ז'אנר מצלמות האקסטרים בפריחה, ואפילו מותגי צילום ותיקים, כמו פולרואיד ואגפא, קופצים גם הם לעגלה. למי שלא מכיר את הז'אנר: מדובר במצלמות וידאו קטנות, קשוחות ועמידות בזעזועים ובמים, שמשמשות ספורטאיי אקסטרים כמו גולשי שלג, רוכבי אופניים או גולשי גלים לתעד את מעלליהם (ואז להעלות ליוטיוב).
אבל שם אחד הפך מאוד בולט בסצינה, כמעט עד כדי התקבעות כשם נרדף, גנרי, למצלמות האלה: GoPro. המצלמות האלה מיובאות לישראל על ידי DAA, היבואן הרשמי (שנותן גם אחריות לשנתיים) ונמכרות ברשת באג. קיבלנו את הדגם הבסיסי מהדור החדש, Hero, לבדיקה. מחירו הוא 700 שקלים.
שווה את ההשקעה?
המצלמה עצמה היא יחידה מאוד פשוטה - מדובר במצלמה קטנה ומלבנית במארז פלסטיק אפור, שמוגנת במעטפת חיצונית, אטומה למים, שנסגרת עם תופסן קפיצי. בחזית המצלמה נמצאים העדשה, צג חיווי קטן וכפתור תפריט ודפדוף, ובחלק העליון כפתור הצילום ובחירה. הכל מאוד מאוד פשוט. בגב נמצאים שקע לכרטיס זיכרון (מיקרו SD) ושקע טעינה מסוג מיני USB, המקובל במצלמות (בניגוד למיקרו USB בטלפונים). שתי נוריות - אחת בחזית ואחת מאחור - נותנות חיווי פעולה. זה כל הסיפור.
מה עוד יש בערכה? מלבד מדבקות פרסומיות טיפשיות וכבל טעינה והעברת מידע, המצלמה מגיעה עם תופסן בבסיסה, כאשר היא מוברגת אליו עם בורג ציר, מה שמאפשר להטות אותה בזויות שונות. בערכה יש שני תופסנים משלימים עם משטח הדבקה – מה שמאפשר להדביק את הגו פרו לקסדה, לגלשן ועוד. יעיל, בסך הכל, אבל דורש קצת התעסקות. כמו כן, קיבלנו רצועת קשירה מרופדת לאופניים – היינו שמחים אם היא הייתה קצת ארוכה יותר, כך שהיה אפשר למשל, לקשור את הגו פרו לגוף.
וניגש לעיקר – איכות הצילום. הדגם הזה מצלם תמונות, וידאו בשלושה מצבים - HD (כלומר, 720 קווים) ב-50 פריימים לשניה (ב-PAL, בשיטת NTSC האמריקאית זה קצת יותר) וצילום ב-HD מלא (1080 קווים) ב-30 פריימים לשניה. תמונות מצולמות בחמישה מגה-פקיסל, בצילום רגיל או בפרצים (burst).
על הנייר. גם באיכות הצילום המקסימלית, לא היינו מרוצים מהתוצאה. אולי זו הזווית הרחבה מאוד של העדשה, מה ש-GoPro מכנה SuperView, שנותנת תמונה מאוד שטוחה מבחינת עומק שדה, ולא מאוד חדה. ברור לנו שאנחנו לא צריכים לצפות כאן לאיכות צילום של מצלמה מקצועית, ובכל זאת – ציפינו לקצת יותר.
עוד בעיה שיש ל-GoPro Hero הבסיסית באיכות הצילום, הוא הסתגלות לאור. כפי שגם תראו בסרטון שצילמנו, לוקח למצלמה הזו כמה וכמה שניות להתרגל לתנאי תאורה קשים. מה שכן, ניסינו אותה גם בצילום לילה בנהיגה בכביש, ושם היא דווקא הסתדרה יפה מאוד בצילום כשהנחנו אותה על לוח המחוונים. באור יום, בשמש, לא הבחנו בבעיות מיוחדות.
כדי לבדוק את איכות ההקלטה שלה, לקחנו אותה גם לחדר חזרות מקצועי, והקלטנו מתופף רציני ועתיר ניסיון, אלון רובין. איכות הקלטת הקול היא סבירה - לא יותר מכך. המצלמה הזו כנראה תסתדר בסביבות רועשות, אבל כדאי שתצפו לצרימה מסוימת (דיסטורשן) ולקשיי המיקרופון להתמודד עם רעשים פתאומיים, כפי שתשמעו בסרטון, נגיד במכת מצילה שהייתה קרובה למיקרופון. בסך הכל סבבה, אבל לא מושלם.
לנהגים שרוצים לצלם את הנסיעה
בצד התפעול, יש לנו קצת מרמור. ראשית, היעדרו של מסך אחורי (הדגמים היותר יקרים כן מצוידים באחד כזה), הוא עניין מעצבן - כי קשה מאוד לכוון את המצלמה לזווית מסוימת ולראות מה נמצא בפריים ומה לא. גם התפעול עם צמד הכפתורים והמסך הקטנטן - הכל בנוי ב"עץ" תפריטים, אבל הוא לא הכי ידידותי ולוקח זמן עד שזוכרים מי משני הכפתורים הוא דפדוף ומי הוא בחירה. בנוסף, לגבי קיבוע, התקשינו קצת לקשור את המצלמה עם חיבור האופניים, ואין ספק שהחיבור עם משטחי ההדבקה עושה עבודה יותר טובה.
מבחינת חיי סוללה (הסוללה פנימית ואינה ניתנת להחלפה), ה-Hero מהדור החדש מספק כארבע שעות צילום, שזה יספיק לרוב הפעילויות האקסטרימיות, לפני שנדרשת טעינה מחדש. אבל חולשה היא שזמן הטעינה הוא ארוך, וכמעט משתווה לזמן הפעולה. לא קול בכלל.
סיכום
לסיכום, דגם הבסיס החדש של GoPro הוא מצלמה יעילה עבור נהגים שרוצים לתעד נסיעה או לוחמי אקסטרים של שבת, שלא רוצים להשקיע בדגם רציני יותר – ומוכנים לשלם על זה בתסכול קל ולהתפשר קצת על האיכות והתוצאה. היא נותנת תוצאה סבירה, אבל מוגבלת ולא חפה מבעיות ממשק והתקנה.
אם אתם ספורטאי אקסטרים רציניים, רוכבי אופניים מקצועיים או מורים למוזיקה שמלמדים עם וידאו – כל מי שחשוב להם לתעד את עבודתם בצורה טובה, או זקוקים לאיכות צילום גבוהה יותר – הסתכלו על הדגמים היקרים יותר, כמו הסילבר או הבלאק, או מותגים אחרים. לכם, ה-GoPro Hero תהיה בסיסית ומתסכלת מדי.
ציון נקסטר: 7.3