את השריפה שכילתה את חנות "מיס גיישה" ומסעדת "לה שוק" ברחוב דיזינגוף בשבוע שעבר, יתכן שניתן היה למנוע. כפי שסיפרה בעלת "מיס גיישה", השריפה נגרמה על ידי אופניים של עובד במסעדה, שהושארו בהטענה והתלקחו, מה שגרם לבעלות חנות האופנה לאבד 686 פריטים.
בעלי שתי החנויות הם הקורבנות האחרונים של מה שנראה כמו תופעה הולכת ומתפשטת: כך, למשל, ביוני האחרון נפצע תושב אשדוד באורח בינוני בשריפה שנגרמה על ידי התלקחות סוללת אופניים בזמן הטענה; מספר חודשים קודם לכן התפוצץ קורקינט חשמלי במשרד בתל אביב בעקבות התחממות של הסוללה בהטענה, ורק בנס לא נפגע איש; באוגוסט 2013 נשרפה דירה בגבעתיים רגעים לאחר שדייריה ברחו החוצה כשסוללת אופניים שהיתה בהטענה התלקחה.
אלו רק כמה דוגמאות, כאשר לפי הערכות שירותי הכיבוי, ב-2015 לבדה נגרמו יותר מ-40 שריפות על ידי התלקחות של סוללות אופניים וקורקינטים, וב-2016 עשרות שרפות נוספות. לפחות במקרה אחד, שאירע בחיפה בספטמבר 2015, נספה קשיש בשריפה שנגרמה על ידי סוללת בוסטר לרכב שהושארה בהטענה והתלקחה.
איך קורה שסוללה שבנויה להיטען מחדש מתפוצצת בזמן ההטענה? ד"ר יניב בוהנדה, מומחה לאלקטרוכימיה, מסביר כי "האחריות להפסיק את זרם הטעינה היא על מעגל הטעינה. במידה ויש כשל במנגנון והסוללה נשארת תחת מתח טעינה לאורך זמן, יכולות להתרחש תופעות כאלה. נראה שהיה כשל במנגנון בקרת הטעינה עצמו. סוללות ליתיום יון חייבות מנגנון שכזה. לא מתקבל על הדעת שבאופניים המצב אמור להיות שונה מאשר בסמארטפונים".
כלומר: במצב תקין, הסוללה אמורה לעצור לעצמה את זרם ההטענה כאשר היא מלאה, כדי לא להכניס יותר מדי חשמל. זאת מפני שהמשך זרם לתוך הסוללה כאשר היא מלאה גורם לחומרים מהם היא מורכבת להתחמם ולהתלקח.
יורם לוי, דובר הרשות הארצית לכיבוי והצלה, מוסיף ש"יש הרבה מקרים כאלה ואנחנו מזהירים את הציבור במקרה הזה". לדבריו, הגורמים העיקריים להתלקחות של סוללות הן שימוש בסוללות לא תקניות, שבהן מנגנון הבקרה של זרם ההטענה לא טוב או כלל לא קיים. לכן, הוא אומר, "קודם כל, לקנות סוללה תקנית. הסיכוי שהיא תידלק קטן יותר".
שנית, הוא מציין, "לא לטעון את זה בדירות, שבהן ברגע שזה נדלק זה גורם נזק". הוא מודה שאי אפשר לאסור הטענת אופניים בדירות, אך ממליץ לעשות זאת רק כשנמצאים בדירה ומשגיחים על התהליך.