לאימוני כושר אני רץ, ולא כי אני אוהב להתאמן. כי אני שונא. בעיקר את אופני הכושר.
אם לא אגיע מהר, מתאמנים אחרים יתפסו לי את מכשירי החתירה ויישארו לי האופניים השנואים.
ואז חשבתי, למה שלא אתכנת אפליקציה שמאפשרת למתאמנים להירשם מראש?
זה לקח לי שבע דקות, בלי לכתוב מילת קוד אחד.
נכנסתי ל-Replit ופשוט כתבתי מה אני צריך. "תעשה לי אפליקציה שמאפשרת להירשם ל-3 עמדות אופניים ו-3 עמדות חתירה". הוא שאל אותי (!) אם אני רוצה גם רשימת המתנה ואימות מתאמנים בסיסמה. אמרתי לא צריך. תיקונים קטנים וזהו, התוכנה עובדת.
כל זה לא לגמרי חדש. ChatGPT ו-Claude כבר יודעים לכתוב תוכנה מזמן, ויש שירותים כמו Bubble ו-Cursor שלקחו את זה צעד קדימה. Replit הפך עכשיו לשם החם בגלל שהוא קצת חכם יותר ופשוט יותר. באמת שכל אחד יכול.
השדרוג העיקרי שנחוץ עכשיו הוא בתוך התודעה שלי. ביכולת להפנים שגם אני יכול לבנות תוכנות ואפליקציות; בזיהוי של הבעיה היומיומית או הרעיון המבריק שאפשר לפתור בעזרת תוכנה. וכדי להתאמן בזה, ויתרתי על כמה שעות שינה טובות בימים האחרונים, ובניתי כל מיני שטויות. אם גם אתם בניתם, מוזמנים לשתף אותי ודרכי את כל חברי קהילת Skip Intro במה ואיך.
אז איך הכרתם?
אפשר לקרוא לזה סרט דרמה. או סרט טבע. אפילו סרטון על מין. וכל זה בכמה עמודות.
הסרטון הזה מתאר איך השתנו דרכי ההיכרות והחיזור של זוגות. דרף חברים או משפחה, בעבודה, בבית הספר, או ברשת. הסרטון מראה עמודות עולות ויורדות, אבל אני רואה בו סיפורי אהבה מתקופות שונות. החלפת מבטים בשחור-לבן בשק״ם, התחלה מהוססת בפינת הקפה במשרד, חברה שרוצה להכיר לך את הבן-דוד, מכתב רגשני בדואר עם בול, דייט עם סטודנטית, מאץ׳ מרגש באפליקציה.
כמו סרט טבע על ריקודי החיזור המגוחכים של איזה ציפור נידחת מאיי סומטרה, אבל עלינו.
והדרמה גדולה וחדה.
בעשורים האחרונים השתנתה לחלוטין הדרך שבה אנשים מכירים, מתאהבים, יוצרים זוגות ומשפחות.
טכנולוגיית ה-AI של טינדר, קיופיד או מי שלא יהיה מצוותת את רוב הזוגות. והמתווך הזה הוא לא חסר אינטרס. להיפך.
פחות יחסים, פחות סקס
האמת, לכל מתווך יש אינטרס. אמא שלך רוצה בשבילך את הכלה שמתאימה גם לה. אתם יודעים, שתבוא מבית טוב ושלא תתווכח איתה. אבל היא גם רוצה שתהיה מאושר בזוגיות שלך. מה האינטרס של טינדר והאפליקציות האחרות?
לשאוב ממך זמן, תשומת לב, פרטים וכסף. לטינדר אין אינטרס שתהיה מאושר בזוגיות שלך. אם כבר, יש לה אינטרס שתהיה יוזר משלם להרבה שנים, שזה אומר שלא תהיה לך זוגיות בכלל, ותהפוך לרווק שרגיל לחפש רק באפליקציה. שכבר לא זוכר איך אפשר אחרת.
גם הדחף להיכרויות, למשפחה ולסקס עבר המרה להתמכרות למסך. הדופמין מנצח גם פה. יותר ויותר אנשים מסתפקים בחוויה הדיגיטלית ובבוסט ההורמונלי שהיא מביאה - יש מאץ׳, אין מאץ׳ - ולא מגיעים בכלל לדייט. אפילו לא לשיחה. בטח שלא לסקס או לקשר.
התוצאה משתקפת גם במחקרים: פחות מערכות יחסים, פחות סקס, יותר בדידות. ״התעללות בבני אדם״, קראה לזה ד״ר ליאת יקיר בסרט ״הקרב על המוח: האלגוריתם של האהבה״ ששידרנו בקשת 12 לפני שנתיים.
בנתונים העדכניים, שמראים שיותר מ-60% מכירים ברשת, אפשר כבר לתהות איך האלגוריתם משפיע על הדור הבא. על דמותם של הילדים שנולדים עכשיו. הרי את השידוך בין אבא לאמא עשה האלגוריתם, לא הטבע. אולי זה משפיע? הרי DNA שפעם היה יכול לפגוש DNA בדרכים ״טבעיות״, פוגש עכשיו DNA שאיזה אלגוריתם שידך לו.
אנשים נמשכים לדומה להם (בניגוד למה שהם אוהבים לדמיין). אנשים מתחתנים ברוב המקרים עם רקע תרבותי וכלכלי דומה. אבל לפעמים יש פערים בין בני זוג במראה, בתכונות או ביכולת כלכלית - והזיווג נותן סיכוי לאיזה התערבבות. הטלה מחדש של הקוביות לקראת הדור הבא. האלגוריתם, משיקוליו, משתדל לחבר את היפה עם היפה, החכם עם החכמה וכך הלאה. הוא צודק מבחינת יעילות הזיווג, אבל האם אנחנו הולכים לאנושות עוד יותר מקוטבת ומפוצלת ממה שהכרנו? נצטרך לחקור את זה בעוד 20 שנה.
אין עתיד
עזבו רגע את המנהיגים עצמם - שמתם לב שאין ״תקווה״ או ״אופטימיות״ בתפריט המסרים הפוליטיים של מנהיגי ישראל? וזה לא מהשנה האחרונה. זה ככה בכלל. מנהיג אחד מפחיד אותנו מאיראן, והמנהיג השני מפחיד אותנו מהמנהיג הראשון. אף אחד לא מבטיח לנו האזרחים שיהיה טוב.
אם אתם שואלים אותי, מי שרוקן את תיבת המסרים הפוליטיים מהצבע החיובי זה בפשטות: האלגוריתם. כולנו הרי יודעים שהפחדה ושנאה ממגנטות את תשומת הלב שלנו יותר מכל מסר אחר. האלגוריתם יודע זאת טוב מכולם. וכשהשיחה הפוליטית מתרחשת בתוך המגבלות שהאלגוריתם הבלתי נראה קובע, אז גם המנהיגים וגם האזרחים לומדים שתקווה איננה אופציה. לא לשיח פוליטי, ולא לחיים.
למה אין בגלריה הפוליטית מסרים כמו תקווה ואופטימיות?
כי האלגוריתם החליט לקבור אותם בפיד.
מקווה שהקטע זה מעצבן מספיק. אחרת גם הוא ייקבר https://t.co/MSlxMv7zpc
הנה הוא בא, הרובוטקסי של טסלה. אחרי שנים של דחיות, תוצג המכונית האוטונומית של טסלה. היא לא תימכר לקהל הרחב, אלא תופעל במתכונת של מונית אוטונומית. אתה מזמין נסיעה והמכונית מגיחה אליך, בלי נהג כמובן. הרכב יוצג לראשונה בשישי בחמש בבוקר שעון ישראל. לצפייה ישירה באירוע.
נכון לעכשיו, מי שמובילה בתחום היא גוגל עם Waymo שלה, שרק לאחרונה התרחב מלוס אנג׳לס, סן פרנסיסקו ופיניקס לערים נוספות. לטסלה, לעומתה, יש הרים חסרי תקדים של אינפורמציה שאספה ממיליוני המכוניות שלה שנוסעות בכל העולם. בינואר האחרון גילתה גוגל שניתחה 7.1 מיליון מייל נסיעה, וגילתה שהסיכוי לתאונת דרכים ברובוטקסי שלה נמוך כמעט פי 7 בהשוואה לנהג ממוצע. טסלה, לעומתה, נמצאת בחקירה מעמיקה של רשויות הבטיחות האמריקאיות, בחשד שהונתה את ציבור הנהגים כשקראה לכפתור הנהיגה האוטונומית שלה FSD - Full Self Drive (״נהיגה עצמית מלאה״), כשבבירור הוא לא זה ולא זה, אלא מערכת עזר לנהג שדומה יותר למה שגם לכם יש ברכב. למה בבירור? כי 1,200 תאונות במצב של נהיגה אוטונומית בטסלה זה לא עניין של מה בכך.
כך או כך, התחרות על עולם הרובוטקסי עומדת להעלות הילוך.
ואיפה מובילאיי הישראלית? אנחנו מחכים לעדכונים.
מתוך הניוזלטר של דרור גלוברמן Skip Intro. עוד טורים כאן