בדיחה עצובה
לשנייה נבהלתי שאמרתי שטות. כל הקהל פרץ בצחוק ספונטני ולא הבנתי למה. נפתח לי כפתור?
זה היה ממש בסוף ההרצאה השבוע בית ציוני אמריקה, אחרי שהבנו שעתיד הבריאות שלנו נמצא בין היתר בידיים של מחשבי העל כמו של אמזון וגוגל. מישהו שאל, ואיך אני מוודא שהם לא משתמשים במידע שלי נגדי? שלפתי את החיוך העגום שמקדים את המילה השנואה, "רגולציה". צריך שמישהו יחוקק חוקים ויפקח עליהם. המישהו הזה זה הכנסת. אנחנו חייבים חברי כנסת שמבינים AI ואת המשמעות שלו, טענתי בלהט. שנייה אחרי שכולם פרצו בצחוק, הצטרפתי אליהם.
הח"כים שלנו בהחלט מתעניינים בעתיד, פשוט יותר בעתיד של הרבנים המקורבים לש"ס, ופחות בעתיד של כל השאר.
רגעי קסם
"פצע על פצע, פלסטר על פלסטר, כמה שניסיתי להשתיק, זה חי בי". השיר החדש של יאיא עם גל דה פז מתעקש להניע התמודדות ממקום של כוח ועקשות. "זה חי בי". המלים קשות, הלחן אופטימי, האנרגיה על 100. הוידיאו של גילי בן שחר משתמש ב-AI לא רק לייצר סצינות שלא צולמו או כאלה שצולמו ואף אחד לא באמת רוצה לראות. הוא מוסיף מעל הכל רובד של סוריאליסטיות, לוכד את התחושה הזאת של כולנו שזה לא אמיתי, כל הדבר הזה שאנחנו עוברים פה. ובעיקר, לא סתם מתפאר ביכולת לעשות קליפ עם AI כי אפשר, אלא באמת משרת מסר ויזואלי ואמנותי. אחרת, למי אכפת.
רק אל תופתעו
אם בנק ישראל צופה ש-33% מהמשרות בישראל יהפכו מיותרות. ואילון מאסק שם את המספר על 80% - אז אפשר להתווכח על המספר, אבל דרמה כלכלית ענקית לפנינו. הנה כמה דברים שברורים לכולנו: אם יש סיכוי שבתוך 3-5 שנים נפגוש מאות אלפי מפוטרים חדשים, לכל הפחות - מישהו צריך להתכונן לזה? לפחות להתעניין בזה? אין בכנסת ובממשלה אף אחד (אולי פרט לאורית פרקש הכהן) שחושב על זה בכלל.
כשזה יקרה, וב-2028 נספור 19% אבטלה, בכנסת יעמידו פני מופתעים. מי צפה את זה?
התשובה: כל העולם.
יש מה לעשות. להכשיר את העובדים מחדש, לספק כלים, אפילו להכין מדיניות כלכלית לרגע שבו יצטרכו לתת דמי אבטלה לחמישית מדינה. אולי יותר. במדינות אחרות עושים את זה. בישראל, לא רק שאף אחד לא עושה את זה, גם אם יעשו - לאף אחד מאיתנו לא יהיה אמון במוסדות המדינה. ומכאן הכל מתחיל.
רק התחלנו
אנבידיה עקפה השבוע את כל החברות בבורסה האמריקאית ובעולם והפכה לחברה ששווה הכי הרבה כסף: 3,335 מיליארדי דולרים, שהם 3.3 טריליון דולר, נכון לחמישי בבוקר. האם זו ההתחלה או הסוף? כל השוק שואל.
במקרה פגשתי השבוע את אחד הישראלים שמבינים יותר מהרבה אחרים בהתנהגות ענף הטכנולוגיה בבורסה האמריקאית: גיל שויד, מייסד ומנכ"ל צ'קפוינט, בא להרצאה שנתתי השבוע בחברה שלו. התנצלתי לפני שניצלתי אותו לאותה שאלה בוערת: לקנות עוד מניות אנבידיה או למכור? אנחנו בסוף או בהתחלה?
לגבי העתיד של אנבידיה ספציפית, אני לא יודע להגיד, אמר שווייד. יש לה מתחרות ויכולות להיות שם תנודות. אבל לגבי העתיד של הבינה המלאכותית - בעולם וגם בבורסה - אנחנו רק בהתחלה.
מתוך הניוזלטר של דרור גלוברמן Skip Intro. עוד טורים כאן