סקאלה ריידר Q2 היא מערכת קשר בין אופנועים המורכבת על קסדת הרוכב. ניתן ליצור קשר בין שתיים או שלוש יחידות שכאלה, וכל אחת מהן יכולה להתחבר גם לטלפון סלולרי (באמצעות Bluetooth) ולנגן MP3 (כנ"ל, או באמצעות כבל). יש בהן אפילו רדיו FM. למרבה הצער קיבלנו לבדיקה רק יחידה אחת, וכך לא יכולנו לברר האם קשר בין כמה אופנוענים בזמן נסיעה הוא עסק כל כך מגניב כפי שהיה יכול להיראות על גבי אריזת המוצר לו היתה מעוצבת על ידי מישהו בעל כשרון. וזה כמעט הדבר הרע היחיד שניתן להגיד על המוצר.
הרכבת ה-Q2 אינה משימה קשה במיוחד. מתחברים את המערכת לקסדה באמצעות הידוק או מדבקות, והאוזניות מצוידות בסקוץ' שנצמד לריפוד הפנימי. בחלק מהקסדות אין ריפוד פנימי במקום בו צריכות האוזניות להמצא, ולצורך כך מסופקות מדבקות סקוץ'. בכלל, נראה שהושקעה מחשבה רבה בעיצוב ובתכנון ה-Q2 על מנת לעשות את ההרכבה והשימוש קלים ככל האפשר. זה מצוין, כי חוברת ההוראות בעברית הודפסה מהסוף להתחלה, והקריאה בה מעצבנת בהתאם.
לאחר טעינה ראשונית (5 שעות) ושכחה זמנית (24 שעות), הגיע רגע האמת: קישור המערכת לטלפון הסלולרי. פעולה זו היתה לוקחת פחות מדקה, אלמלא היה הטלפון שלי בשלב מתקדם של גסיסה. בסופו של דבר זיהו שני המכשירים זה את זה, וניהלתי בהצלחה את שיחת הטלפון הבאה:
ניר: "הלו?"
חברתו לחיים: "כן."
ניר: "את שומעת אותי?"
חברתו: "כן."
נ': "הקליטה מצוינת!"
ח': "זה כי אתה עומד עם קסדה על הראש באמצע הסלון, מטר ממני."
נ': "אל תזלזלי בטכנולוגיה!"
ח': "ובכלל אין לי טלפון עלי."
לאחר הדברים האלה לא היתה לי ברירה: ירדתי למטה לרכיבת נסיון על האופנוע.
מעודי לא שוחחתי בטלפון במהלך רכיבה על אופנוע לפני כן. כל השיחות שניהלתי היו סדרת זעקות קצרות בין רוכב למורכבת בנוסח "איפה הפניה לאלנבי?!" – "כאן!" – "איפה?!" – "בדיוק עברנו אותה!" – "לעזאזל!" וכו'. לעומת כל אלה, הדיבור בטלפון באמצעות ה-Q2 היה תענוג אמיתי. הקול באוזניות היה ברור מאד, וגם המיקרופון עשה את עבודתו נאמנה – אפילו אחד מהמתקשרים אלי במהלך השבוע בו בדקתי את ה-Q2 לא העלה בדעתו שאני מדבר מתוך קסדה בזמן נסיעה, ועוד כשהמשקף פתוח. כפתורי העוצמה ממוקמים היטב וקלים לתפעול, ויש למכשיר תכונה חביבה נוספת – הוא מגביר אוטומטית את עוצמת השמע כשרעש הסביבה עולה, ועושה זאת באופן לא מציק אלא עדין מאד.
עם זאת, נסיעות המבחן שלי חשפו כמה חסרונות הקשורים יותר לשיווק המוצר מאשר לטיבו. על האריזה כתוב, למשל, שהמוצר תומך בפקודות קוליות – אם הטלפון שלך תומך בהן. הטלפון שלי לא תומך בהן. הוא תומך גם ב-GPS, אם יש לך. אין לי. הוא גם ניתן לחיבור לנגן MP3. כזה דוקא יש לי! הא, סידרתי את המערכת.
אבל, אללי, אכזבה. המכשיר אמנם מעביר מוסיקה, אבל לא משנה כמה שיחקתי עם מיקום האוזניות, לא הצלחתי לגרום לה להשמע טוב. הצלילים הגבוהים אמנם נשמעו יפה מאד, וגם מטווח האמצע לא חסר, אבל הבסים נעלמו כולם ללא זכר. עם זאת, קשה להאשים את המערכת בכך – אי אפשר לצפות מאוזניות קטנות שממוקמות מחוץ לאוזניים ואפילו לא בצמוד אליהן להפיק צלילי בס ראויים לשמם, או בכלל.
גם רדיו ה-FM הכלול סובל מאותה בעיה, וכן מתחלואי הרדיו בכל הזמנים: רעשים איומים של מכוניות מסביבך, זליגה של כל מיני רשתות קשר אל תוך השידור, ו – בעיקר – מוסיקה מחורבנת בכל תחנות הרדיו ללא יוצא מן הכלל.
אבל בסיכומו של דבר, מי שמחפש מערכת קשר שתאפשר לו לדבר בין רוכבים ובטלפון, ימצא ב-Q2 את מבוקשו (זאת בהנחה שהתקשורת בין הרוכבים טובה כמו זו שבטלפון – ואין לי סיבה להניח אחרת). חיבבתי את המוצר עד כדי כך ששקלתי להשאיר אותו אצלי בתירוצים מתירוצים שונים. למעשה, כך אני יודע כעת, לא רק אני חיבבתי את המוצר מאד. גם מישהו אחר אהב אותו, ולראיה – הוא טרח, בסוף שבוע הבדיקה, לגנוב אותו יחד עם הקסדה שלי מתוך ארגז האופנוע.
אני מתגעגע.
אוזניה גנובה
אוזניית הבלוטות' סקאלה רידר שמתלבשת על קסדת האופנוע, היא אחלה אוזנייה. איך אנחנו יודעים? כי בזמן שכתבנו התלהב ממנה לאללה, מישהו החליט שהוא גם רוצה, וגנב לו את הקסדה.
ניר יניב
|
mako
| פורסם 09/11/08 16:48