בריונות ברשת: איך ממזערים את התופעה?

הפירוש המילולי של בריונות הוא אסטרטגיית התנהגות הכוללת הפגנה קבועה של כוח והשגת יעדים בעיקר בעזרת איומים ובמצבים מסוימים גם בפעילות  אלימה. הפעילות מתבטאת בעיקר על ידי הטרדה אגרסיבית מתמשכת וחוזרת במטרה לפגוע, ולמרות סימנים ברורים למצוקת הקורבן.

מדובר באחד הדברים הכי פוגעים, משפילים וכואבים. אם בעבר, הבריונות הייתה מתרחשת במרחב הציבורי, היום היא נכנסת הכי עמוק הביתה, לכיס שלנו - שם נמצא באופן קבע הסמארטפון שלנו ודומה שאין דרך או מקום שקט להימלט אליו מהחוויה הקשה הזאת שלרוב מתרחשת בגילים הכי שברירים שלנו: גיל ההתבגרות, אם כי לא חסרים בריונים גם מבוגרים יותר. 

"מאז החזרה למסגרות בתי הספר, לאחר חודשים ארוכים של למידה מרחוק, חלה עלייה של חשבונות הכוללים את המילה 'תה' יחד עם שם בית הספר ומפיצים רכילות שקרים והשמצות על ילדים ביחוד בחטיבות ביניים ותיכונים", אומר לנו ד"ר עמיר גפן, חבר סגל באקדמית גורדון. חוקר ומרצה למוגנות ברשת, שעוסק בטכנולוגיה בחינוך, בינה מלאכותית ולמידה חברתית-רגשית. 

1. הטרדה

   הטרדת סייבר מתייחסת בדרך כלל לאיומים או הטרדה באימייל, וואטסאפ או בלוגים. מדובר בהצהרות לא רצויות החוזרות על עצמן, שהן מוגזמות או פוגעניות ומטרתן להשפיל ולגרום למותקף להרגיש נחות.

2. פישינג

   פרופיל מזוייף דרכו יוצרים קשר עם אדם אחר. הילד ששם מבטחו באדם בפרופיל המזוייף חולק מידע אישי אודותיו או אודות משפחתו, והצד השני יכול להשתמש במידע הזה נגדו, כדי להקניט או להשפיל או במקרה החמור אף לצורך גניבת זהות.

3. חרם

   ילדים מהכיתה המפרסמים תמונות של אירוע כיתתי שהילד לא הוזמן אליו, מנהלים שיחות מקוונות ומתייגים חברים אחרים אבל לא את אותו הילד, והוא מודע לנידוי כיוון שהוא רואה את האינטראקציות בעדכונים החברתיים המשותפים.
   
   

4. אאוטינג

   פרסום מידע פרטי ורגיש שאותו הילד לא רצה לשתף בפומבי, כמו נטייה מינית לפני שחש בנוח לחלוק, מאו שמא צב כלכלי בעייתי של משפחה על מנת לבייש אותו ועוד.

5. טרולינג

   טרולינג הוא מעשה מכוון של התגרות באמצעות הכפשות ועלבונות במדיה חברתית ובפורומים מקוונים. המטרה היא לגרום לאדם השני לכעוס מספיק כדי לפעול בצורה דומה. רוב הזמן, טרולים מכוונים לאנשים פגיעים כדי להפיל אותם. הדרך הטובה ביותר להתמודד עם טרולים היא להתעלם מהם לחלוטין. טרולים רוצים תגובה, ולכן אסור לתת להם תגובה.

6. התחזות

   כאשר התוקף נכנס לחשבון הרשת החברתית של המותקף ומתחזה אליו ומפרסם תוכן לא הולם בשמו הגורם להרס המוניטין של המותקף, במיוחד בהתחשב בכך שקשה להכחיש

7. סייברסטקינג

   מעקב ברשת באמצעות המדיה החברתית והאינטרנט כדי ליצור קשר אובססיבי עם מישהו אחר. במקרים רבים, המטרה היא ילד. העוקב ישלח כל הזמן הודעה לילד או יטריד אותו. אלה יכולים להיות איומים, הטרדה מינית או כל סוג של תשומת לב לא רצויה
   

   אז מה עושים? 

1. מקדישים זמן ביצירת ססמה

מומלץ לסגור את הנייד בסיסמה טובה (1234 לא נחשבת כזו). בגילי היסודי מומלץ לבחור את הסיסמה ביחד עם ההורים.

2. מגדירים פרטיות

מומלץ להיכנס להגדרות ברשתות החברתיות – אינסטגרם, טיקטוק וכד' ולשנות את הפרופיל מציבורי לפרטי/חסום כלומר שרק מי שאנחנו מאשרים יוכל לצפות בתכנים שאנחנו מעלים, ולצד זאת להגדיר עם הילדים את אילו בקשות 'לעקוב' מאשרים ואילו לא.

3. מתחילים לסנן 

רבים מההורים אינם יודעים כי במסגרת 'חוק התקשורת' הם זכאים לבקש מספקיות הגישה לאינטרנט שירות סינון אתרים ותכנים פוגעניים באינטרנט ובסלולר ללא תשלום. שירות הסינון מונע גישה לאתרי אינטרנט פוגעניים ולתכנים פוגעניים כגון: פורנוגרפיה, הימורים, הסתה גזענית או לאומנית ומשחקים הכוללים אלימות. מידע נוסף באתר "כל זכות"

4. מגדירים גבולות

גוגל פמילי-לינק (Family Link) הניתנת להורדה בחינם מאפשרת להורים להגביל את זמני הגלישה של הילדים בניידים בהתאם לאפליקציות השונות וכמו כן ההורה מתבקש לאשר כל אפליקציה שהילד מבקש להוריד. כמו כן, 
קיימות מספר אפליקציות לבקרת הורים בתשלום המאפשרות לנטר באופן מקיף יותר את הנייד של הילדים כולל מיקום, מצב סוללה והתראות על פעולות ותכנים פוגעניים שהם שולחים או מקבלים. קיפרס, בוסקו, ו סרפי הן רק דוגמא – וכמובן ששלושתן מפותחות בישראל חשוב לזכור שאפליקציות אלו הן לא תחליף לשיחה והנחיה של הילדים וכמו כן יש לקחת בחשבון המורכבות בהקשר לפרטיות וליחסי האמון עם הילדים.