ההודעה שפירסמה חברת אניוויז'ן (AnyVision), העוסקת בטכנולוגיות לזיהוי פנים, שלפיה היא השלימה גיוס של 28 מיליון דולר מחברת בוש הגרמנית, נראתה כדיווח פיננסי תמים. ואולם היא הסתירה שווי חברה של כרבע מיליארד דולר שהגיוס שיקף לה, והתקרבות מהירה ליום שבו הטכנולוגיות שלה עשויות להיות זמינות לקהל הרחב.
מעבר לכך, לפעילות החברה יש משמעויות לחיי היומיום של כולנו, שהן רחבות בהרבה מסתם התקדמות טכנולוגית. קשה שלא לחשוב על המשמעות של עולם שבו הטכנולוגיות של אניוויז'ן נפוצות, ובכל קרן רחוב נמצאת מצלמה מגובה בטכנולוגיה המאפשרת לה לזהות ולשחזר את החנויות, הבניינים והרחובות שבהם כל אחד מאתנו עובר ביום יום שלו.
אניוויז'ן הוקמה ב–2015 על ידי פרופ' שלמה בן ארצי, כלכלן העוסק בתחום ההתנהגותי, ועל ידי מנכ"ל החברה אילון אטשטיין — שכל אחד מהם מחזיק בכ–20% ממניות החברה. מייסד נוסף של החברה הוא פרופ' ניל רוברטסון, חוקר מאוניברסיטת בלפסט, בעל שם בתחום זיהוי הפנים הממוחשב. בעלי מניות נוספים הם איש העסקים אביחי סטולרו (19%); זיו ואבי צרפתי (22%) משפחת קליש (3.5%), המעורבת בקרן ההון סיכון פיטנגו; וקרנות הון סיכון אמריקאיות (10%).
בנוסף לבוש כעת, לאניוויז'ן יש שיתוף פעולה עם ענקית השבבים הבינלאומית NVIDIA, שמבטיח את פיזור הטכנולוגיה שלה בעולם.
החברה מתהדרת בכמה בכירים לשעבר ממערכת הביטחון המועסקים בה. נשיאה הוא אמיר קין, מי שכיהן בעבר בתפקיד ראש הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב), או כפי שהיא מכונה "המשטרה של משרד הביטחון". אחד מיועציה הוא ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו. החברה מעסיקה כ–135 עובדים, ומחזיקה משרדים בבלפסט שבבריטניה, בניו יורק ובחולון. במקביל, היא נמצאת במהלך של גיוס עובדים — ומוכרת את הטכנולוגיות שלה בעשרות מיליוני דולרים בשנה.
מנכ"ל החברה אטשטיין מדגיש בראיון עמו אתמול שהחברה פונה לשוק האזרחי. עם זאת, ל–TheMarker נודע כי אניוויז'ן זכתה לתעודת הוקרה ממדינת ישראל על תרומתה הביטחונית — עובדה שהוכחשה על ידי החברה.
בעקבות הגיוס, אטשטיין מסביר כי "מנכ"ל מיקרוסופט העולמי העריך את שווי השוק שאליו אנחנו פונים בכ–4.5 טריליון דולר — Intelligent Cloud וה–Intelligent Edge. התחום הזה אמור להפוך את כל המכשירים ה'טיפשים' בעולם לחכמים (הכוונה היא ליכולת לנתח את הזירה הפיזית של הפעילות האנושית באמצעות יצירת בניינים חכמים, ערים חכמות או זירות עבודה חכמות; ח"ע). בהתאם, צוות המחקר אצלנו כולל שלושה פרופסורים ו–25 דוקטורים".
מיהן החברות שמתחרות אתכם על השליטה בשוק העולמי הזה?
"קיימות בעולם אולי חמש קבוצות מחקר שפועלות ברמות האלה: קבוצה שפעילה במרכז המחקר של פייסבוק בפריז, שנולדה כתוצר מכמה חברות שהחברה רכשה; חברת דיפ מיינד, שנרכשה על ידי גוגל ב–2014 תמורת 500 מיליון דולר; ועוד שתי חברות בסין — שפעילות בשוק הסיני בתחום. אלה הקבוצות שעמן אנו מתמודדים ברמת המחקר.
"ברמה המסחרית, כבר 15 שנה שהתעשייה מנסה לפתח את עולם זיהוי הפנים, זיהוי הגוף, וכל עולם הראייה ממוחשבת — ועד היום לא הבשילה לכדי טכנולוגיה יציבה לצורך זה. יש לנו את הטכנולוגיה לעשות את הקפיצה הזאת. לכן אנו מקבלים כזאת תשומת לב של השוק, ולכן הגיוס הזה".
עם גודל שוק כזה, היה ניתן לצפות לשווי גבוה יותר.
"זו חברה צעירה שהתחילה למכור בפועל רק במאי 2017, ועד היום היא הביאה רק שני מוצרים לשוק מתוך סל המוצרים גדול שעוד תביא אליו. המהלכים האלה לוקחים הרבה חודשים. אבל יש אצלנו פריצת דרך בהבנה של בינה מלאכותית".
אתם פעילים במיוחד בעולם הביטחוני?
"נכון שהאפליקציה הראשונה שלנו פנתה לעולמות הביטחון. זה נובע מהיכולת שלנו לזהות צבע של בגד שאדם לובש בתוך המון; את צבע המזוודה שהוא מחזיק; פעילות אגרסיבית שמתבצעת על ידי אדם בתוך המון; אדם שנמצא באינטראקציה אלימה; ובאופן כללי, זיהוי של אדם בתוך קהל. אבל ברגע שיש לך את המידע הזה, יש לו הרבה יישומים אזרחיים. יש לנו למשל מוצר בשם פייסקי (Face Key), שפונה לתחום הבנקאות (מוצר העונה על הצורך בזיהוי פניו של בעל חשבון הבנק; ח"ע). בתחום הזה יש לנו כבר כמה לקוחות מרשימים. אנו מוציאים עוד פלטפורמה שתפנה לעולם הקמעוני.
"הקמעונאים הגדולים זקוקים לשירותים שלנו. לדוגמה, לקוח של גוגל אנליטיקס (שירות שמציע איסוף נתונים סטטיסטיים על תנועות גולשים; ח"ע), שבו משתמש קמעונאי גדול. אותו קמעונאי יידע הכל על התהליכים באתר שלו, אבל כשהוא ינסה לנתח את המותג הפיזי שלו, הוא יגלה שהוא לא יודע עליו כלום. יש לו הרבה מאוד מוצרים והרבה מאוד חיישנים בחנות — אבל אין לו דרך לדעת כמה קונים ממנו; כמה זמן הלקוח היה באינטראקציה עם המוכר; אם הלקוח קיבל תמיכה מהמוכר; איזה מוכר נותן הכי הרבה תמיכה ללקוחות; או איך המוצר עובד בחנות.
"מוצר מרתק נוסף שאנחנו משיקים הוא בעולם הספורט — שעליו עדיין אנו לא יכולים לדבר. אבל חלק מהשוק הענק שעליו דיברתי נמצא בתחום הניתוחים הסטטיסטיים של עולם הספורט. יש לנו בתחום הזה שותף אמריקאי, שעמו אנחנו בונים את המוצר".
מה עם הנפקה של החברה?
"אניוויז'ן קיבלה יותר מחמש הצעות למיזוגים ורכישות בשנה וחצי האחרונות — וסירבנו לכולן. אנחנו לא רעבים לעשות לביתנו, אלא רוצים ליצור חברה כחול־לבן לעשר השנים הבאות לפחות. אנחנו מעוניינים לייצר מקומות עבודה בישראל. האם נלך להנפקה? מתישהו עד סוף שנה הבאה הדרך תהיה ברורה. אנחנו בונים פה משהו גדול".
אחרי הגיוס, בוש תחזיק ב–9% מהמניות. שיתוף הפעולה עם בוש עכשיו הוא אסטרטגי? הם ימכרו את הטכנולוגיות שלכם?
"שיתוף הפעולה הזה הוא מאוד אסטרטגי. בוש הוא הקונצרן המוביל בעולם בייצור מצלמות אבטחה — והוא אומר עכשיו לשוק שעם הטכנולוגיות שלנו הוא רוצה לקחת את המוצרים שלו לשלב הבא. בעצם אומרים בבוש 'עד היום היו לנו מצלמות מקליטות, וממחר יש לנו מצלמות חכמות'".
איך זה יקרה?
"ב–2019 תראה חלק מהמוצרים שלנו יוצאים לשוק".
היכן מותקנת הטכנולוגיה שלכם כיום?
"הלקוחות שלנו לא אוהבים שאנחנו מדברים עליהם. יש לנו התקנות בישראל ויותר מ–100 פרויקטים בעולם. יש לנו גם שותפות אסטרטגית עם מיקרוסופט ועם ג'ונסון קונטרול (חברה אמריקאית העוסקת בייצור מערכות בקרה לבניינים מסחריים ולניהול בניינים; ח"ע)".
עוד ב-TheMarker
שקט, מפתחים
תקועים בפקק? הנה שלושה פתרונות טכנולוגיים
איך אתם מתמודדים עם בעיות האתיקה של חדירה לפרטיות?
"אנחנו חברה אזרחית עם מוצר אזרחי לחלוטין. אנחנו אכפתיים לפרטיות של האזרחים. באירופה יש את רגולציית GDPR (רגולציה של האיחוד האירופי להגנה על פרטיות המידע הנאסף על אנשים על ידי תאגידים; ח"ע), שלפיה כל גוף עם הקלטות וידיאו המזהות אנשים פרטיים נמצא בסכנה של קנסות, שיכולים להגיע עד 20 מיליון יורו. החקיקה הזאת מתחילה להיאכף בצורה אגרסיבית. המשמעות היא שאם אתה בתחנת רכבת בפריז ואתה מוקלט, והמידע דולף החוצה כך שניתן לזהות את הפנים שלך — כאזרח אתה יכול לדרוש למחוק את זה מיד.
"המערכת שלנו מפקסלת את כל הפרצופים שצולמו, וכך דואגת לפרטיות המצולמים. גם אם המידע שהיא אספה מודלף — מי שצופה בו לא יודע מי אתה. גם אם אתה מוקלט והמתפעל של המערכת רואה אותך, הוא לא יודע מי אתה. למעשה, כל מה שנשמר אצלנו הוא רק מודל מתמטי שאין לצופה הרגיל מה לעשות אתו. יש רק שני אנשים בעולם שיודעים לפתוח את המודל הזה — אחד במשרד הבריטי שלנו ואחד במשרד הישראלי".
אבל המטרה שלכם היא זיהוי אנשים.
"המערכת תזהה את האנשים. אבל התצוגה הוויזואלית למי שצופה בה מהצד לא חודרת לפרטיות של האדם. יש מודל מתמטי של המערכת שמבצע את ההשוואות הדרושות ממנה".