"מה זה הדבר הענק הזה?" – זה, פחות או יותר, המשפט הראשון שיצא לי מהפה לאחר פתיחת הקופסה של נוקיה 7 פלוס. וזה באמת מכשיר גדול – בין שתי פינות המסך שלו מפרידים 6 אינצ'ים – אבל זה בדיוק מה שמצופה ממכשיר עם "פלוס" בשם, לא? אז אחרי ההלם הראשוני, הצלחתי להכניס אותו לכיס והתחלתי ליהנות.
3
שלושה. לא שלושה אבות, לא שלוש ליבות וגם לא שלוש מצלמות (שבהחלט יש לו). שלושה עדכונים קיבל הסמארטפון החדש של נוקיה בפחות מחודש שהסתובבתי איתו - אף אחד מהם לא היה כדי לשדרג את גרסת האנדרואיד, שהיתה 8 - החדשה ביותר כרגע - כבר מרגע פתיחת הקופסה, אלא עדכוני אבטחה ושיפורי ביצועים.
זה אולי לא נשמע לכם חשוב, אבל זה חלק גדול מהקסם של מכשירי נוקיה (וכמה חברות נוספות) החדשים: הם מגיעים עם אנדרואיד "נקי" במסגרת תוכנית Android One של גוגל, שנועדה ליצור מעין יורשים לסדרת הנקסוס – סמארטפונים לא יקרים שעובדים טוב ונשארים מעודכנים בגרסאות האנדרואיד האחרונות במשך שנתיים (ונוקיה מבטיחה שנה שלישית של עדכוני אבטחה).
לא עשו אותו באצבע
למרות ש-7 פלוס נחשב מבחינת HMD, יצרנית המותג נוקיה, לאחד ממכשירי הדגל שלה, הוא לא נכנע לטרנד של גב זכוכית – בניגוד, נניח, לנוקיה 8 מהשנה שעברה.
מבחינתנו זה ייתרון, מפני שההשלכה היא שגב הפלסטיק – הקשיח למדי, יש לציין – אינו מתלכלך בקלות כמו אלה העשויים זכוכית.
מעבר לכך: סורק טביעות האצבע, שעבר מקדמת המכשיר לאחוריו עקב ביטול כפתור הבית, נראה לנו במבט ראשון קרוב מדי למצלמה – כמו במכשירים רבים בשנים האחרונות שגרמו לנו להתעצבן מכך שבכל פעם שניסינו לפתוח את המכשיר נגענו בעדשות ולכלכנו אותן. אלא שברגע שהתחלנו להשתמש בו הבנו שכאן זה לא מפריע בכלל – כי המצלמה הכפולה בולטת מעט מהגב, מה שמאפשר למשש אם האצבע את האזור ולעצור כשמרגישים שהיא עולה במעלה צוק הצילום.
צילום
המצלמות האחוריות במכשיר הזה (שמצוידות בחיישני 12 ו-13 מגה-פיקסל) עובדות באופן שונה מהמכשיר שסקרנו בשנה שעברה: אז הן היו מצוידות בחיישני 13 מגה-פיקסל – אחד מהם צבעוני והשני שחור-לבן ללכידת יותר פרטים. כעת מדובר בחיישני 12 מגה-פיקסל רחב ו-13 מגה-פיקסל "זום אין" (כלומר בזווית צרה מאוד), שניהם צבעוניים.
כפי שניתן לראות בשתי התמונות הבאות, שני החיישנים מספקים תוצאות לא רעות באור שמש, אם כי ראינו כבר סמארטפונים ברמה מקבילה שמצלמים טוב יותר.
בהשוואה לעומת מכשיר הבית בן השנתיים וחצי מקטגוריית הפרימיום, אפשר להבחין בבירור שנוקיה 7 פלוס לא בדיוק משתווה אליו. זה לא שהתמונות רעות – הן פשוט לא ידהימו את החבר'ה בפייסבוק או באינסטגרם.
וזוכרים את ה-Bothie- הצילום במצלמה הקדמית והאחורית בו-זמנית? הוא עדיין כאן.
ביצועים
הסעיף הזה נראה די מיותר בשנים האחרונות, אבל נציין בכל זאת שכמו כל סמארטפון מודרני, גם נוקיה 7 פלוס עובד היטב – האנימציות חלקות ומהירות, והתגובה למגע מיידית. רוב האפליקציות גם עובדות בלי גמגומים, מלבד כאלו כבדות במיוחד או כאשר מפעילים כמה כאלו במקביל – אז ניתן לזהות מדי פעם תקיעה קלה.
דבר אחד שהרגשנו לא מרוצים ממנו הוא התאמת בהירות המסך הענק לסביבה – לפעמים זה מרגיש כאילו המכשיר מתלבט אם להכהות/להבהיר את המסך, ובזמן שזה לוקח לו כבר הגעתם שוב לאזור עם תנאי תאורה שדורשים שינוי נוסף.
חיי סוללה
בשימוש שכלל התכתבויות (מסנג'ר וטלגרם), מוזיקה בסטרימינג (ספוטיפיי/דיזר), ניווט (Moovit) ועוד כמה אפליקציות הוא החזיק יום וחצי בערך. אם הכבדנו עליו עם צילום מתמשך או אפליקציות שדורשות שעות רצופות עם המסך מופעל (אהמ, יוטיוב) – זה ירד ליום עבודה בקושי. אלה נתונים רגילים למדי למכשיר ממוצע עם מסך גדול, כך שאין כאן שום הפתעה.
סיכום
במחיר של 1,800 שקל, נוקיה 7 פלוס הוא בחירה מצוינת למי שהשימוש שלו כולל יותר צפייה בתמונות וסרטונים מאשר צילום שלהם. רק אל תשכחו להוציא מדי פעם את העיניים מהמסך ולכבות אותו, כדי לא לגמור את הסוללה תוך פחות מיום.