בשבוע שעבר יצאה לדרך רפורמת השוק הסיטונאי, המאפשרת ללקוחות לרכוש את שירותי האינטרנט - ספק (ISP) ותשתית - מחברה אחת. הרפורמה מאפשרת לספקיות לחכור מבזק קו תשתית לבית הלקוח ולמכור חבילה שלמה של מוצרים - בשורה שצפויה לעורר תחרות בשירות שמקבל הצרכן וגם במחירים המוצעים לו.
קראו גם: כך תצטרפו למהפכת האינטרנט המהיר ב-100 שקל בחודש
אף שהרפורמה עוד סובלת מכמה מחלות ילדות, וההמלצה הצרכנית היא להמתין ל–17 במאי - תאריך שממנו המעבר בין בזק לספקיות יתבצע באופן אוטומטי, ולא ידני - מתעניינים רבים כבר הספיקו לצלצל לבזק כדי לנסות ולהשתמש ברפורמה כמנוף להוזלת עלויות התשתית שלהם. בתגובה לכך, הם נתקלים בשלל תירוצים ושכנועים מלחיצים מצד נציגי השירות של בזק. גם אנחנו ניסינו, חילצנו כמה משפטים מתוך השיחה עם בזק - ובדקנו האם ראוי לקחת אותם ברצינות.
1. נציג בזק: "אלה חברות שלא ניהלו מעולם תשתית. זה ללכת לחברה ללא התמחות בתשתית".
לא רלוונטי. התשתית וניהולה אינן עוברות לידיים אחרות - הן נשארות באחריות בזק, רק שבמסגרת הרפורמה היא מחויבת להחכיר את התשתית שלה לספקיות הקטנות, שינהלו בעצמן את הקשר עם הלקוח הסופי ואת הגבייה.
2. נציג בזק: "זה 100 מגה, אבל הם לא באמת מתחייבים ל–100, וההיתכנות בכתובת שלך היא בכלל עד 77 מגה".
בדיוק כמו בזק, גם הספקיות נותנות את המהירות המקסימלית שהקו מאפשר באותו בית, ובדיוק כמוה - גם הן אינן מתחייבות שתגלשו במלוא המהירות שרכשתם. הספקים החדשים יכולים לתת בדיוק את המהירויות שיכולה בזק לספק - לא יותר ולא פחות.
3. נציג בזק: "מה השימושים שלך באינטרנט? למה את צריכה 100, המהירות שלך לא מספקת אותך?"
טיעון מרענן. לפחות בחמש השנים האחרונות בזק לוחצת על לקוחותיה לשדרג את מהירויות הגלישה, גם אם הדבר כרוך בעלויות נוספות עבורם. בכל מקרה, במבצעים החדשים עלות הגלישה במהירויות הגבוהות, נמוכה יותר מזו הנדרשת מלקוחות בזק שרוכשים את השירותים בנפרד במהירויות נמוכות יותר - כך שעדיין מדובר בהוזלה.
4. נציג בזק: "חשוב לי רק להדגיש שלא יהיה לך ליווי, שירות או תמיכה של בזק".
גם "ליווי, שירות ותמיכה" של בזק הסתכמו לא פעם בהפניית הלקוח להתנהל מול ספקית האינטרנט שלו. עתה, במקום לרכוש את השירות משתי חברות, אפשר יהיה לרכוש אותם מחברה אחת, ולהתנהל מולה. ואם החברה לא תשרת אותי כמו שצריך - בדיוק בשביל זה יש תחרות, וכמו בסלולר אפשר יהיה לעבור למתחרים בקלות.
5. נציג בזק: "אין להם הסדר אתנו. הם אומרים ללקוחות שיש להם טכנאים שלנו - אבל בשנייה שאת עוברת אליהם אין לך טכנאים של בזק".
לא נכון. משרד התקשורת מחייב את בזק לשלוח טכנאים לבקשת הספקית, שדואגת להתחשבנות מולם. הלקוח אינו צריך להיות כלל ער לכך.
6. נציג בזק: "לידיעתך, ביום ש–HOT תיכנס לשוק הסיטוני ותחכיר את התשתית שלה - הספק יכול להעביר אותך בין תשתיות בלי לומר לך. את לא תביני מה קורה".
קשקוש. כדי לעבור תשתית, על החברה להחליף ללקוח את הציוד בביתו ולהקים חיבור חדש - כלומר, להכניס טכנאים הביתה. בכל מקרה, היום שבו HOT תחויב להצטרף לשוק הסיטוני אינו נראה קרוב.
7. נציג בזק: "הטלפון שלהם (012) אולי זול יותר - אבל זה טלפון שעובד רק על אינטרנט".
לא רלוונטי, משום שבעוד כמה חודשים בזק תחויב להחכיר גם את שירותי הטלפון שלה לספקיות, ולא רק את תשתית האינטרנט. טלפון קווי לא יפעל בזמן הפסקת חשמל, אך תמיד יש את הטלפון הסלולרי כגיבוי. גם הטלפון של בזק אינו עמיד לחלוטין בזמן של מצבי קיצון.
8. נציג בזק: "ברגע שאת עוברת אליהם זה גם ציוד שלהם, הציוד שלנו בשכירות חוזר אלינו, תצטרכי חדש. להם אין זיכוי על ראוטר".
גם זה לא מדויק. ראשית, חלק גדול מהנתבים אצל הלקוחות - כבר בבעלותם. לקוחות שמקבלים את הנתב בשיטת חיוב-זיכוי יאלץ לשלם את ההפרש שנותר לתשלומים על הראוטר. לקוחות שמנויים במודל שכירות מצופים להחזיר את הראוטר או לשלם קנס של 200 שקל, אופציה שלישית היא ללכת לחנות ולרכוש חדש.
בכל מקרה, לקוחות שעוברים ל-012 לא נזקקים לכל אלה, הם מקבלים את הציוד בחינם בשנה הראשונה, ואחריה נכנסים למודל שכירות - כמו בזק - של 9 שקלים בחודש.
בבזק סירבו להגיב לכתבה.
הכתבה פורסמה במקור ב-Themarker
