"AI זה הנפט הבא. ואנחנו נהיה שחקן משמעותי"
את הדברים האלה אמר לי עומאר אל-עולמה, השר לבינה מלאכותית, כלכלה דיגיטלית ועבודה מרחוק באיחוד האמירויות, לפני שלוש שנים וחצי. שלוש שנים וחצי! באוקטובר 2020. עוד לא היה הסכם שלום, ויותר חשוב לענייננו, עוד לא היה ChatGPT. עוד לא נגענו בכוח המשכנע של בינה מלאכותית באלפי יישומים שיוצרים תובנות, תמונות, סרטונים, מצגות ותוכנות. לרבים עוד לא היה ברור ש-AI הולך להיות הפרק הבא בחדשנות, בכלכלה, בתעסוקה וביחסי הכוחות האסטרטגיים בין מדינות (אולי גם האחרון). אבל אל-עולמה והמדינה שלו הבינו.
המאמץ המרוכז כבר משתלם. עם השקעה של מיליארדים, ממשלת איחוד האמירויות היא היום שחקן חשוב יותר מממשלת ישראל על מפת הבינה המלאכותית העולמית. האמירתיים פיתחו את הפלקון: מודל שפה גדול, כמו ChatGPT, שפועל בערבית, באנגלית, בגרמנית ובמספר שפות נוספות. הוא זמין לכולם כקוד פתוח, ואיכותו נחשבת גבוהה מאוד בקרב חוקרים. בימים אלה מקימים שם עוד קרן של 100 מיליארד דולר להשקעה בבינה מלאכותית, ושוקלים להיכנס כמשקיעים ב-OpenAI, החברה שמאחורי ChatGPT ודאלי ומובילה את נהרת הבינה המלאכותית העדכנית. בעולם מתעניינים גם בדעתה של איחוד האמירויות בנושאי רגולציה על AI, ובמגזין הטיים האחרון כיכבה כתבה שכותרתה "איחוד האמירויות בדרך להיות מעצמת AI". האיחוד, מסתבר, מתמלא בשנים האחרונות במומחי AI מכל העולם שנוהרים אחר הכסף והאתגר. כולל מישראל. הפרטים המלאים על איך איחוד האמירויות עושה AI כמו שצריך בסקירה המעולה של ראש הנספחות הכלכלית של ישראל בשגרירות שלנו באבו-דאבי, אביעד תמיר.
חשובה יותר היא כמובן ארה"ב. לא רק שמשטחה פועלות כמעט כל החברות שפורצות את הדרך בבינה המלאכותית. היא גם הקצתה 280 מיליארד דולר תחת ה-Chip ACT לייצור שבבים במפעלים על אדמת ארה"ב - אחרי שהבינה את הטעות האסטרטגית הגדולה שעשתה בעשורים האחרונים, כשאיפשרה למפעלים הללו לנדוד מחוץ לאדמתה משיקולי עלות, וכך הניחה ליתרון האסטרטגי לנזול מידיה למתחרות מרות כמו סין.
גם אירופה במשחק. לפני שבועיים עבר שם ה-AI ACT - חבילת חקיקה מתקדמת שנועדה לאפשר למדינת האיחוד לדהור עם הטכנולוגיה - אבל תוך הגנה על האזרחים וזכויותיהם מפני ניצול לרעה של הכוח האדיר הזה. אפשר להתווכח על לשון החוק - אבל האירופאים מתקדמים בזה יותר מכולם. וגם הם השקיעו 43 מיליארד אירו בייצור שבבי בינה מלאכותית על אדמת אירופה.
ישראל עדיין על המפה העולמית. בחלק מהדירוגים היא בעשירייה הפותחת. אבל אלה אדי תהילה מהעבר. כשמסתכלים קדימה, על ההשקעות הנחוצות ותשומת הלב האסטרטגית - אנחנו לא במשחק. יש לנו תוכנית לאומית מצויינת, שנכתבה לפני 5 שנים. היא בקושי יושמה, ובינתיים התיישנה כשהבינה המלאכותית היוצרת, Generative AI, הפכה לכלי בידיו של כל אחד.
הבעיה היא לא רק המלחמה והשלכותיה: אלא שישראל עוד לא הבינה את מה שמדינות רבות מבינות: AI איננה רק "עוד טכנולוגיה", זו המהפכה התעשייתית העדכנית שמשנה לא רק את מעמדן האסטרטגי של מדינות, אלא גם את החיים הפרטיים של מיליארדי אנשים.
הנתונים הללו הוצגו השבוע בכנסת, בועדת משנה בנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות של ח"כ אורית פרקש הכהן. דיברו שם הרבה על מגזר טכנולוגיה - אבל פחות על כל שאר העובדים במשק, שהולכים להיות מושפעים לא פחות, ואין להם אפילו מושג שהצונאמי הזה מגיע.
אם הרופאים שלך, עורכות הדין, המעצבים, היזמיות, הסוחרים והמורים יודעים להשתמש בבינה מלאכותית ליום יום המקצועי שלהם - הכלכלה שלך תטוס. אם לא, היא תדרדר אחורה. ולכן בסינגפור לא רק משקיעים המון בפיתוח בינה מלאכותית - הם גם מזניקים תוכנית הכשרה לאזרחים מעל גיל 40, במטרה ללמד אותם כישורים חדשים ובהם בינה מלאכותית, כדי להשאיר אותם רלוונטיים לשוק התעסוקה, ולהעצים את התחרותיות של שוק התעסוקה הסינגפורי יחסית לעולם.
במשחק הזה ישראל לא משחקת. יש לנו נסיבות מקלות מכאן עד הירח. אישית אני לוקח אותן נורא ללב. בעיני מגיע לנו פוס משחק להתאוששות של איזה חמש שנים שהעולם יעצור ולא יטריד אותנו. הבעיה שאת העולם זה לא מעניין. רוצים לשבת על הספסל? קחו את הזמן. אנחנו ממשיכים לרוץ.
וכשהממשלה עוד לא עלתה למגרש, נדמה לי שהאחריות, כרגיל, נופלת על הכתפיים שלנו. לא רק לדאוג לעצמנו, ללמוד ולהתעדכן. אלא גם להסתכל מסביב. חברים, משפחה, קולגות. אם הם לא מבינים עדיין מה AI הולך לעשות לתעסוקה, למקצוע ולפרנסה שלהם, תעזרו להם להיכנס, להבין, ללמוד. בעוד כמה חודשים או שנים מעטות הם עלולים לטבוע, ואז יהיה מאוחר מדי.
מתוך הניוזלטר של דרור גלוברמן Skip Intro. עוד טורים כאן