היא ניצלה את אפל ובעיקר את משתמשי האייפון. עד כמה? ברגע שאפל חסמה בפניה את היכולת לשאוב ולנצל את נתוני משתמשי האייפון, הודיעה פייסבוק שהכנסותיה ייפגעו ב-10 מיליארד דולר בשנה הבאה. קולטים? 10 מיליארד דולר של הכנסות שהיו מבוססות על היכולת המדהימה של פייסבוק לנצל את הנתונים שלכם ושלי בלי שנדע, בלי שנאשר, בלי שנרוויח מזה.
הלאה: כשאוסטרליה חסמה בפני פייסבוק (וגוגל) את האפשרות לנצל את תכני החדשות בחינם ולהרוויח פרסומות על חשבונם, פייסבוק חסמה את אתרי החדשות האוסטרלים. היא נאבקה על זכותה לנצל את התכנים שלא היא ייצרה ולהתפרנס על חשבונם - אבל בסוף היא נאלצה לציית לחוק החדש שעבר באוסטרליה.
הלאה: פייסבוק נהגה במשך שנים לשאוב את כל הנתונים של המשתמשים באירופה ולהעבירם לארה"ב, כדי לעבד אותם ולהפוך אותם לתובנות, שיעזרו להפוך את הפרסומות שלה למשפיעות יותר. אבל האירופאים התעוררו. הם דרשו לבטל את הסידור הזה, ולהשאיר את המידע שנאגר על משתמשים אירופאים ביבשת אירופה, כפוף לחוקי הפרטיות האירופאים המחמירים. מה עשתה פייסבוק? כרגיל, עמדה על זכותה הטבעית וההיסטורית לנצל את האירופאים עד העצם. אם לא תתנו לנו לעשות בנתונים כרצוננו, איימה פייסבוק, ניאלץ לעזוב את אירופה ולהפסיק לשרת אתכם. אווק פלאז'ור, חייכו הצרפתים מתחת לפירורי הקרואסון, עשו כרצונכם.
פייסבוק נצלנית, פייסבוק מאיימת כשמנסים להגביל את "זכותה" לנצל, ופייסבוק מתקפלת. אבל השורה הבאמת תחתונה היא - עד כמה הצלחה הכלכלית של פייסבוק מושתתת על ניצול חסר בושה. ברגע שהניצול מתערער, החברה רועדת.
חייבים ועדת חקירה
פרשת הציתות המשטרתי האסור מתפשטת עכשיו מענייני הטכנולוגיה והביטחון - אל מערכת החוק, וממנה אל זכויות הפרט, אל הפוליטיקה, ואל עצם האמון שלנו האזרחים במדינת ישראל הדמוקרטית. מה בדיוק היה - כבר לא חשוב. כמו אמון בין בני זוג. אפילו אם לא שיקרת - בלי אמון זה מתפרק.
ראש הממשלה בנט אמר השבוע שאם יתברר שהמשטרה אכן צותתה באופן לא חוקי, הוא הולך "אול אין" על ועדת חקירה ממלכתית. ומה אם המשטרה והיועצת המשפטית יאמרו: בדקנו, אין כלום? נישאר עם ציבור אדיר שמפנה עורף למוסדות המדינה. כך שבשורה התחתונה, אין באמת ברירה. חייבת לקום ועדה מקצועית, חיצונית, ממלכתית ובלתי תלויה. אחרת למטרה המרכזית - שיקום האמון - אין שום סיכוי.
לקום לכבוד המורה
האם הייתה לכם בבית הספר שבאמת אהבתם? מישהו שריתק אתכם בידע ויכולת לספר סיפור - וגם ראה אתכם כבני אדם? הרי מספיק שיש מורה אחד כזה בכל בית הספר, וכבר החווייה של התלמידה או התלמיד משתנה לחלוטין.
כבר כמה חודשים שאני עוקב אחרי כמה מורים כאלה - במקרה, בטיקטוק. הרשת החברתית שממגנטת בני 20 פלוס מינוס, ומסוגלת לבזבז לכם המון הזמן בצחוקים, ריקודים ואיברי גוף לא מוצנעים מספיק - יודעת גם להפיץ סרטונים לימודיים למכביר. מי מכין אותם? לא משרד החינוך כמובן, אלא מורות ומורים סקרנים ומשקיענים, שמוכנים להקדיש מזמנם הפרטי למען התלמידים. מורים לתנ"ך, לאנגלית, למדעים, להיסטוריה, לאזרחות מתנדבים לייצר ולהפיץ סרטונים קצרצרים שמלמדים פרק קטן, מספקים סקרנות בסיסית, מלמדים מחשבה ביקורתית או התנסחות רהוטה.
בשבוע שעבר אירחנו בנקסט שלושה כוכבי טיקטוק, שהם במקרה גם מורים. כשהעליתי את הראיון בטיקטוק שלי - התרגשתי מהתגובות. היו שם דני בולר, המורה למתמטיקה שיודע להסביר כל רעיון מדעי בפחות מ-3 דקות וכל הטיקטוק מכיר כ-ask_dani, שרון בנימין, המורה לתנ"ך שמפתיע אותנו בכמה שתנ"ך יכול להיות רלוונטי ומרתק, ושני ספיר שמלמדת אנגלית בדקות ספורות אבל היינו מוכנים ללמוד ממנה גם ימים רצופים.
המורה את מהממת
לקראת מבחני הבגרות, יש מורים ש"עולים ללייב", כלומר פותחים מצלמה בשידור חי ועונים לשאלות התלמידים. המורים עושים את זה מרצון ובהתנדבות. אף אחד לא ביקש מהם. גל בובר שמלמד היסטוריה ואזרחות, עולה לווידיאו לייב לפני הבגרות ועונה לשאלות של כל תלמיד שרוצה, מכל הארץ.
והילדים מרותקים, קשובים, מעריצים. בתגובות הם מכנים את המורים כ"יפים ומהממים" ושלל כינוי הערצה ששמורים בדרך כלל לכוכבי רשת מסוג אחר. למבוגרים יותר זה יזכיר את הסרט "ללכת שבי אחריו".
אז לכל מי שתוהה על עתיד הלימוד מרחוק, על מעמד המורים ועל מה יהיה עם הילדים האלה שכלום לא מעניין אותם - אתם לא בשכונה הנכונה. אם תיכנסו בצניעות ובסקרנות למקומות שבהם הילדים אוהבים להסתובב, ותראו איך מדברים איתם בהערכה ובגובה העיניים, ובאמת מנסים לתת להם ערך ולעזור ולא לנזוף - תפגשו שוב את אותה הערכה והערצה של התלמיד אל המורה.