סמארטפון באוטובוס, מחשב בעבודה, טלוויזיה בבית - בכל מקום היום אנחנו בוהים במסכים. הם הפכו לחלק כל כך משמעותי בחיינו עד שאהוד אברהמסון, מייסד מכון אברהמסון לגמילה מהתמכרויות, טוען אתה שבהייה ממושכת במסכים גם היא התמכרות - לסייבר.
"זו התמכרות כמו כל התמכרות אחרת", הוא אמר הבוקר (ה') לפאולה ולאון רוזנברג בתוכנית "בוקר בריא". הוא מסביר שהמסך הוא הכלי, שדרכו מתמכרים רבים מאיתנו "לתחושב שאנשים אוהבים אותנו, ללייקים, לתשומת לב", וגם לדברים קצת פחות חברותיים, כמו קניות, צפייה בפורנו, הימורים ומשחקים.
עצם הבהייה הממושכת במסכים, מדגיש אברהמסון, מזיקה, גם בלי שמתמכרים לשימושים ספציפיים שלה. "בהתחלה, כשהיו רק מחשבים ואנשים ישבו מולם ובהו, דברים זזו לאט ולכן אנשים קמו מדי פעם", הוא אומר ומספר שכבר בסוף המאה הקודמת שמו לב שכשקמים אחרי כמה שעות מול מסך המחשב או הטלוויזיה, אנשים נוטים להרגיש בחילה וחוסר יציבות. הסיבה היא שהמסכים גורמים לעיניים להיכנס לתוך עולם בעל יציבה שונה מזו הנקלטת על ידי מרכזי הכבידה בגוף. התוצאה דומה למחלת ים.
עם זאת, הגמילה מה"התמכרות לסייבר", כפי שהוא קורא לזה, אינה דומה לגמילה מעישון או אלכוהול. "העניין עם הגמילה הוא שצריך לקחת בחשבון שאף אחד לא הולך להיפרד מהסלולר, כמו שאף אחד לא הולך להפסיק לאכול", הוא אומר. לכן, הוא ממליץ למעט בזמן חשיפה למסך ככל שאפשר ולהיזהר מסימנים להתמכרות: "כשזה מגיע למצב שבן אדם נכנס לשרותים עם הטלפון - זו מנורה אדומה. כשבן אדם אומר: אני מחפש עכשיו מעטפת אוטמת כדי שבמקלחת אני אהיה מחובר - זו התמכרות".