יצרניות הסמארטפונים הסיניות הוכיחו לא פעם בשנים האחרונות שהן כבר אינן רק חקייניות כושלות של המותגים המערביים והקוריאנים, אלא מותגים בזכות עצמן. אחת ממובילות המגמה היא Meizu, שהחלה כעוד חקיינית של האייפון אך הצליחה להתבלט בזכות שימוש בחומרה הטובה ביותר הזמינה ליצרנית בליגה השנייה ובתוכנה המשלבת את ממשק האייפון הפשוט עם היתרונות של אנדרואיד. MX4 Pro הוא הדור הרביעי של מכשיר הדגל שלה, והוא נמכר בארץ על ידי באג מזה מספר חודשים.
עיצוב: דומה לאייפון, אבל פחות נוח
כשכתבנו שמייזו החלה את דרכה כחקיינית של האייפון, זו היתה הטעיה – משום שבמובנים רבים היא מעולם לא הפסיקה להיות כזו. גם MX4 מציג קווי דמיון בולטים לאייפון: חלקו הקדמי דומה למכשיר של אפל כשתי טיפות מים, עם לחצן יחיד למעבר למסך הבית, המשמש גם כקורא טביעות אצבע.
בשאר הצדדים, בדור הרביעי הצליחה מייזו להציג עיצוב מקורי יחסית, אך לא בהכרח לטובה – שולי המכשיר מעוגלים רק במפגש עם הצד האחורי, בעוד הצד הקדמי הרחב כאילו הפתיע את מעצבי הגוף שוויתרו על קימור במפגש איתו. מה שמתקבל מזה הוא עיצוב מאוד לא נוח לאחיזה לדעתנו, בו הצד הקדמי חד בהרבה מהצד האחורי ונותן תחושה לא אחידה, כאילו המסך הודבק על מכשיר שנועד במקור להיות קטן יותר והקצוות שלו גולשים החוצה.
גם הכפתורים הפיזיים של המכשיר – כפתור ההדלקה/כיבוי/נעילה/פתיחה הממוקם בצד ימין וכפתורי עוצמת השמע הממוקמים בשמאל – לא נוחים ללחיצה בשל העובדה שקדמת המכשיר "בולעת" אותם (כלומר: בולטת יותר מהם) ומכריחה למתוח אליהם את האצבעות במארב מאחור במקום מלפנים.
מלבד הכפתורים הפיזיים נמצאים בדפנות המכשיר מיקרופון ושקע אוזניות בעליונה ומיקרופון ורמקול מתחת לשבכות סימטריות הנראות כמו זוג רמקולים סביב שקע ההטענה ההפוך בתחתית. בתחתית נמצאת גם מגרעת המשמשת להשחלת הציפורן והסרת הכיסוי האחורי לגישה לחריצי ה-SIM והזיכרון.
בצד האחורי ממוקמת המצלמה ולצידה מבזק LED כפול, די רחוק מהשוליים, כך שבניגוד לאייפון לא מצאנו את עצמנו מחסים בטעות את חציה עם האצבע האוחזת במכשיר.
ממשק: דורש אילוף מחדש של המשתמש
המכשיר מריץ את מערכת ההפעלה אנדרואיד של גוגל בגרסה קיטקט (4.4) – אך תתקשו מאוד לזהות אותה, בגלל הממשק הייחודי של מייזו. Flyme נראה כאילו החברה שכחה שהיא כבר אינה רק חקיינית אייפון: מסך הבית שלו הוא גם רשימת האפליקציות המותקנות על המכשיר, כמו באייפון; ממשק ריבוי המשימות שלו הוא לא יותר משורת אייקונים של האפליקציות שהפעלתם, המוצגת בתחתית המסך ונגללת אופקית – כמו באייפון; אפליקציות נדלקות באנימציה המדמה הצצה לתוך הסמל שלהן – כן, נראה לנו שהבנתם, כמו באייפון.
הבעיה היא שהמכשיר הזה הוא לא אייפון. הוא אנדרואיד, ואנדרואיד מבוססת על הרעיון של ממשק עם שלושה כפתורים קבועים בתחתית: בית, חזרה וכפתור ריבוי משימות (שבמכשירים ישנים הוא כפתור תפריט). אבל מייזו בחרה לצייד את מכשיריה בכפתור אחד בלבד, ובממשק שלה אין כפתורי מגע קבועים בתחתית המסך. במקום זה, הממשק מציג שורה תחתונה עם כפתור החזרה הכה הכרחי, אך עושה זאת רק לפעמים ורק באפליקציות נתמכות. כך, למשל, מצאנו את עצמנו בעת שיטוט בחנות האפליקציות של גוגל נאלצים לכבות את האפליקציה ולהפעיל אותה מחדש, לאחר שלא נמצאה כל דרך לצאת מתצוגת צילומי המסך של אפליקציה.
נכון, באנדרואיד ניתן להחליף את הממשק, בניגוד למצב באייפון. אך מאחר והכפתורים החסרים אצל מייזו הן חלק ממערכת ההפעלה, הורדת יישום שמשנה את ממשק מסך הבית לא יחזיר אותם, אלא רק התקנת גרסה (ROM) אחרת של אנדרואיד – שהיא תהליך מסובך ולא מומלץ. האפשרות היחידה שמצאנו להתמודד עם כפתור החזרה החסר היא להשתמש בתכונה משונה בשם "מגע חכם" (Smartouch) שמציגה על המסך נקודה קטנה הצפה מעל כל דבר אחר המופעל ומאפשרת לבצע פעולות כגון חזרה, דפדוף קדימה ודפדוף אחורה במחוות. אך זה רחוק מלהיות נוח עבור מי שכבר רגיל לממשק אנדרואיד רגיל.
בשורה התחתונה, ניתן להגיד שמייזו רצתה אנדרואיד עם ממשק פשוט ומינימליסטי כמו של האייפון, אך איבדה את הדרך לשם והתוצאה היא מערכת הפעלה שמרגישה שונה לחלוטין משתי המתחרות, ומצריכה היכרות נפרדת.
חומרה וביצועים: המכשיר הכי חזק בפחות מ-2,500 שקל
כאמור, המכשירים של מייזו מצטיינים בתחום החומרה, וגם ל-MX4 Pro לא חסר דבר באגף הזה: הוא מגיע עם מעבד מתומן-ליבות של סמסונג, הדומה למעבד ממכשיר הגלקסי S5 של החברה (כלומר: דור 2014), וזיכרון עבודה של 3 גיגה-בייט – אחד הגדולים ביותר בשוק. זאת לצד המצלמה והמסך הסופר-איכותיים שעליהם נרחיב בסעיפים הבאים.
החומרה הזו מספקת למכשיר ביצועים מעולים, והוא עומד בכבוד בכל מטלה – החל מהפעלת עשרות אפליקציות, דרך גלישה ממושכת ועד משחקים. נציין כי בעת שימוש במשחקים הוא נוטה להתחמם, אם כי לא יותר ממכשירים אחרים, וכי ההתמודדות שלו עם ריבוי אפליקציות אינה מפתיעה, שכן ממשק ריבוי המשימות האייפוני שלו חוסך המון משאבים על עדכון תצוגה מוקטנת של האפליקציות בזמן אמת.
מה שהמכשיר הזה נכשל בו כמעט לחלוטין הוא תחום התקשורת: מהרגע הראשון של השימוש בו לא יכולנו שלא לשים לב לבעיות בתחום הזה: בעת שימוש באוזניות אלחוטיות או גאדג'ט בלוטות' אחר, מהירות הגישה שלו לרשת הסלולרית נהיית איטית מכדי לעשות בו שימוש כלשהו שדורש גלישה.
על חיבור מכשירים לאינטרנט דרכו אין מה לדבר – תכונת הנקודה החמה עובדת כל כך לאט שהעדפנו לחבר את המכשיר למחשב, להעתיק אליו מסמכים ולשלוח אותם במייל דרך האפליקציה הסלולרית מאשר פשוט לכתוב אותם במייל במחשב בעת שהוא מחובר לאינטרנט הסלולרי של המכשיר. אבל אם אתם לא מאלה שמשתמשים ביכולות האלה – לעולם לא תשימו לב לתקלות הללו. לעומת זאת, ראוי לציין שה- GPS, רכיב שגרם בעיות רבות במכשירים קודמים של החברה, כבר אינו לוקח את הזמן ב"התנעה" ועובד במהירות וללא תקלות.
צילום ומולטימדיה: ראש בראש מול הגדולות
המצלמה, כפי שכבר הוזכר, היא אחד הרכיבים שמוכיחים עד כמה מייזו רחוקה מלהיות יצרנית חיקויים סתמיים. זוהי מצלמת 20 מגה-פיקסל של סוני, שברוב המובנים טובה יותר מהמצלמות במכשירי הדגל של כל יצרנית גדולה אחרת. אך בפועל, התמונות שמפיק המכשיר טובות פחות מהתוצאות של אותו חיישן על מכשירי סוני עצמה – אם כי לא בהרבה. הצבעים עשירים למדי, ורק ----------.
התמונות והסרטונים נראים נהדר על מסך ה-5.5 אינצ' של המכשיר, שמציג רזולוציה של מעט יותר מ-2K – שוב, נתון גבוה יותר מרוב המכשירים המקבילים והיקרים יותר של יצרניות גדולות. עם אור שמש הוא מתמודד כראוי, אם כי לא בהצטיינות.
חיי סוללה
למרות שהוא מגיע עם אחת הסוללות הגדולות בשוק – 3,350 מילאמפר/שעה – באגף הזה הוא אינו מצטיין. הוא שורד יום עבודה ממוצע, אך יום ארוך יותר יחייב טעינה שנייה אחרי הצהריים.
סיכום
מייזו ממשיכה לייצר מכשירים חזקים מאוד, שמסוגלים עקרונית להתחרות גם מול מכשירי הפרימיום של מותגי הפרימיום ממדינות הפרימיום – ובאותה נשימה היא ממשיכה להרוס אותם בגלל ההתעקשות על ממשק הפעלה שנראה כמו גרסה ישנה מאוד של אייפון, שלא מתאימה למכשיר מודרני ולא מאפשרת לנצל את מלוא יכולותיו. משהוא כמו להציע לנו את מר עולם שיעזור לנו בבית, אבל לכבול את ידיו באזיקים לפינה מרוחקת.
מצד שני – למשתמשים מתחילים מאוד, שעוד לא הספיקו להתרגל לאנדרואיד אחר, או למשתמשים מתקדמים מאוד, שיודעים להתקין על המכשיר גרסת תוכנה שתאפשר להם ליהנות מהביצועים העוצמתיים שלו – המכשיר הזה בהחלט יכול להוות תמורה טובה למחיר - 2,100 שקל לדגם עם אחסון בנפח 16 גיגה-בייט ו-2,400 שקל לגרסת 32 גיגה-בייט. רק תזכרו שאצל מייזו, אין דרך חזרה...