"זה לא העתיד שהבטיחו לי. לא ביקשתי סרט אימה דל תקציב של מדע בדיוני. הבטיחו לי אוטופיה פסטלית".
למרות שדיסטופיות משכנעות אותי ומדכאות אותי, איכשהו מ-Rendered to Death של רפי שור נהניתי לאללה.
הסרט הקצר אמנם לוקח אותנו לעולם עתידי מדכא שבו הבינה המלאכותית השתלטה על כל תחום בחיים והשאירה את האנשים מאחור, בלי הווה ובלי עתיד. אבל איכשהו בסופו הייתי יותר שמח מאשר מדוכא.
הגיבור היה ארט-דירקטור מצליח בחברה טכנולוגית, שהוחלף במשרתו על ידי בינה מלאכותית. החיים שלו מתדרדרים ועכשיו הוא מסנן פלסטיק מהאוקיינוס וחי על תוכנית הישרדות ממשלתית לאנשים כמוהו, שכוללת מנת טופו יומית. במקביל, בינה מלאכותית אחרת הופכת ל”חכמה מדי“ ועושה מניפולציות שמזעזעות את העולם. מסביב הכול מתפרק ויוצא משליטה, עד שאותו ארט-דירקטור יוצא למסע נקמה מספק ומוצלח, עד ש.. טוב לא נהרוס לכם הכל. זה סיפור לא רק על עבודה וכסף, אלא על איך שומרים על משמעות ובטחון עצמי בעולם שכולו רובוטים ואוטומציות. סיפור מדכא. ועדיין נורא נהניתי.
אמנם הסרט עשוי היטב עם בינה מלאכותית ויש לו סאונד ומוסיקה טובים, אבל לא כאן היה מקור ההנאה שלי. מה שבאמת היה מוצלח זה הרעיון לסיפור, ובעיקר הטקסט עצמו. הדוק, אינטליגנטי, סרקסטי עם קריצות מצחיקות לאללה. כשהופיעה בסרט קערת קאשה, חייכתי מאוזן לאוזן.
רפי שור הביע את הפחדים של עצמו ושל דור שלם, אבל - סליחה על הקלישאה - הוכיח בדיוק עד כמה הם מופרזים, ועד כמה הוא יודע בדיוק איך להתמודד עם הפחדים האלה. הנה הנוסחה, שמתאימה לכל איש ואשת מקצוע היום:
את מה שאתה עושה הכי טוב ואף טכנולוגיה לא תחליף - בזה תתמקד ואת זה תשכלל. במקרה שלו, רעיון לסיפור, עלילה ותסריט שאין לי ספק שכתב בעצמו.
את מה שבינה יכולה לעשות טוב ממך - במקרה הזה וידיאו, קריינות, אפקטים - תן לה לעשות.
מה שצריך לדעת זה לחלק תפקידים נכון בינך ובין המכונה ולמקסם את היכולות ואת השילוב של שני הצדדים.
אגב, בהתחלה ביקשתי מ-ChatGPT לכתוב לי את הטקסט הזה. החלק השימושי שקיבלתי היה סיכום של הסרט מיוטיוב ואת המשפט על "איך שומרים על משמעות". את כל היתר עדיין הייתי צריך לכתוב לבד. וזה מצוין.
שעשוע של סיפור
לפני שנתיים, עם פרוץ ה-ChatGPT, התחלתי להרצות על בינה מלאכותית יוצרת ועל השימוש בה. רצה הגורל, ועל ההרצאה השניה הודיעו לי שבקהל יישב פרופ׳ אמנון שעשוע. שיט. אם יש כלל שאני שומר עליו זה לא להרצות לרופאים על רפואה. לדבר על בינה מלאכותית בפני יזם הבינה המלאכותית הכי חשוב בישראל? אפשר שזה יקרה בהרצאה ה-50 ולא בשנייה?
אין צורך להבהיר שאת ההכנות שלי מאותו רגע והלאה עשיתי לא בשביל הלקוח ולא בשביל אף אחד בקהל, למעט אדם אחד.
מתוך הניוזלטר של דרור גלוברמן Skip Intro. הניוזלטר המלא כאן
בסופה של ההרצאה אמנון בא, חייך, נתן נידת ראש סימפטית, הציע לי להרחיב את ידיעותיי בתת-תחום של בינה מלאכותית והלך. מה בדיוק חשב לא ידעתי.
אחרי חודש קיבלתי טלפון מפרופ׳ ורדה ליברמן מאוניברסיטת רייכמן. "אמנון שעשוע בא להרצות אצלנו על בינה מלאכותית, והוא ביקש שאבקש ממך לבוא להרצות לידו". וואלללהההה. אז כנראה שהיה בסדר?
בסוף זה לא קרה. לא הייתי בארץ. לעומת זאת, הקשר עם האוניברסיטה שודרג מסטוץ לקשר מחייב של קורס אקדמי על בינה מלאכותית יוצרת לסטודנטים ל-MBA. אבל השבוע גיליתי שאת האירוע הגדול באמת החמצתי, כי פרופ׳ שעשוע חשף מה קרה באותה הרצאה שלו שהחמצתי.
"לפני שנה וחצי, בהרצאה שנתתי באוניברסיטת רייכמן על מצבם העדכני של מודלי שפה גדולים (LLMs), נשאלתי במהלך השאלות והתשובות על ידי פרופ׳ גיל קלעי – מתמטיקאי בעל שם – האם אני רואה את הטכנולוגיה הזו מגיעה ביום מן הימים לרמה של "מתמטיקאי דגול" או מדען דגול באופן כללי. התשובה האינסטינקטיבית שלי הייתה שלילית", כתב שעשוע.
The company AAI, founded a year ago, is still in stealth mode, but today we are doing a "partial unstealthing"..
A year and a half ago I gave a lecture at Reichman University about the latest status of large language models (LLMs). During the Q&A, Gil Kalai - a renowned… pic.twitter.com/x9igw56ViQ
"מאוחר יותר הרהרתי בזה עם שותפי למדע וטכנולוגיה, שי שוורץ. ראשית, האם נוכל להוכיח שההתפתחות של מודלי שפה גדולים מוגבלת בתקרה ביצועית מסוימת? זה לא מובן מאליו, מכיוון שהמערכות האלו ממשיכות להשתפר. שנית, אם אכן קיימת תקרה מהותית, איך מתגברים עליה? הגענו למסקנה שאם נוכל לענות על שתי השאלות האלו, נוכל לבנות משהו שישאיר מאחור כל מה שעשינו בעבר".
אז יש לפרופ׳ תשובה, והיא חברת הבינה המלאכותית החדשה שהקים לפני שנה במטרה לפתח בינה מלאכותית מסוג חדש, שיכולה להפוך ל"מדען דגול" - בניגוד לטכנולוגיות הקיימות היום.
בעוד חברות כמו OpenAI ואנת'רופיק מנסות לפתח GAI (בינה מלאכותית כללית), שתוכל למלא אחר כל הבקשות שלנו - חברת AAI של פרופ׳ שעשוע והצוות שלו מתכוונת לפתח בינות שמתמחות בתחומים ספציפיים. תהיה בינה פיסיקאי, בינה רופאה ובינה חוקרת ביולוגיה. קוראים לזה "בינה מלאכותית מומחית" (Artificial Expert Intelligence - AEI), שבמקרה שלהם, תהיה מומחית בדבר אחד: לחשוב כמו מדענית. אם אני מבין נכון, יש סיכוי שטכנולוגיה כזו תהיה מעמיקה יותר, אינטליגנטית יותר, מדויקת יותר וטועה הרבה פחות - כל מה שמונע מאיתנו להסתמך עליה בכבדות, ומונע ממנה לשפר לנו את החיים באופן מהותי. ובמקרה של בינה-רופאה, זה ממש באופן מילולי.
כמה משתמשים
אבל כל זה לא מסביר למה ישראל משתרכת מאחור. סקר AllJobs מעלה, שלמרות ש-87% מהישראלים שמעו על AI, רק 37% משתמשים בה. בקרב מחפשי העבודה פחות מ-50% התנסו בה, מתוכם רק 40% עושים זאת לצורכי עבודה. גם רוב הארגונים והחברות טרם הטמיעו שימוש בטכנולוגיה. ברור לנו למה. סדר היום הישראלי עסוק בדברים אחרים. אבל העולם לא מחכה.
הישראלים, שבדרך כלל ידועים כמאמצים מוקדמים של טכנולוגיה, נשענים פה על המוכר.
בשבועות האחרונים התעמקתי ביצירה של GPTs. כלי בינה מלאכותית שמתמחים בעניין אחד, קצת בכיוון שפרופ׳ שעשוע חושב עליו, אבל כלים פשוטים, שכל אחד יכול להקים לעצמו ולצרכיו. אחרי כמה סדנאות שהעברתי הבנתי את העניין: הבעיה היא לא רק בללמוד את השימוש בטכנולוגיה - אלא ביכולת לזהות את המשימה הנכונה שאתה יכול להוציא מהיום יום שלך, לתת לה לבצע במקומך ולפנות לך זמן יקר. עוד מעט יהיה לי מה להציע לכולכם. איך אומרים, סטיי טיונד.