חוק הפייסבוק עוד עלול לחזור בהפוכה לחלק מהפוליטיקאים שדוחפים אותו. כי פייסבוק הופכת את כולנו לקצת יותר קיצוניים. עוד לא ראיתי מסר מתון - וויראלי. לפי פייסבוק, 90% מעם ישראל – קיצוני. לצד כלשהו. המתונים שותקים מפחד הקיצונים, ואם מישהו מהם יוצא מהחור, המסר שלו נקבר מתחת למטורללים עם כל הלייקים. זה פשר הרומן של אראל מרגלית עם המילה "קיבינימט" - פייסבוק לימדה אותו שגם מסר מתון חייב להיות מנוסח באלימות כדי לבלוט. ולכן אני תומך בהצעות החוק השל השרים ארדן ושקד ושל ח"כ רויטל סוויד: להגביל קצת את פייסבוק ולגזום ממנה את השוליים המסיתים והאלימים שאסורים לפי לחוק הקיים.
אלא שאם החוק הזה היה קיים לפני שנה וחצי, ייתכן שגם המסר שהפיץ נתניהו ביום הבחירות: "הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי" היה נפסל בשל גזענותו. רבים טוענים שזה המסר שהכריע את הבחירות האחרונות. בכלל – הרבה פוליטיקאים ישראלים נהנים מקצת שיסוי על רקע מוצא, גזע או נטייה מינית. תמצאו אותם בליכוד, בבית היהודי, בישראל ביתנו וגם ברשימה הערבית המשותפת. אז כל פוליטיקאי שתומך בחוק הפייסבוק כדי להגביל הסתה לטרור פלסטיני – צריך לשאול את עצמו באיזו מידה גם הכסא שלו נשען על הסתה וגזענות לצד השני, ומה יקרה לו אם החוק חלילה עוד יצליח.
אין אנטיוירוס למוח
למה להתאמץ ולפרוץ מנעול, כשאפשר לשכנע את בעל הבית לפתוח את הדלת ולתת לך להיכנס? חלק גדול מהפריצות של האקרים, חובבנים ומקצוענים, מתחילות בכלל לא בטכנולוגיה, אלא במוח האדם. התחזות, הונאות וכוח שכנוע יכולים להיות הרבה יותר יעילים מפריצות "סתם". לפי המשטרה, מאות תמונות של ידועניות ישראליות הושגו במרמה על ידי אחד, עידו ארובס, ששילב ככל הנראה שיטות טכנולוגיות עם הרבה הנדסה חברתית. אפשר להחליף סיסמאות ועדכן את תכונת האנטי-וירוס, אבל אם מישהו משכנע אותך שהוא החברה הכי טובה שלך שרק רוצה להוריד כמה תמונות משותפות שלכן ואם אפשר את הסיסמא של הגוגל דרייב – את החלק הזה המצאתי - אז שום אנטי-וירוס לא יעזור.
הטכנולוגיה העניקה לרמאים אינסוף דרכים חדשות להתחזות ולטשטש עקבות (חלקם עושים את זה כדי להטריד מינית ילדות), אבל נקודת התורפה היא לא טכנולוגית. היא אנושית.
המונח "הנדסה חברתית" לא פופולרי בציבור כמו "סייבר" או "להחליף סיסמאות", אבל זה רק עוזר לו להיות אפקטיבי יותר. כמעט חצי מאנשי המחשבים בחברות וארגונים יודעים שמישהו ניסה להנדס אותם חברתית כדי לפרוץ לחברה שלהם. את זה הם סיפרו במחקר שערכה צ'קפוינט לפני 4 שנים.
מעטים מהם ידעו איך לזהות שעובדים עליהם. השבוע נחשף סיפור מדהים על מלכודת מתוחכמת שנרקמה מסביב למהנדסת שמלווה את פרוייקט הרכבת הקלה בגוש דן. למלכודת היה צד טכנולוגי, אבל לא רק. למזלה, אותה מהנדסת הרגישה משהו שלא כשורה. האם אתם הייתם מרגישים? אל תענו מהר מדי, כי אולי מישהו מרוקן לכם את חשבון הבנק עכשיו.
למה אני אוהב את פוקימון גו
א. לוקח מותג משחקים חבוט ומיושן כמו פוקימון, מסיר ממנו את האבק ומחזיר אותו בחינניות לחיים.
ב. מרים חברת משחקים כמו נינטנדו, שאיבדה את הקשר לעולם, ומחזיר לה את הברק לפיקסלים.
ג. מטיס את שתי הענתיקות מ-א' ו-ב' אל הטכנולוגיה המשחקית הכי עדכנית שיש: מציאות רבודה.
ד. בדיעבד, פוקימון גו הוא עשוי לסמן את הנקודה שבה מציאות רבודה באמת הצליחה לפרוץ.
ה. זה משחק שסוף סוף מעודד פעילות פיזית במקום רביצה.
ו. הוא מפגיש אנשים בחיים האמיתיים במקום להפריד אותם למסכים אישיים.
ז. ואפילו המודל העסקי שלו נשמע מעניין ומגניב: מיקום פוקימונים בעסק שלך תמורת תשלום.
ח. ואם תצליחו לשרוד את הכבישים והתאונות, השודים והגופות המתות, והגישה לפרטים האישיים , יש מצב שתיהנו מאוד.
