כבר אפשר לקרוא לזה "שאולי-גייט". המיני-סערה שנולדה בעקבות הפסקת ההופעה של אסי כהן.
אני במקרה גם טבעוני, גם מתל אביב וכבר שמעתי את שאולי כהן מכסח טבעונים. הפוך על הפוך לא היה לי קל, אבל להפסיק הופעה?
זה לא נגמר בתל אביב. הסטנדאפיסט תומר שרון זעם על הפסקת ההופעה, וירד על התל-אביבים בטוויטר: "למה הורידו את שאולי מהבמה? כי אתם 'שאולים'. ניאו-ביביסטים, אלה שאסור לצחוק עליהם, אלה שהם מעבר להומור, המטורגרים-תמידית והמאותגרים-נשמתית. מי שמוריד את אסי מהבמה יוריד גם את הבמה עצמה. תתביישו". מני אסייג, תומך ליכוד, זעם: "ניאו-ביביסטים זה כמו ניאו-נאצים"? לא, צעק לו תומר שרון בתגובות, "טיפש, ירדתי על השמאלנים".
למה הורידו את שאולי מהבמה? כי אתם שאולים. לא יכולתם לשאת את דמותכם במראה, ניאו-ביביסטים, אלה שאסור לצחוק עליהם, אלה שהם מעבר להומור, המטורגרים-תמידית והמאותגרים-נשמתית. מי שמוריד את אסי מהבמה יוריד גם את הבמה עצמה. תתביישו
מי זה ליד האשוח?
קצת קודם העלה עיתונאי "הארץ" חיים לוינסון תמונה וכתב: "יואב לפיד, הבן של יאיר לפיד, מצטלם בלבוש סנטה קלאוס ליד עץ אשוח בבית ראש ממשלת ישראל!!! ולא ליד חנוכיה של יהודים!!!! בושה!!! מתייוון". מיד החלו צרחות במלוא הגרון בטוויטר ובקבוצות הוואטסאפ: "מצביעי יש עתיד רוצים עתיד נוצרי", "הם לא חלק מהעם היהודי", "מתייוונים". מי שהביט עוד שנייה, קלט שהמצולם ליד האשוח הוא בכלל יאיר נתניהו, הבן של בנימין נתניהו. לוינסון רק רצה להוכיח נקודה: רבים מאיתנו הפכו לעדר פבלובי, שפועל על אוטומט. מה זה משנה מה באמת קרה, העיקר שאפשר לשנוא עוד קצת.
חיים לוינסון חמד לצון והעלה ציוץ בו כתב שיואב לפיד, בנו של רה"מ לפיד, הצטלם עם עץ אשוח. במציאות, זו התמונה של יאיר נתניהו עם עץ אשוח והיא אותנטית לגמרי. הנה איך שהגיבו ליאיר נתניהו בקבוצת "אוהבים את בנימין נתניהו". תעמידו פני מופתעים.@chaimlevinson pic.twitter.com/n1tR8oJRac
אבל ככה עובד האינטרנט. הוא מכוון להדליק לנו את קצות העצבים כל הזמן. לדאוג שנסתובב עם שק ענק של עצבים, מחכים שמישהו ייתן לנו סיבה להתפוצץ. המון אנשים התרגלו, התמכרו, לצרוח על מישהו פעם בשעה.
פעם חשבנו שזה האלגוריתם, ואפשר לתקן אותו. נדמה לי שמאוחר מדי. העסק גלש. לרחוב - ברור. הנימוס והתרבות שלנו השתנו. המתכנתים ברשתות החברתיות התכוונו אולי לתכנת אלגוריתמים - אבל הם תכנתו מחדש את המין האנושי.
זה שקוף גם מלמעלה. המנהיגים יודעים את זה כבר מזמן. נתן אשל המקורב לנתניהו הודה פעם ש"השנאה היא מה שמאחד את המחנה". למחנה שממול, אגב, קוראים "רק לא ביבי". בדגש על "רק לא".
מנהיגי מדינות ומפלגות בעולם פנו לפני כמה שנים למנהלי פייסבוק בתלונה: האלגוריתם שלכם, שמעודד זעם, מאלץ אותנו לנהל את המדינות שלנו באופן קיצוני מדי ומזיק. אם לא נהיה קיצוניים במעשים ובדיבורים, לא נצליח לנצח בשוק הדעות, בדיון הפוליטי, ובבחירות הקרובות. המתונים נעלמים. אנחנו רואים את זה יותר ויותר ברחבי העולם וגם אצלנו. בקצב הזה - חוץ מקיצוניות וזעם, לא יישאר פה כלום.
בני אדם נגד המכונה
אחרי ההלם שחטפנו יחד עם המאייר והקומיקסאי אסף חנוכה, כשהראינו לו איך בינה מלאכותית מייצרת איורים בסגנון שלו - אתם חייבים לראות - נשארנו עם כמה שאלות ללא תשובה. מה, לא מגיעה לחנוכה הזכות לאשר או לא לאשר לכל העולם לחקות את הסגנון שלו, בהתבסס ישירות על מה שלמדה המכונה מהציורים שכבר צייר? ואם הוא מאשר - לא מגיעה לו הזכות לגבות על זה משהו? בוודאי שמגיעה.
אמנים בעולם כבר נרתמו למלחמה בכוח החדש, דיווחו בעליית המכונות. כמעט 200 אלף דולר גויסו כדי לממן לוביסיטים שידחפו הגנה בחוק. "הגנו על אמנים אנושיים מפני טכנולוגיות!" זועק הקמפיין. אמנים אחרים מייצרים בבינה מלאכותית דמויות שמוגנות בזכויות יוצרים על ידי תאגידים גדולים, כמו מיקי מאוס, בתקווה למשוך אש ותביעות מצד דיסני ודומיו לעבר אותן מכונות בינה מלאכותית. אגב, גם גוגל נכנסה לכוננות חריגה, כמו שצפינו בבזמן שעבדתם.
ישראל לטובת ההיי-טק או האמנות?
מדינת ישראל, באופן חריג למדי, דווקא הזדרזה להתייחס. משרד המשפטים שלח השבוע חוות דעת מטעמו, שנועדה במידה רבה להגן על הצד הטכנולוגי דווקא - ובעצם על ההיי-טק הישראלי - מפני תביעות.
"השוק של למידת מכונה מוערך בכ-15.7 טריליון דולר עד 2027. כל מדינות העולם מבקשות להן נתח נכבד מ'עוגה' זו. מדינת ישראל נמצאת בחוד החנית", כתבו שם. "חוות הדעת נועדה להתמודד עם אי ודאות משפטית זו כדי למנוע ממנה להפוך לחסם בשוק בינה המלאכותית וכדי לאזן בין הגנה על זכויות היוצרים לבין קידמה טכנולוגית".
אז מה המסקנה? "מלבד מצבים חריגים, שימוש בתכנים מוגנים בזכויות יוצרים לצורך אימון בינה מלאכותית - אינו מהווה הפרה". כלומר, קודם כל מותר. למעט "מקרים שבהם מאגר המידע מורכב מיצירות של יוצרים בודדים, ומייצר מערכת בינה מלאכותית שתתחרה ביוצרים".
כלומר אם בינה מלאכותית יכולה לייצר ציורים בסגנון של אמן ספציפי - הציור החקייני עצמו עלול להיות הפרת זכויות יוצרים. הוא לא מוגן. זה לא הופך את כל הפרויקט של ChatGPT או דאלי2 ללא חוקי - אבל אמן ישראלי יוכל לתבוע על הפרת זכויותיו. לתבוע את מי? את המנוע או את מזמין העבודה? באיזו מדינה? האם זו הפרה "רגילה", או קצת פחות מזה? ומה גובה הפיצוי שמגיע שלו? יש עוד שאלות לפתור, אבל זה לא מוקדם מדי.
משרד המשפטים צדק כשהזדרז לשרטט את קו החזית בין הטכנולוגיה והאמנות - ויעשה טוב אם ימשיך בקו הזה ויגדיר זכויות, פיצויים, סמכויות שיפוט וכל מה שצריך כדי לשמור לא רק על ההיי-טק, לא גם על האמנות.
ללמוד פאשיזם
כל שינוי שיכניס השר החדש אבי מעוז בתוכניות הלימודים ייבחן באלפי עיניים. תלמידים, הורים ומורים, בעיקר מהצד הליברלי והחילוני, חרדים בצדק מיומרותיו של אדם בעל רקורד של אמירות גזעניות והומופוביות. אבל השינוי כבר יצא לדרך. עוד לפני שהשתנה משפט אחד בספר לימוד אחד, מורים כבר מפנימים את הרוח החדשה, ומגבילים את עצמם בעצמם. נזהרים יותר שלא לעצבן את המערכת או את השרים המיועדים באמירות מאתגרות. בעצם, עדיף לא לאתגר גם את ההורים או את התלמידים, יכולים לשלוף טלפון בכל רגע לתעד שאלה פרובוקטיבית בעיניהם. מי רוצה להיות עכשיו אדם ורטה.
לפי החוק, מותר למורים לדבר על פוליטיקה בכיתה, בתנאי שלא יכפו את עמדותיהם ויאפשרו לתלמידים להשמיע מגוון דעות ועמדות באופן מכבד. למה ללמוד היסטוריה אם אי אפשר לדבר על ההשלכות של משטר פשיסטי או על אתגרי המשטר הליברלי. לאומיות, ליברליזם, פלורליזם והומניזם - כל זה פוליטיקה. למה לעמוד מול תלמידים אם אי אפשר לאתגר אותם ואת מערכת האמונות שלהם, אפילו עם שאלות פרובוקטיביות במידה.
כבר עולות קריאות "להפריד את הפוליטיקה" מבית הספר, כאילו כך תישמר מערכת החינוך מהשפעות שליליות. אבל האמת הפוכה. מה שצריך לשמור עליו זה חופש הביטוי של המורים, מכל צד. תלמידים לא יפתחו מחשבה עצמאית עם מורים שכובלים את עצמם למערכת ולחשש תעסוקתי, אלא בעזרת מורים בעלי דעות מגוונות שלא חוששים להביען בכיתה.
החופש הזה נובע מתוך הקשר שלהם עם ההורים וההנהלה - אבל גם תלוי במתן גב מטעם מערכת החינוך. בלעדי החופש הזה, התלמידים אולי ילמדו פאשיזם, אבל בדרך הלא נכונה.