ענקית האלקטרוניקה הקוריאנית LG נחשבה עד לא מזמן לאנדרדוג בעולם הסמארטפונים, אך בשנה שעברה היא הצליחה להיפטר מהתדמית הזו עם כמה מכשירים מעולים, בראשם מכשיר הדגל שלה G2 ולצידו נקסוס 5 שייצרה עבור גוגל וכן גרסת המיני של G2.

השנה, היא עדיין רכבה על גל ההצלחה אך זכתה לביקורות צוננות יותר. מכשיר הדגל המעודכן G3 נחשב מוצלח פחות מקודמו. האם גם גרסת המיני המעודכנת סובלת מבעיה דומה? הסתובבנו G3 Beat במשך כשבועיים ואלו מסקנותינו.

עיצוב וממשק

הסמארטפון G3 Beat של LG (צילום: LG)
מאכזב, למרות השילוב המבטיח. LG G3 Beat | צילום: LG

בדיוק כמו G2 Mini, גם G3 Beat (שהסיבה לשינוי שמו היא העובדה שלקרוא למכשיר בגודל 5 אינצ' "מיני" היא בדיחה גרועה) נראה שתי טיפות מים כמו מכשיר הדגל, שהוא אמור להיות הגרסה המוזלת שלו. צידו הקדמי מכוסה כמעט כולו במסך, המגיע כמעט עד קצותיו ומשאיר רק רצועה כהה צרה בראש לאפרכסת ו"סנטר" בהיר בתחתית, עם לוגו החברה ותו לא.

קראו גם: הסמארטפונים המצטיינים של השנה, ואלה שיבלטו בשנה הבאה

הכפתורים הבסיסיים לתפעול המכשיר נמצאים, בדיוק כמו בכל סדרת ה-G, מאחור, בפס אחד עם המצלמה, כאשר שני מקשי עוצמת השמע מקיפים את כפתור ההדלקה/כיבוי/נעילה/פתיחה. כמו במכשיר היקר יותר, גם בגרסה ה"קטנה" החדשה עוצבו המקשים מחדש כך שהם פחות בולטים מהגוף אך עדיין עשויים מרקם שמקל על מציאתם במישוש בלבד. מלבד הכפתורים והמצלמה נמצאים מסביב למצלמה גם מבזק ה-LED ועינית לייזר למיקוד מהיר, וקרוב לפינה התחתונה-ימנית נמצא הרמקול.

בדופן התחתונה נמצאים שקע הטעינה במרכז, לצידו המיקרופון לשיחות ובקצה השמאלי - שקע האוזניות. מיקום זה הוא בחירה אומללה וגרועה, שמאלצת את המשתמש להכניס את המכשיר לכיס הפוך אם הוא רוצה להשתמש באוזניות חוטיות. בעליונה לא תמצאו כלום.

בתוך כל זה רצה מערכת ההפעלה אנדרואיד באחת הגרסאות היותר נעימות שלה, מבחינה ויזואלית. הממשק של LG הוא באמת אחד המוצלחים שראינו - החל מפתיחת ונעילת המסך באמצעות הקשה כפולה על כל נקודה ריקה עליו, דרך המתגים הרבים ביניהם ניתן לגלול אופקית בראש וילון ההתראות ועד לאפשרות להוסיף כפתורים לסרגל כפתורי הניווט הקבוע בתחתית המסך. מה שפחות אהבנו הוא עיצוב תפריט ההגדרות בלשוניות שמאריכות את הניווט.

חומרה וביצועים

רוב סעיפי המפרט של הביט אופייניים לשוק הביניים, מלבד כמה סודדים שנשארו ממכשיר הדגל, במטרה לבדל גם את המכשיר המוזל של LG ממאות המתחרים בקטגוריה הרוויה הזו. המעבד הוא Snapdragon 400 מרובע ליבות של אך בסיסי של קואלקום במהירות 1.2 גיגה-הרץ, זיכרון העבודה מסתפק ב-1 גיגה-בייט, האחסון הפנימי מסתפק ב-8 גיגה-בייט, המצלמה מתפשרת על חיישן 8 מגה-פיקסל והסוללה בעלת קיבולת 2,540 מיליאמפר/שעה.

כל היתר נותר זהה למכשיר הדגל - החל מהתמיכה בדור רביעי, דרך תקן תט"א (תקשורת טווח אפס, NFC) ועד לעינית הלייזר המאפשרת מיקוד של המצלמה במהירות-על.

למרות האיזון העדין בין מכשיר שוק ביניים לתכונות ממכשיר הדגל, חווית השימוש בביט רחוקה מאוד מהציפיות. הוא איטי יחסית, מגיב למגע באיחור מתון עד מוגזם ונותן תחושה שמזכירה יותר מכשירים סיניים זולים מאשר סמארטפון בינוני-ומעלה ממותג המתחרה על הובלת השוק.

המקום בו הדבר בולט במיוחד הוא המקלדת: לביט יש מקלדת דומה מאוד לזו של הזנפון של אסוס, עם אפשרות להקליד סימני פיסוק שונים בלי לעבור למקלדת הסימנית על ידי לחיצה ארוכה על מקשי אותיות ספציפיים. אך בניגוד לזנפון, המבוסס בגרסת הדור הרביעי על אותו מעבד בדיוק, לביט לוקח לעתים שנייה ואף מעט יותר להגיב ללחיצות, מה שמשבש לחלוטין את ההקלדה וגרם לנו להאטה משמעותית בקצב ההתכתבויות. הסיבה היא כנראה התוכנה, המותאמת למכשיר הדגל בעל המעבד המתקדם בהרבה והזיכרון הכפול (ואף משולש, בדגם הנמכר בישראל).

גם בהפעלת אפליקציות, כיבוין וריבוי משימות מפגין הביט קשיים ממשיים בהתמודדות עם החיים הסלולריים ודורש מהמשתמש לא מעט סבלנות.

תחום נוסף שאכזב אותנו קשות הוא איכות השיחות: בני שיחנו תמיד נשמעו טוב מהאפרכסת של המכשיר, אך אנחנו נאלצנו לחזור על משפטים פעמיים, שלוש ולפעמים אף יותר. מסתבר שהמיקרופון של הביט איכותי הרבה פחות מהרמקול הסביר שלו ומהאפרכסת הטובה למדי.

החלקים היחידים במכשיר שכן מצליחים לספק הם המסך והמצלמה: הראשון נראה מצוין, למרות רזולוציית HD "רגילה" (720 שורות), שנחשבת לנמוכה על מסך בגודל 5 אינצ'. אך אנחנו נהנינו ממנו מאוד, בשל הצבעים המאוזנים ונראות טובה באור יום. המצלמה מספקת תוצאות לא רעות בכלל, בזכות המיקוד המתקדם, אם כי הן עדיין לא באיכות של מצלמות דגל אלא בעיקר של מכשירי ביניים מאוד טובים. התוצאות בצילום וידאו גם הן טובות לקטגוריה, בזכות היכולת לא לאבד את המיקוד גם בזמן תזוזה, אך לא מאוד מרשימות.

 

(איכות צילום: שלג בתמונה, אבל לא בצילום)

חיי סוללה

כמו אחיו הגדול יותר, גם הביט מגיע עם סוללה גדולה במעט מקודמו. עם זאת, לעומת מכשיר הדגל, שכל חברינו המחזיקים בו מתלוננים על חיי סוללה קצרים יותר מאשר במכשיר הקודם בסדרה, בגרסה המוקטנת חיי הסוללה נשארו ארוכים. השתמשנו בו בעיקר לשיחות, הודעות, גלישה וצפייה בווידאו - ונדהמנו מכך שנאלצנו לטעון אותו רק פעם ביומיים, ובימים בהם מיעטנו בשיחות אף פחות מכך. עם זאת, אנחנו מוכרחים להודות שייתכן בהחלט כי הסיבה לעמידות יוצאת הדופן הזו היא שרוב הזמן המכשיר היה בכיס או על השולחן, עם המסך כבוי - תוצאה ישירה של חווית השימוש המאכזבת.

סיכום

בניגוד לרושם שניתן לקבל מחלקים בסקירה הזו, ה-G3 ביט (או בשמו ברוב המדינות: G3 S) הוא לא מכשיר גרוע. להיפך - הוא מתפקד כפי שמצופה ממכשיר זול לתפקד. הבעיה היא שברמת המחיר שלו - 1,500 שקל אצל היבואן הרשמי (רונלייט) ומעט פחות (כ-1,220 שקל ומעלה) בייבוא מקביל - אפשר לקנות היום מכשירים מהירים יותר, שחווית השימוש הכוללת בהם נעימה יותר.

בהחלט ייתכן כי בעיות המהירות של המכשיר אינן סופיות וייפתרו בעדכוני תוכנה, אך שני העדכונים שהגיעו אליו בשלושת השבועות שבילינו איתו לא הביאו שיפור מורגש, מה שגרם לנו להגיע למסקנה שאם אתם מחפשים מכשיר ברמה הזו - הדגם המקביל מהשנה שעברה ראוי לקבל עדיפות, למרות שמחירו בארץ כמעט זהה ליורש.

מחיר: 1500 שקל

ציון: 6