דל, שנהנית בישראל מהעדפה ברורה מצד בעלי מחשבים ניידים, מציעה כאן דגמים רבים של מחשבים ניידים. אחד מהם, הידוע בכינוי Inspiron 15R, הוא מחשב נייד השייך לקטגוריית המחשבים הניידים הגדולים, הכבדים והזולים יחסית שמבטיחים ביצועים קרובים לאלו של מחשבים שולחניים בתצורה ניידת יחסית ומחיר בר השגה. האם בעולם של טאבלטים ואולטרא-בוקים עדיין יש מקום למחשבים כאלו?
עיצוב
Inspiron 15R היא אחת מסדרות המחשבים הניידים הוותיקות ביותר הקיימות עדיין. במהלך השנים הצטברו בה שינויי עיצוב מינוריים אך לא מאוד משמעותיים. הדגם הנוכחי ממשיך את הטרנד העתיק של עיצוב לא סימטרי, בו חלקו האחורי של המחשב נראה עבה יותר מחלקו הקדמי, בשל התעגלות של החומר כלפי מעלה מתחת למשטח המגע. צורת המחשב במבט מלמעלה התעגלה במשך השנים וצירי המסך עברו מהקצוות מעט פנימה ומצידו העליון של המחשב לצידו האחורי. בנוסף, קיבל המסך מעין מסגרת כסופה רחבה סביב גב הפלסטיק הצבעוני.
מהצד הפנימי, המקלדת היא אחת השקטות יותר בקטגוריה, מלבד מקש הרווח. פריסת המקשים שלה רגילה למדי, עם חצים מעט קטנים מדי אך בעלי צורה שונה משאר המקשים, מה שמקל למצוא אותם בלי להסיט את המבט מהמסך. בצד ימין אפשר למצוא לוח מספרים, שקטגוריה זו של מחשבים ניידים גדולים יכולה להרשות לעצמה. מעניין לציין שדל דחפה אל מתחת למקש ה-CapsLock נורת LED שמראה כאשר האפשרות מופעלת. לכן, חבל שלא הלכה צעד אחד הלאה ושילבה תאורה אחורית לכל המקשים במקלדת לפחות לדגמים הפחות זולים בסדרה.
משטח המגע נראה כאילו לא הוחלף מאז 2011 בערך. מצד אחד, הוא עשוי פלסטיק במרקם נעים לאצבע, שאינו מחליק מדי ואינו מחוספס מדי (בניגוד למחשבים של אייסוס, למשל). הוא גם שקוע מעט בתוך הגוף, מה שמסייע להרגיש באצבעות היכן הוא מתחיל ונגמר - משהוא שחסר לי ברוב המחשבים הניידים בשנים האחרונות. מצד שני, משטח המגע נקטע בחלק הקדמי של המחשב לטובת שני כפתורים פיזיים (ימני ושמאלי), למרות שניתן היה להסתפק בסימון אזורי מגע ללחצן ימני ולחצן משאלי על משטח המגע.
הרמקולים גם הם ממוקמים במקום מסורתי מאוד לקטגוריה - מתחת לקדמת המחשב, בקצה המעוגל. הם מפיקים צליל סביר למדי, אם כי חסר עומק, וגם התוכנה שכללה דל בניסיון ליצור שיפור מלאכותי של הסאונד לא ממש עוזרת.
חומרה
הדגם שנבדק, 5537, מגיע עם מעבד אינטל Core i5 מהדור הרביעי בגרסא המיועדת להארכת חיי הסוללה של מחשבים ניידים, עם זיכרון עבודה של 8 גיגה-בייט, כרטיס גרפי מובנה של אינטל וכונן קשיח בנפח 750 גיגה-בייט.
מכלול החיבורים שלו רחב למדי, וכולל שני חיבורי USB 3.0, שני חיבורים נוספים בתקן USB 2.0, חיבור תצוגה מסוג HDMI, חיבור רשת סטנדרטי וחיבור אחוד לאוזניות או למיקרופון.
מסך ומולטימדיה
בדומה לסדרה המתחרה של אייסוס, גם זו של דל מציעה כיום דגמים בעלי תצורה מסורתית לחלוטין או עם תוספת מסך מגע, להשלמת חווית השימוש בחלונות 8. דגם 5537 הוא דגם מסך המגע בסדרה, וככזה הוא מציע את האפשרות לבצע מחוות על גבי התצוגה, המוקפת מסגרת זכוכית שחורה, בניגוד למסגרת הפלסטיק בגרסא בה המסך אינו כולל מגע.
התצוגה עצמה היא באיכות HD רגילה (768p), כמו ברוב המחשבים הזולים כיום. היא נראית לא רע, אך בדומה לתצוגה הזהה של המתחרה מבית אייסוס סובל מזוויות צפייה צרות למדי. כשמסתכלים עליה מלפנים בזווית עבודה רגילה, הצבעים נראים בהירים וברורים, אך מעבר לזווית פחות טבעית יהפוך בהדרגה את הצבעים לדמויי תשליל - תסמין מוכר למסכי מחשבים זולים.
ביצועים וחווית שימוש
כמחשב שמבטיח ביצועים קרובים למחשב שולחני, R15 עושה את מלאכתו נאמנה. הוא עומד בכבוד בגלישה בכמה דפדפנים במקביל, וידאו באיכות Full HD ואף 4K, תוכנות כבדות ואף משחקים מהשנים שעברו. קשה מאוד להרגיש בהבדל בינו לבין המתחרה מבית אייסוס, למרות שבתצורות שנבדקו האחרון כלל מעבד חזק יותר. עם זאת, במשחקים כבדים בולט בהעדרו כרטיס גרפי ייעודי, של nVidia או AMD (שזמין בדגמים יקרים יותר).
מצד שני, לעומת המתחרה הטייוואני, הבחירה של דל בגרסת המעבד החסכונית באנרגיה מעניקה לו חיי סוללה ארוכים בהרבה - 4 עד 5 שעות בשימוש לא מאוד רחמני וכמעט 6 בשימוש חסכוני. עם זאת, המשקל - 2.3 קילוגרם, הופך את השימוש בו כנייד ל"טיולים" לכבד ומעיק, ומזכיר שלמרות האפשרות לעשות זאת, המחשב הזה נולד לשבת על שולחן קבוע.
סיכום
סדרה R15 של דל ממשיכה להוות מתחרה חזקה מאוד בקטגוריית המחשבים הניידים הגדולים. גם בגלגול הנוכחי היא נראית טוב, מתפקדת היטב ולא יקרה. אך מחירם של המחשבים בארץ - בין 3,000 ל-4,000 שקל, מעט גבוה יותר מהמקבילים של אייסוס הכוללים מעבד חזק יותר וכרטיס גרפי ייעודי - עדיין גבוה לקטגוריה. בסופו של דבר, בעוד כמה מאות שקלים אפשר להשיג את הסדרות היקרות יותר של דל, עם משקל נוצה וביצועים דומים מאוד.