בטח שמעתם לא פעם את המושגים "קוד פתוח" ו"קוד סגור". הידעתם? האייפון שלכם למשל מבוסס על קוד סגור, האם המשמעות היא שמדובר במכשיר בטוח יותר מאשר הסמסונג גלקסי המבוסס על קוד פתוח? כל הפרטים בפנים.
'קוד פתוח' ו'קוד סגור' וההבדל ביניהם
המושג "קוד סגור" מתייחס לרוב לתוכנה שמפתחת חברה מסחרית וכדי לשמור שאף אחד אחר לא יוכל להשתמש בה ללא תשלום ולשם כך היא שמה עליה הגנה משפטית של זכויות יוצרים.
דוגמאות מוכרות לסוג זה של תוכנות הן מערכת ההפעלה Windows של מיקרוסופט וה-IOS של אפל.
בשני המקרים כל אחד שמשתמש במערכת ההפעלה צריך לשלם עליה בין אם הוא יצרן מחשבים ואז התשלום מתגלגל למשתמש במחיר המחשב או משתמש פרטי הרוכש את התוכנה בחנות או באינטרנט.
היבט נוסף של המונח 'סגור' הוא בעובדה כי קטעי הקוד המרכיבים את התוכנה נשמרים כסוד מסחרי ומקצועי ואינם משותפים עם מתכנתים אחרים בעולם.
בשונה מה'סגור', כאשר מדברים על קוד פתוח מתכוונים ל'שיתוף' ול'חינם'.
במקרה זה התוכנות והמשחקים מפותחים במעין קהילות מפתחים מכל העולם כאשר כל אחד תורם את חלקו וקטעי הקוד חשופים ונגישים לכל מי שרוצה.
כמו כן, במקרה זה התוצר הסופי אינו כפוף לזכויות יוצרים והוא ניתן ללא תשלום למי שרוצה, יצרן מחשבים או משתמש פרטי. השימוש במוצרי קוד פתוח מתקיים תחת רישיון ציבורי כללי (GPL) המבטיח את חופש המידע בכל הקשור לקוד התוכנה גם אם מוסיפים אליו או משנים אותו.
במהלך השנים הפך ההבדל בין קוד סגור לפתוח לעקרון וקבוצות שלמות של מתכנתים, אנשי מחשבים וטכנוקרטים החלו מגדירים עצמם בצד זה או בצד השני.
מיותר לציין כי הרומנטיות הטמונה בקוד הפתוח המייצג שיתוף, שוויון וצדק סחפה אליה את קהיליית ההאקרים ואת אלו המגדירים עצמם כאנטי-מערכת וכיום נחשב תחום זה למעין 'עולם תחתון' של התוכנות והמשחקים כאשר האייקון של התחום היא חברת גוגל עם מערכת האנדרואיד ומגוון שירותי החינם שהיא מספקת.
לעומתו, הקוד הסגור הוא ביטוי לקפיטליזם, כסף, תאגידי ענק וחברות דורסניות כאשר החברה המזוהה ביותר עם תחום זה היא מיקרוסופט, מפתחת מערכת ההפעלה ווינדוס שעשתה מיליארדים ממכירת רישיונות תוכנה ושמרה בקנאות על זכויות היוצרים של המוצרים שפיתחה.
להבדלים בין שני סוגי הקוד יש גם ייצוג מעשי בבחירות שכל אחד ואחת מאיתנו עושה. אם נחפש למשל מערכת הפעלה למחשב נוכל למצוא לצד ווינדוס ו-Mac OS הסגורות, מותגים חינמיים עם קוד פתוח כמו UBUNTU, Linux ו-Unix.
נכון, היות ומרביתנו רגילים למוצרי מיקרוסופט סביר להניח שהמעבר יהיה כרוך בקשיי הסתגלות לא מעטים, אבל מי שיתמיד יזכה להכיר ממשק משתמש אחר ואולי מתאים יותר עבורו.
חלופות נוספות אפשר למצוא גם לאופיס שבמקומו אפשר לעבוד עם LibreOffice, OpenOffice או StarOffice. לבסיסי נתונים עם MySQL, PostgreSQL או MongoDB ולעוד מגוון תוכנות לעסק ולבית כמו ERP, CRM, תוכנות יומן, ניהול זמן ועזרים שונים.
בנוסף, קהיליית הקוד הפתוח לא קיפחה גם את משחקי המחשב ועל אף העובדה כי מרבית הכותרים פותחו למערכות מבוססות Linux, קיימים גם כאלו לווינדוס כמו 0 A.D.,Armagetron Advanced ו-Bos Wars.
נציין כי ההבדל בין סגור לפתוח מתקיים לא רק במחשבים אישיים וגם בעולם הסמארטפונים יש את האנדרואיד החינמית של גוגל מול ה-IOS של האייפון והווינדוספון של מיקרוסופט שעולות כסף המתגלגל בחזרה אלינו הצרכנים בעלות המכשיר.
חסרון בולט למערכת סגורה טמון בכך כי היצרנים לא יכולים לשנות את המערכת כמו שעושות סמסונג עם הממשק של הגלקסי ו-HTC עם זה של הדיזייר.
אם רכשנו סמארטפון שאינו מבוסס אנדרואיד, ממשק המשתמש יוכתב על ידי החברה שפיתחה אותו בלי שינויים בכלל. זו לא בהכרח אופציה רעה, אבל העובדה שמישהו מכתיב למשתמש וליצרנים איך להשתמש במכשיר היא שנותנת ל'סגור' גוון שלילי.
אז מה יותר בטוח?
הדעה הרווחת היא ש'קוד פתוח' בגלל היותו פתוח קל יותר לפריצה, אבל המציאות שונה לגמרי והניסיון מלמד שבדיוק כפי שהאקרים יכולים לפרוץ למערכות בנויות בקוד פתוח כך הם יכולים לעשות זאת עם קוד סגור.
ענף פריצת האייפון למשל, שעובד בקוד סגור, נפוץ ומשגשג. רק לאחרונה היו מספר מקרים של הונאות בחנות האייטיונס של אפל, הפצה של אפליקציות נגועות בווירוס, מכירה של חשבונות אייטיונס שנפרצו ועוד.
גם מערכת ההפעלה אנדרואיד הפתוחה סבלה מלא מעט אירועים דומים, במרץ האחרון למשל נאלצה להסיר מאות אפליקציות נגועות בווירוס, כמו כן, לאחרונה התעוררו קולות חדשים של חוקרי אבטחה המזהירים כי אפליקציות שבנויות לאנדוראיד הן מטרה קלה עבור ההאקרים.
נמזכיר גם שהדפדפנים שנחשבים לבטוחים ביותר, כרום ופיירפוקס, מבוססים על קוד פתוח, כך שניתן לסכם כי אין כאן תשובה ברורה.
>> לא תאמינו: אייפון 4 עם מסך בגודל 40 אינצ'
>>וגם: המשרדים החדשים של אפל נראים כמו חללית