סדרת הטלוויזיה ״המרגל״ (The Spy) של נטפליקס, המתיימרת לספר את סיפורו של הסוכן הישראלי אלי כהן, החזירה אצלנו מעט לכותרות את תחומי המודיעין שבדרך כלל לא מדברים עליהם - סוכנים חשאיים, המצליחים להגיע לתפקידים בכירים במדינות אויב ולספק מידע קריטי תחת סיכון אישי אדיר.
כהן, אולי גדול המרגלים הישראלים שמפעלם נודע בציבור הרחב, הצליח להתברג בתוך שנים ספורות בצמרת השלטון הסורי, והידיעות אותן שלח תרמו במידה רבה לניצחון הישראלי המזהיר במלחמת ששת-הימים - למרות שלצערנו נתפס והוצא להורג לפני כן.
הכלים המרכזיים שסייעו לאלי כהן להגיע לעמדה זו בממשל היו הידע, הכריזמה והמוטיבציה האדירה שלו, אולם לכל זה לא היה שום ערך בלעדי היכולת להעביר את הידיעות במהירות האפשרית בחזרה לישראל - וכאן כבר נכנסים הגאדג׳טים לתמונה. ישראל של שנות ה-60 המוקדמות לא הייתה עדיין מעצמת הביון והטכנולוגיה שהיא היום, אולם כבר אז הצליח המוסד לצייד את אלי במשדר מורס קומפקטי החבוי בתוך מגהץ, מצלמה קטנה וגם מכשירי האזנה שונים.
באותו הזמן אצל ה-CIA והק.ג.ב, שהיו נתונים בלב המלחמה הקרה, הלכו הרבה יותר רחוק - והתוצאה היא המצאות מדהימות, וטכנולוגיה שלא תראה מחוץ לעולם הביון גם שנים לאחר מכן. ממרחק הזמן מעטה הסודיות הוסר, וכעת אנו מוזמנים להתרשם מהגאדג׳טים המרשימים ביותר שהמוצאו עבור מרגלים, החל בשנות -40 ועד העת המודרנית.
מצלמות יונים
במהלך מלחמת העולם השנייה, צילום לוויני לא היה אפילו בגדר חלום, ואילו צילום אווירי היה מצרך נדיר, מסוכן ויקר להפליא. למרבה המזל, הצליחו הסוכנים בשטח למצוא פתרון הרבה יותר יעיל: יונים. ה-CIA פיתח מצלמה הנצמדת ליונה, ומצלמת מאוד תמונות כאשר היא מרחפת באוויר. מאחר והיונה עפה בגובה נמוך ולא מעוררת חשד, איכות התצלומים הייתה בדרך כלל טובה מאוד - עד כדי כך שבעוד שהמצלמה עצמה כבר נחשפה זה מכבר, התצלומים שאותם צילמו היונים נותרו ברובם סודיים, עד שמישהו יחליט אחרת. היונים עצמן זכו להערכה רבה על תרומתן למאמץ המלחמתי, שכלל גם העברת מסרים תחת אש האויב.
מקדחה חשאית
מקדחה היא ציוד הכרחי לסוכן המעוניין לשתול מכשירי האזנה בקירות, אבל איך בדיוק אמור מרגל להיכנס לתוך מבנה שמור עם מזוודה גדולה ומעוררת חשד, ואז לקדוח - אחת הפעולות הרועשות ביותר שיש? הפתרון של ה-CIA בשנות ה-50 היה מקדחה ידנית קטנה המתפרקת למספר רכיבים שאינם מעוררים שאלות בפני עצמם. ברגע ה״קידוח״, נדרש הסוכן להצמיד את המקדחה לבטנו ואז לסובב אותה באיטיות. מלחיץ - אבל אפקטיבי.
צוללת אישית
זה נראה כמו משהו שהגיע ישר מסרט ג׳יימס בונד, אבל מדובר בהמצאה אמיתית לגמרי: באמצע שנות ה-50, הכניס ה-CIA לשימוש צוללת זעירה, המיועדת לשאת שני אנשי צוות למרחקים קצרים יחסית מתחת למים - כדי לחדור לנמלים או ספינות בחשאיות. הצוללת מונעת בכוח חשמלי, ויש אפילו חלון דרכו ניתן לנווט אותה בדרכה למשימה.
ליפסטיק קטלני
ארגון המודיעין הסובייטי, הק.ג.ב, התפרסם בזכות יכולתו לגייס גם את בנות המין היפה לשורותיו, והחל מאמצע שנות ה-60 החל לצייד לפחות את חלקן בכלי-נשק יוצא דופן: מארז אודם שאיננו אלא אקדח לשימוש חד-פעמי. האקדח הזעיר הזה טעון בכדור 4.5 מילימטרים שבהחלט מסוגל להרוג מטווח קצר מאוד, ובוודאי לחלץ מצרות בטווח ארוך יותר. לא ידוע אם אי-פעם נעשה בו שימוש של ממש.
אקדח הכפפה
ב-CIA לא נותרו חייבים להמצאות הרוסיות, ולפני סוף המלחמה הקרה כבר החלו לצייד שם חלק מהסוכנים באקדח החבוי בתוך כפפה. גם כאן מדובר בנשק בעל טווח קצר מאוד - אמצעי חיסול אישי במיוחד, לרבות אופן הפעלתו: הסוכן נדרש ממש להצמיד את האקדח לגופו של היריב בכדי להפעיל את האקדח.
מטרייה לחיסולים
בסופו של דבר, בקרב על ״הנשק החבוי המגניב ביותר״, אין כמעט ויכוח שהרוסים הם אלו שניצחו: ב-1978, חיסל הק.ג.ב סופר ביקורתי בשם גרגורי מרקוב שלא התחבב על השלטון הסובייטי בזמן שהותו בלונדון. גרגורי המתין ברחוב לאוטובוס, כאשר לפתע חש דקירה קלה בגבו. כאשר הביט לאחור, הספיק לראות אדם מרים את המטריה שלו מהאדמה. בתוך המטריה הזו, הסתבר, הוטמן מזרק זעיר שהכיל כדוריות בגודל ראש סיכה, ובהן רעל קטלני. גרגורי מת שלושה ימים לאחר מכן, ובשנות ה-90 עם קריסת ברית המועצות נחשפו באופן מלא פרטי המשימה - לרבות כלי הנשק הייחודי.
שפירית רובוטית
חשבתם שרחפנים הם המצאה חדשה? מסתבר שכבר בסוף שנות ה-70, החזיק ה-CIA בהמצאה יוצאת דופן: שפירית רובוטית, המסוגלת לרחף באוויר דרך חלון, לנחות בחדר ואז לצלם בתוכו תמונות ולשדר אותן בחזרה למפעיל. לטענת הסוכנות האמריקנית, מדובר היה בדגם אבטיפוס בלבד שמעולם לא נעשה בו שימוש מבצעי, אולם הוא עדיין זוכה בתואר אחד הרובוטים המרחפים הראשונים בעולם.
״צ׳ארלי״ הרובודג
נראה שב-CIA די מחבבים את הרעיון של רובוטים המנסים לחקות חיות וטבע, שכן בשנות ה-90 הכניסה הסוכנות לשימוש רובוט שצורתו כמעין דג שפמנון. הדג הזה מופעל בשלט רחוק, וכולל מיקרופון בגופו ומנוע החבוי בתוך זנבו. מטרתו היא לאסוף אותות רדיו מספינות אויב כאשר הוא חולף לידן, מבלי לעורר כל חשד כי מדובר ביותר מאשר דג סקרן.
משבש אותות אלקטרוניים
כשהעניינים מסתבכים ועולה הצורך לבלבל את האויב וליצור מעין ״מסך עשן״ דיגיטלי, מכשיר שגודלו בערך כזה של סמארטפון ממוצע יכול לעשות לא מעט בלגאן. מדובר במשבש אותו נייד, המסוגל בלחיצת כפתור אחת לקטע כל תשדורת רדיו בסביבתו (לרבות תשדורת סלולרית), וגם לפגוע באותות GPS. במדינות אירופה, בארה״ב וגם בישראל, מכירתם של מכשירים כאלה לציבור הרחב אסורה באופן מוחלט, אולם אפשר להניח שארגוני ביון שונים אינם חשים מחויבים לאותם החוקים ומפעילים מכשירים מסוג זה באופן תדיר.