה לסמסונג העולמית בדרישה לבצע ריקול (recall) לסוללות, שכן היקף הבעיה מעולם לא היה מהותי מבחינתן. בחברות מציינים כי שום דבר מהותי לא התרחש בימים האחרונים, וכי אין גל פניות מחודש של לקוחות גם לאחר הפרסומים האחרונים, ומבחינתן הבעיה נפתרה לפני חודשים. לטענתן, זמן השירות שסיפקו הסוללות התקולות ירד מהותית עוד לפני שהתנפחו, כך שמרבית הלקוחות החליפו את הסוללות עוד לפני שהבעיה נהפכה גלויה לעין.
מכשיר הגלקסי S4 היה הנמכר בישראל ב-2013, וההערכות הן ש-400 אלף מכשירים מדגם זה נמכרו. המכשיר והסוללה שנמכרים בישראל זהים לאלה שנמכרים בעולם, כך שאם אכן היתה מתפתחת בעיה חריגה, הדבר היה מתרחש במקביל בכל העולם.
כמו כן, בזירת עודף המידע שבה אנו חיים, אין כל דרך להסתיר ארועים מסוג זה, גם אם סמסונג מנסה להבטיח זאת באמצעות התחייבות חתומה של הלקוח. הפרסומים בישראל בימים האחרונים אינם מלווים בפרסומים מקבילים בחו"ל בעיתוי הנוכחי. כל הצדדים שעמם דיברנו קושרים בין עיתוי הפרסומים לבעיות הפיננסיות שאליהן נקלע בן דב.
בן דב אמנם מסרב להתראיין בנושא, אך מקורבים אליו מציינים כי כשהוא נשאל עליו, הוא מזכיר בתשובתו את שמה של ארין ברוקוביץ', פעילת איכות סביבה חסרת אמצעים שהובילה כמעט לבדה מאבק נגד ענקית אנרגיה דורסנית שהסתירה פגיעה סביבתית מהותית. סיפורה זכור מהסרט שנושא את שמה בכיכובה של ג'וליה רוברטס. בן דב מאמין כי הוא ארין ברוקוביץ' הישראלי ומציג את מטרותיו כבעלות צביון ציבורי.
לפי מקורות בסקייליקס, טענותיו נתמכות בדו"ח מקצועי שנערך על ידי פרופ' יאיר עין אלי מהטכניון, ומומן על ידי החברה. לטענת הגורמים, הדו"ח הוזמן לפני כמה חודשים, עוד לפני שסקיילקס איבדה את הבלעדיות של סמסונג בישראל, כך שלא ניתן לקשור בין הפרסום כעת לבעיותיו הנוכחיות של בן דב. עין אלי סרב להתייחס לנושא ואמר שהוא חתום על כתב סודיות. חלק מהפרטים שהופיעו בדו"ח פורסמו ב"ידיעות אחרונות".
ספין תקשורתי מהגדולים שנראו כאן
למרות זאת, מירב הנסיבות מצביעות על כך שאנו חוזים באחד הספינים התקשורתיים הגדולים שנראו במקומותינו. אמנם, קשה מאוד להיכנס לראש של בן דב ולהבין את מטרותיו, אך ניתן להעריכן. בן דב מאמין כנראה שאם ילחץ על סמסונג העולמית, הוא יצליח להוציא ממנה תגמול מסוים - בין אם חידוש החוזה (סיכוי קלוש) או פיצוי כספי כלשהו. הוא צפוי לטעון כי הזיכיון הבלעדי נלקח מסקיילקס מפני שהתריע על בעיית הסוללות.
בתביעה, שתוגש קרוב לוודאי, צפוי בן דב לטעון כי לא הצליח לעמוד ביעדי מכירות להם היה מחוייב בשל הנזק התדמיתי שהסב לו משבר הסוללות. כך הוא ינסה לקשור בין משבר הסוללות ובין שלילית הזיכיון הבלעדי מסקיילקס. אם יצליח בכך, סמסונג העולמית תצטרך לשאת בנזקים שנגרמו לו בשל שלילית זיכיונו. לא מן הנמנע כי עמדה זו מקבלת את תמיכתם של בעלי האג"ח, המאמינים כי יש סיכוי לקבל פיצוי מסמסונג וכך להגדיל את ההחזר שלהם.
בן דב מנהל בימים אלה כמה מאבקי ענק במקביל: מול שותפו בפרטנר חיים סבן הוא נאבק על שווי מניותיו בחברה, מול בעלי האג"ח בסאני הוא נאבק על השליטה, מול בעלי האג"ח בסקיילקס הוא נאבק על מזעור הנזקים שגרם להם, וכעת מול סמסונג העולמית. בעבר ניהל מאבק לא קטן מול משרד התקשורת והשר דאז, משה כחלון, כנגד הפחתת דמי הקישוריות והגברת התחרות בסלולר. בכל המאבקים האלה ידע בן דב להשתמש היטב בתקשורת כדי לקדם את ענייניו, אך נראה שהפעם גם הוא לא חזה את היקף ההתלקחות שגרם.
באשר למעורבות של בן דב בקידום הידיעה בתקשורת נמסר על ידי מקורבו כי מדובר בשטות, שכן "ידיעות אחרונות" חשף בעצמו מקרה של התלקחות סוללה באשדוד. לגבי הטענה כי מטרת בן דב היא לקבל פיצוי מסמסונג, נמסר כי "אין אפשרות לזה. הדרישה היא בטיחותית בלבד".
עוד ב-TheMarker:
>> משרד התקשורת יחייב התראה בחיוג לשירותי תוכן בתשלום
>> האקרים סורים פרצו לאתר החדשות של רויטרס
