נתחיל בנתון שיעניין אתכם: לפי מומחי האבטחה של חברת קספרסקי, בשנת 2012, בערך כל ישראלי שלישי נפגע מרוגלה או וירוס. תכליתם של רובם ככולם היא לאסוף מידע מאמצעי המחשוב שלכם, לצרכים כאלה ואחרים.
בעבר כבר פרסמנו איך לשמור על הפרטיות בסלולרי, עכשיו הגיע הזמן גם לטפל במחשב.
1. התקינו תוכנת אבטחה. ההגנה הכי טובה שלכם מפני גניבת מידע של האקר מזדמן, היא התקנה של תוכנת אבטחה רצינית (תוכנות אבטחה כיום כוללות גם קיר אש וגם אנטי וירוס והגנות נוספות). פעמים רבות, האקרים פועלים בשיטה של "ניעור ידיות" – הם לוחצים על הידית כדי לבדוק אם הדלת פתוחה.
אם השארתם דלת פתוחה, כלומר מחשב לא מוגן, והאקר יגלה שהדלת נפתחת – הוא ייכנס פנימה וייקח לכם את כל המידע. אבל אם הוא ייתקל בדלת נעולה – כלומר, תוכנת הגנה, סביר להניח שהוא לא ישקיע זמן בפריצת המנעול, ויעבור לקורבן הבא.
2. פצלו שירותים וסיסמאות. הפתגם "לא טוב לשים את כל הביצים בסל אחד", נכון גם ברשת. אמנם, יותר נוח, נעים וקל להשתמש בשורה של שירותי רשת מאותו הבית: דואר אלקטרוני, יומן ואנשי קשר – והכל מסתנכרן נפלא, כמו אצל גוגל ואפל. אבל יש סיבה שהחברות הללו מאפשרות לכם בשמחה לסנכרן בין כל סוגי המידע המצויים אצלן ולקשר ביניהם – זה מקל עליהן לבנות עליכם פרופיל, את מי אתם מכירים ועוד מידע שנובע מהצלבות ושילובים כאלה.
לכן, כדאי, על אף אי הנוחות שכרוכה בעניין – לפצל בין השירותים השונים, ולהשתמש במוצרים מגוונים, של מספר חברות. המייל שלכם הוא בגוגל? נהלו יומן עם מיקרוסופט, ולהיפך. השתדלו לגוון ככל האפשר ולא לרכז שירותים בחברה אחת. אותו דבר, אגב, עובד לגבי סיסמאות - לא כדאי להירשם עם אותה הסיסמה בכל האתרים והשירותים בהם אתם פעילים.
3. אבטחו את הרשת הביתית. אם טרם עשיתם זאת עד היום – הפעילו פרוטוקול אבטחה על הרשת הביתית האלחוטית שלכם, דרך ההגדרות של הנתב וקבעו סיסמת כניסה לרשת. רשת פתוחה היא בבחינת פרצה קוראת לגנב. האקר, אפילו לא הכי מיומן, יכול דרך רשת פתוחה שעליה יושבים המחשבים האישיים שלכם, לדלג לתוכם ולגזול מהם מידע.
4. הסוו את כתובת הרשת שלכם. כתובת ה-IP היא המספר המזהה שלכם ברשת. כל הפעולות שאתם עושים מזוהות באמצעותה, והיא גם הכתובת שדרכה אפשר לקפוץ לתוך המחשב או הרשת הביתית שלכם. לכן, זה נתון שכדאי להסוות. מומלץ להשתמש בשירותים כמו TOR, שמסווה את כתובת הרשת שלכם ו"מערבל" אותה עם הרבה כתובות אחרות ככה שאי אפשר להתחקות אחרי הפעילות שלכם. אפשרות נוספת עליה ממליצים גם אנשי קספרסקי – היא להשתמש בשירותי ה-VPN למיניהם, שגם הם מסווים את הכתובת האישית והפרטית שלכם.
5. השתמשו בדפדפן שדואג לפרטיות שלכם. יש לכם במחשב כבר עכשיו לפחות תוכנה אחת שמרגלת אחריכם - הדפדפן שלכם. אם אתם למשל משתמשים בכרום, הרי שסביר להניח שנתוני הגלישה שלכם מועברים לגוגל, כך לגבי אינטרנט אקספלורר של מיקרוסופט ואחרים. אז מה עושים? עוברים לדפדפן שאכפת לו יותר מכם. נסו את פיירפוקס – דפדפן שמטופח על ידי קרן מוזילה, שהיא גוף בינלאומי ונייטרלי יותר ללא כוונות רווח.
6. שימו לב למה שאתם משתפים. ההמלצה הכי קיצונית היא לסגור את חשבונות הפייסבוק, הטוויטר, האינסטגרם, הגוגל פלוס ויתר הרשתות בהן אתם פעילים. מכיוון שעבור רובכם זה לא ריאלי (וגם המידע לא באמת יימחק לגמרי), הפתרון הקיצוני פחות הוא להשתמש בשכל. חשבו פעמיים על כל סטטוס שאתם מפרסמים לפני שאתם לוחצים "שלח", או על כל בדל מידע נוסף שאתם נותנים לרשת המשוקצת הזו, שכל תכליתה היא לאסוף עליכם מידע והיא הפרת פרטיות אחת גדולה.
כבו את עדכוני המיקום שלכם, היו בררניים לגבי המידע שאתם משתפים והתמונות שאתם מעלים. שאלו את עצמכם האם הייתם מתפדחים שאמא שלכם, המפקד בצבא או הבוס בעבודה יראו את מה שאתם מתכננים לכתוב או את התמונה שאתם מעלים? אם התשובה היא כן – ותרו! אף אחד לא ידאג לפרטיות שלכם חוץ מכם.
7. למיטיבי לכת. וטיפ אחרון, למתקדמים קצת יותר – פקחו עין על תצוגת התעבורה בקיר האש (פיירוול) שלכם. לרוב, עיקר הפעילות תהיה במידע הנכנס אל המחשב וכמעט שלא במידע היוצא. אם פתאום אתם מבחינים בפעילות רבה בעמודת המידע היוצא, מבלי שהפעלתם למשל, תוכנה לשיתוף קבצים, התחילו לחשוד. בצעו בדיקה לווירוסים ובדקו איזה תוכנות עושות שימוש בחיבורים היוצאים. אפשרי שאחת מהן משדרת את כל ספריית המסמכים שלכם החוצה.