עשר שנים חלפו מהיום בו עמד סטיב ג'ובס על הבמה בסן פרנסיסקו והציג לעולם בפעם הראשונה את האייפד, מכשיר שנראה כמו אייפון ענק ולא יודע להוציא שיחות. "כולם משתמשים בלפטופ ובסמארטפון ולאחרונה עלתה השאלה, האם יש מקום לקטגוריה שלישית של מכשירים באמצע, משהו בין לפטופ וסמארטפון?", אמר ג'ובס.
התשובה היחידה באותה התקופה לשאלה הייתה הנטבוקים, מחשבים ניידים קלים וזולים בגודל 10 אינץ', עליהם ג'ובס אמר: "אין משהו שהם טובים בו". והוא התייחס לאייפד החדש כאל "מכשיר קסום ומהפכני" לגלישה באינטרנט, קריאה ושליחה של מיילים, צפייה בתמונות ובסרטונים, האזנה למוזיקה, משחקים, קריאת ספרים ועוד.
וכבר בהתחלה היו כאלה שהספידו את הקטגוריה החדשה שאפל המציאה. אבל מאז ועד היום כולנו יודעים היטב מה זה טאבלט, ואולי גם יש לכם אחד כזה בסלון. ענקיות הטכנולוגיה הגיבו בהתאם מהר מאוד עם מכשירים משלהן שהריצו את מערכת ההפעלה אנדרואיד.
ובעשור האחרון האייפד הגיע כמעט לכל מקום. הוא החליף את התפריטים במסעדות, הורים רבים ראו פתרון תעסוקה לילדיהם, הוא משמש כמסך לפרסומות בחנויות, כקופה רושמת בבתי קפה, וכמובן כתחליף לעיתונים וספרי הקריאה מנייר.
אז מי באמת צריך טאבלט? עשור אחרי התשובה עדיין לא ממש ברורה. מדובר ביצור כלאיים, בין לפטופ לסמארטפון, כזה שיהיה לכם מאוד נוח לצפות בו בסרטונים או לגלול את הפיד של הפייסבוק, אבל לא באמת יכול לעזור לכם לכתוב מסמך ארוך או לנהל קובץ אקסל.
בתחילת העשור הקודם הטלפונים החכמים שלנו היו מאוד קטנים בהשוואה להיום. כולם צחקו על סמסונג שהשיקה את ה-Galaxy Note שהגיע עם מסך בגודל עצום לאותה תקופה - 5.3 אינץ'.
וזה בדיוק השינוי הגדול שאף אחד, חוץ מסמסונג, לא באמת צפה. באותה שנה סטיב ג׳ובס חשב שמסך 3.5 האינץ׳ של האייפון 4 הוא התצוגה המושלמת. ומה היום? כולנו חזינו בשינוי האבולוציוני של הסמארטפונים, שעברו מזמן את ה-6.5 אינץ', והם אולי הרוצחים הגדולים ביותר של האייפד.
האם האייפד יחגוג 20? ימים יגידו.