מקווה שלעולם לא יהיה לי בוס כזה. שקונה את החברה במהלך מפוקפק והפכפך. בא לביקור ראשון ללא הזמנה, עומד לפגוש עובדים ממורמרים אחרי שהודיע שיפטר את רובם גדול, אבל נכנס בצהלה ילדותית עם כיור ביד. למה כיור? כי "Let it Sink". תנו לזה לשקוע. הבנתם?
לא מפתיע שטוויטר חווה גל של נטישת עובדים. מי רוצה לעבוד אצל בוס רעיל והזיה מעופפת כמו אילון מאסק?
אבל יש צד שני. השבוע הקלטנו שני פרקים מיוחדים על אילון מאסק בפודקאסט "בזמן שעבדתם", ובהם ניסינו לפצח את הסוד של היזם האימפולסיבי וגס הרוח - אבל גם הגאון חסר הפחד והנערץ הזה. אני התרשמתי מהיכולת שלו לא לוותר - למרות שנכשל יותר משהצליח. ושותפי דני פלד אמר, הוא נערץ כי הולך אחרי החלומות של כולנו ומגשים אותם.
לכולנו יש חלומות שמשותפים, מילדות. לטוס למאדים. רובוט שיגיש לי קפה. מכונית שנוהגת את עצמה. הוליווד. מאסק מזוהה עם טסלה, הרכב שאמור להסיע את עצמו בלי נהג. הוא הקים את ספייסאיקס שהולכת ליישב אנשים במאדים. לפני שלושה שבועות חשף רובוט שיחליף אותנו בעבודות הבית. להשקות עציצים ולשטוף כלים.
יותר חשוב מצנזורה
יש לו תוכניות גדולות גם לטוויטר. להסיר את המגבלות, להרפות את המסננות, ולאפשר חופש ביטוי נרחב יותר. קיצונים, שקרנים? חופש הביטוי גובר בעיניו. גם טראמפ יחזור לטוויטר. השאלה היותר מעניינת היא איך יבחר האלגוריתם של טוויטר אילו פוסטים לקדם, ואם מאסק ישנה אותו. שיקול הדעת של האלגוריתם, איזה ציוץ מקבל תפוצה והגברה, קריטי יותר מהמסננות והצנזורה על פרסום ציוצים.
מה עוד ידוע? שמאסק חושב להפוך את טוויטר לאפליקציה של הכל. מה זה אומר? לא ברור. הספקולציות מדברות על אפליקציה בסגנון וויצ'אט הסינית, שמאפשרת להתכתב, לשלם, לקנות, לנווט ולעשות הכל בתוכה. האם רכישת טוויטר תכתיר את מאסק שוב כגאון חסר פחד או כטירלול אימפולסיבי? הניחוש שלכם כמו שלי.
סתלבט פוליטי
תהיו איתי רגע. על שיר השנה "סתלבט בקיבוץ" של ג'ימבו ג'יי ולהקת פול טראנק כתבו הרבה. במקום לחפור על הטקסט המהמם ועל הגרוב המעולה, קלטתם את הקטע הזה?
"לא ידעתי שחיפשתי אז זקנה על קלנועית
שתצא עלי 'בחור אתה טס כמו חללית'
וואלה".
מה כל כך מעניין פה? המילה האחרונה.
"וואלה".
כי מה קרה פה: ג'ימבו טס בקיבוץ - וחטף נזיפה מזקנה. מה אנחנו עושים כשזר נוזף בנו ברחוב? מתעלמים, או צועקים עליו בחזרה, למה מי הוא בכלל.
אבל ג'ימבו בתגובה לנזיפה, לא מתעלם וממשיך לטוס. לא מתווכח. לא צורח עליה שתזדקן מפה לפני שהוא קובר אותה בתוך הקלנועית. ג'ימבו מדלג בקלילות מעל כל תפריט התגובות הידוע לישראלי המצוי. הוא בוחר בתגובה אחרת שהיא כמעט מדע בדיוני בשבילנו: הוא שומע את הביקורת של הזקנה, חושב לרגע, מסכים איתה ומשנה מיד התנהגות. וואלה.
אף אחד לא אמר "וואלה"
איפה ראיתם ישראלים מגיבים ככה לביקורת? מודים בטעות, מקבלים בקלות ומתנהגים אחרת? אצלנו אין כזה דבר. ג'ימבו ג'יי אפילו לוקח את השיעור מהזקנה ישר לתוך האמנות שלו, ומבין ש"פה זה לא מירוץ, פה לא צריך ללחוץ, פה לא נורא אם לא יהיה חרוז".
עד כאן ביקורת אמנות בשקל.
אותו דבר קורה גם בדיונים פוליטיים ברשת. אנשים מבלים חצי מהחיים שלהם בויכוחים עקרים בטוויטר ובפייסבוק, שבהם אף אחד לא אמר מעולם "וואלה". לכולם ברור הרי שדבר אחד לא יקרה - אף אחד לא יקשיב ואף אחד לא ישנה את דעתו.
השבוע דווקא קראתי פוסט התפכחות מיוחד במינו של איזה יעקב אחד, ליכודניק שאומר, עד היום הייתי קבור בתוך הפיד שלי, כל האנשים שסביבי כתבו אותו דבר, כל כלי התקשורת שצרכתי החזיקו באותה דעה. ופתאום נחשפתי קצת לדברים אחרים, והבנתי שקיבלתי עד היום חצי אמת. וקראתי גם את אלדד יניב, שאומר מהצד השני, חברים רל"ביסטים, זה לא עובד, לא שכנענו, צריך לשנות גישה.
אני מאוד מתחבר לחשוב אחרת, לנסות להרים ראש רגע מעל הזרם הרגיל, לא משנה אם אתם בימין, בשמאל, בביבי או באנטי ביבי, חרדים או ערבים - ולהקשיב לאנשים חכמים, צודקים ורוצים בטובת המדינה ואזרחיה לא פחות מכם. הפילטר-באבל שאנחנו חיים בו הולך ומגביה חומות בינינו ובעיקר מנטרל סקרנות לאחרים. אלה חומות שצריך לפעמים לשבור. כי אם באמת תקשיבו למשהו אחר, אולי תגלו משהו חדש, אולי תשנו דעה. אולי גם אתם תגידו "וואלה".