תמונת עמוד תכנית דרור גלוברמן (צילום: קשת 12)
תמונת עמוד תכנית דרור גלוברמן | צילום: קשת 12
"לתושבי הגדה: הכבישים שלכם, הארץ ארצכם וההתנחלויות תחתיכם. למנגנוני הביטחון ברשות של רמאללה יש 60 אלף חמושים שנשקם נשאר שקט כשילדים מופגזים במיטותיהם. ההיסטוריה נכתבת עכשיו. בחרו את מקומכם בהיסטוריה. הסתכלו בעיניים של אמהותיכם וילדיכם ושאלו את עצמכם האם להישמע לפקודות. אתם עומדים נייטרליים כשעמכם מושמד, ואתם מגינים על הכיבוש מעמכם במקום להגן על עמכם מהכיבוש. תחזירו את הכבוד לנשקכם. האם אתם מחכים שיגיע תורכם להשמדה ולגירוש? אם המלחמה תתעצם, כל פלסטיני שמשתף פעולה עם האויב יהפוך להיות האויב, והכללים שחלים על אויב יחולו כלפיו". 

תמים אל-ברגותי הוא איש רוח ומשורר פלסטיני-מצרי מוכר. הסרטון הדרמטי שלו קורא לערביי הגדה ולמנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית, ובעקיפין גם לערבים אזרחי ישראל, להרים את נשקם נגד ישראל ולהרוג יהודים. זו הסתה ברורה וקונקרטית לאלימות, שכוללת גם איום בסופה. לפני חודשיים דיווח עליו נדב אייל.


המון אנשים דיווחו עליו בעקבותיו. הסרטון עדיין באוויר. בפייסבוק ובאינסטגרם, צובר לו מיליוני צפיות. איך יכול להיות שהסרטון הזה עדיין זמין לצפייה, למרות אין ספור דיווחים ותלונות? 

השבוע הצגתי אותו בדיון בוועדת המדע שיזמה ח"כ אורית פרקש הכהן.

הדיון התמקד בשימוש בבינה מלאכותית להפצת פייק נגד ישראל. הדוגמה הכי מעניינת לזה היא דווקא הניסיון של האיראנים לייצר בעזרת AI סרטון מתסיס בקולו של הרב הראשי הספרדי שלמה עמאר, כפי שנחשף בהארץ.

אבל המציאות הישראלית תקועה עוד הרבה מאחור. העובדה שהרשתות החברתיות קובעות את החוקים ומתעלמות מהחוק הישראלי מטריפה את הדעת בימים רגילים, והופכת לבלתי נסבלת ומסוכנת בימי מלחמה. היום בסוף 2023 זה מצב כל כך מופרך, הזוי ומופקר, בעיקר בישראל - ומיד תבינו למה. 

מה היה קורה לו הייתי משדר את הסרטון הזה כמו שהוא בטלוויזיה? אני עלול להיתפס כמסית לאלימות - עבירה ברורה על החוק. העורכת שלי הייתה מונעת ממני לפרסם, ואם לא היא, אז היועץ המשפטי היה מתערב, או שהייתה מוגשת תלונה למשטרה, או שהפרקליטות הייתה דורשת ממני להסיר או אפילו בצו בית משפט. כל כך הרבה מגבלות וריסונים, ולפני הכל אחריות אישית - למה שאני בעצמי אשדר הסתה? זה עניין של חיים ומוות, של מישהו אחר. 

בפייסבוק, כמובן, כל זה לא קיים. לא האחריות האישית, לא הריסונים וגם לא החוק. כשהפרקליטות מוצאת סיבה - וזה קורה אלפי פעמים בחודש - היא פונה אליהם בדחילו ורחימו ומבקשת טובה. אנא ממך פייסבוק הכבירה, הטי אוזנך לתחנוניו של העם היהודי הדך והנדכא, נטול הריבונות, המשילות והטכנולוגיה, ואם אורך רוח באפך אנא הסירי את הקליפ שמציע לרצוח אותנו. ואז פייסבוק מחליטה אם להיענות או לא. 

 בקיצור, חוק אחד להם וחוק אחר לנו. למה? זו אותה מדינה, אותו חוק, לא? ואפילו יותר מעצבן: למה אנחנו מקבלים את העיוות הזה כמובן מאליו ובלתי ניתן לשינוי, כמו מזג האוויר?

באירופה זה נגמר. חוקים החדשים קובעים שהפלטפורמות - פייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק - אחראיות לתכנים שהן מפרסמות. הן אלה שמתפרנסות מהם. שייקחו אחריות ויסננו. זה יקר? הרווחים שלהן גבוהים בהרבה. איך יידעו מה צריך לסנן? שום בעיה: יש חוק, והן כבר מחויבות מעכשיו בשקיפות של מנגנון הסינון שלהן כלפי המדינה. המטרה: להחזיר את הריבונות על מרחב חופש הביטוי לידי המדינה ואזרחיה, ולהוציא אותו ממרחב האינטרסים הכלכליים של טיקטוק, X או פייסבוק. 

הקיפוח של הימין

ישראל? כרגיל, משתרכת מאחור. האירופאים כבר טרחו כתבו וחוקקו, כל מה שצריך לעשות קופי פייסט בהתאמות, אצלנו משרכים רגליים. כבר 15 שנה. אגב, כבר לא צריך להתאמץ הרבה. ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר וחבריה כבר התאמצו וכתבו את החוק הישראלי לפיקוח על רשתות חברתיות, בהשראת האירופאי. אם בא לכם, השארתי לכם את הטיוטה כאן להורדה ולקריאה. ממליץ בחום. זה התקציר המקוצר: 

  1. יש להטיל על הפלטפורמות חובה כללית לאכיפה אפקטיבית ושוויונית של כלליהן ולדרוש שקיפות של הליך הסינון.
  2. יש לחייב את הפלטפורמות להציג את כללי הקהילה שלהן בבירור, בשפת המשתמשים,
  3. יש לחייב את הפלטפורמות לעמוד בפרקטיקות של הליך הוגן ושקיפות כאשר הן אוכפות את כלליהן נגד משתמשים, לדוגמה בעת השעיית חשבונות או הסרת תוכן שהועלה על ידם. במסגרת זו יש להבטיח שהפלטפורמות יידעו את המשתמשים כאשר הן נוקטות צעדים נגדם, ויתנו פרטים על אודות הסיבות אפשרויות הערעור. 
  4. יש להביא לכך שפלטפורמות התוכן יפעלו בשקיפות בכל הנוגע להתמודדות עם הפצה של תוכן מזיק ברמה החברתית־לאומית כגון דיסאינפורמציה או הסתה לטרור. 

פשוט ומוכן, ותקוע מאז מרץ. למה? כי קודם לא הייתה מלחמה, אז למה לקדם דווקא את זה. ועכשיו יש מלחמה, אז למה לקדם דווקא את זה. בפעם הבאה שתשמעו איזה ח"כ מחרטט על חשיבות המלחמה בהסתה - תשאלו אותו: מה עשית כדי לקדם את החוק הזה? 

לדיון בכנסת הפציעה שרת ההסברה לשעבר ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, אושיית סושיאל בעצמה. תגידי, שאלתי אותה, איך זה שבמשך 15 שנה של רשתות חברתיות - שבהן במקרה פחות או יותר 15 שנה של אותה מפלגת שלטון וראש ממשלה - מדינת ישראל עוד לא הצליחה להכפיף את ענקיות האינטרנט לחוקיה. זה במקרה? אולי זה קשור לעובדה שהפוליטיקאים משתמשים בחברות האלה כדי לקדם את עצמם? דיסטל אטבריאן בחרה לדבר על תחושות הקיפוח של הימין, ופלטה בסוף "זה יותר פולישוק מאשר בית הקלפים". כלומר, רשלנות ולא פעולה מחושבת. אשרי המאמין.

בינתיים, ראינו גם השבוע איך החופש המופקר ברשתות החברתיות משמש עדר של משתמשים חסרי פנים ושם לבצע התנפלויות מכוערות ומתואמות. האחת נגד חטופים ששבו מעזה והעזו למתוח ביקורת על הממשלה "ששחררה אותם". התנפלות שנייה נגד עיתונאי חדשות 12 יאיר שרקי, שהעז לבקר את הממשלה מימין. 

אם אתם יודעים משהו על איך מתרחש התיאום הזה מאחורי הקלעים - כולי אוזן, אפשר גם אנונימית בלינק הזה בתחתית.