"מה אתה, עני?!"
עורכת המשנה שלי הזדעזעה לגלות שאני מגיע לעבודה באוטובוס. "מה הקשר", התגוננתי, "זה הכי מהר, זול ונוח. מישהו אחר נוהג ואני בענייניי". הבוז בעיניה הבהיר שלא שכנעתי.
זה לא חייב להיות ככה. סר פול מקרטני צולם ברכבת, גם ריהאנה. וקיאנו ריבס עמד באוטובוס אם אני לא טועה. בלונדון, בפריז ובניו יורק כולם נוסעים בתחבורה הציבורית, גם עשירים ומפורסמים. וגם אם הם דאגו להצטלם בשביל הדימוי - זה מצוין, זה בדיוק העניין. בחו"ל תחבורה ציבורית היא מקום שנכון להיראות בו. בארץ - הפוך.
זה מעניין אותנו, כי כדי שנוכל לזוז פה בכלל בעתיד, אנחנו תלויים במידה רבה בתחבורה ציבורית טובה. למה בעתיד? השבוע עשיתי כמעט בפעם הראשונה את מה שכולם עושים: עמדתי בפקק אחר הצהריים ביציאה מתל אביב. לא האמנתי שזה מה שכולם עושים כל יום. האוטו פשוט עמד. ע-מ-ד. במשך 20 דקות, בלי לזוז כמעט סנטימטר. ישבתי מאחורי ההגה, ספרתי 10, 9, 8, 3, 1, והתפוצצתי.
"צריכה כמה שקלים למונית?"
בשבוע שעבר הראינו ב-NEXT את התחבורה הציבורית הכי מתקדמת - לא בישראל כמובן. בעקבות האייטם, פרסמה ענבל אורפז, חוקרת במכון למחקרי ביטחון לאומי ויועצת לסטארטאפים, פוסט בפייסבוק שבו סיפרה עד כמה אנשים מופתעים - שלא לומר, מזועזעים - לגלות שהיא נוסעת באוטובוס. "פעם פגשתי משקיע ששמע שבאתי באוטובוס והציע לי כמה שקלים למונית, אם חסר לי".
"האוטובוס הוא הקו שמחבר את מוכי הגורל, וככה מתכננים אותו" - ככה אמרו לי גורמים בתחבורה הציבורית. והאמת, שהאוטובוסים והרכבות סובלים מלא מעט בעיות, וב-NEXT שמנו על כמה מהן את האצבע. הדימוי קשור לבעיות האלה, אבל הוא בעיה בפני עצמו. כדי להציל את התחבורה בישראל ולפתור את הפקקים, נצטרך למצוא דרך לטפל גם בבעיה הזאת.
בקו 5 נוסע אל הים
אז איך ממתגים את התחבורה הציבורית כיעילה, מגניבה ועדכנית? עידו מינקובסקי, בעלי בקבוצת מינקובסקי, שיתף כמה כיוונים ב-NEXT. למשל - לחבר את התחבורה הציבורית לכיף ולא רק ליומיום של עבודה. לדבר על נסיעה לים או לבילוי, לתגבר נסיעות בסופ"ש ובלילה - כל מה שהופך נסיעה לפאן. להוסיף מחלקות פרימיום ברכבות או מושבים מיוחדים באוטובוסים, שיאפשרו גם למי שקצת "מתנשאים" על התחבורה הציבורית להרגיש שזה מקומם. וגם - אפשר לפרסם באופן מדויק לאנשים עם מסלול קבוע הצעות לקווי אוטובוס רלוונטיים להם.
אנחנו כבר מדמיינים קמפיין של אירועים, מופעים וסלבס בתחבורה הציבורית, אבל זה אולי ייקח זמן. על כל פנים, אם גם אתם נוסעים (מרוצים) בתחבורה הציבורית, תעלו פוסט עם ההאשטג #עליתי ו-#נקסט, שגם אנחנו נדע.
אלפי מיליונרים ישראלים חדשים
מלאאא כסף. בחודש יוני נולדו אלפי מיליונרים חדשים במדינת ישראל, אולי יותר. מדובר בעובדים של תשע חברות סטארט-אפ, שהונפקו בחודש יוני המטורלל, בשווי של עשרות מיליארדי דולרים. העובדים, שקיבלו בזמנו אופציות או מניות, עבדו קשה מאוד - וסוף סוף התעשרו באמת. זה מעולה שאנשים מתעשרים. כסף נכנס למדינת ישראל.
בצד השלילי: הפער רק נפתח. מדינת ההייטק הולכת ומתרחקת ממדינת ישראל. אלפי מיליונרים חדשים רוצים לקנות דירות, לאכול ולבלות. המחירים יעלו, לכולנו יהיה קצת יותר קשה לקנות דירה או לנסוע לחופשה.
אבל זו גם הזדמנות עצומה לנו ולילדים שלנו. כל הרעיון של אקזיט נצרב אצלנו במוח ב-1998, כשחברת אייסיקיו - אז מיראביליס - נמכרה תמורת 407 מיליון דולר, והגדירה מחדש את החלום הציוני. אבל זה עדיין נתפס כמו חלום. משהו לגאונים שהמזל שיחק להם.
עכשיו החלום הזה מוגדר מחדש - והוא כבר לא רק לגאונים. גם לא רק למזליסטים ולפוקסיונרים. הוא גם לי ולכם, אנשים די רגילים שמוכנים להתאמץ. ויש הרבה כאלה. אז התפקיד שלנו הוא להגיד לילדים שלנו - תתאמצו, גם אתם יכולים. התפקיד של המדינה - לדאוג שזה יהיה באמת נכון.
המדינה צריכה לצמצם פערים בחינוך, להגדיל הזדמנויות, לאפשר לכל אחד הכשרה כאיש היי-טק. היום עובדי ההיי-טק הם 10% מהעובדים במדינה. הביקוש להם - עצום. השכר בהתאם. הממשלה החדשה חייבת להגדיל את המספר הזה מדי שנה. לעשות הכל כדי שחלום ההיי-טק יתרחב ויכלול כמה שיותר משפחות, מגזרים, שכונות וערים.
מה שכן מעניין בכדורגל
גם אם אם היורו - אליפות אירופה בכדורגל - לא מעניין אתכם או אתכן, הנה חמישה דברים ששווה לכולנו ללמוד ממנו:
1. נטפליקס, יוטיוב וה-VOD הרגילו אותנו לצפות בטלוויזיה מתי שבא לנו - בלילה, בבוקר, בעבודה, במיטה. אחלה. אבל אז בא היורו והזכיר שלפעמים אין תחליף לשידור החי. יש עדיין משהו מאוד חזק בלראות ארוע שמתרחש ממש עכשיו, יחד עם מיליוני אנשים אחרים. כוכבית - פחות כיף כשהטלוויזיה של השכן מקדימה את שלי בול על הגול.
2. השימוש של השופטים במגרש בשידור חוזר בוידאו כדי לקבל החלטה. נגע ביד או לא נגע? בוא נבדוק בשידור חוזר. זו כמובן לא הפעם הראשונה שמשתמשים בטכנולוגיה הזו, שנקראת VAR, אבל עכשיו זה כבר ממש חלק מהמשחק. יש בעיות, אבל אחרי כל כך הרבה שנים של משחקים שהוכרעו בגלל טעויות שיפוט, VAR הוא דוגמא לטכנולוגיה פשוטה שהצליחה.
3. מה משותף למדינות שהגיעו הכי רחוק ביורו (אוקי, וגם לכמה שנפלו בדרך)?, כולן משקיעות הרבה משאבים בבתי ספר מעולים לכדורגל, כבר מגיל הילדות. השקעה בצעירים מייצרת נבחרות מנצחות, וזה נכון בכל תחום.
4. מה עוד משותף להרבה נבחרות מצליחות? השילוב של מהגרים ובני מהגרים שמביאים איתם סגנונות ויכולות חדשים. בקיצור, גיוון הוא כח.
5. כמה מהקבוצות הכי טובות ביורו - כן אנגליה ואיטליה, אני מסתכל עליכן - הן נבחרות שמתבססות על סגנון משחק מסורתי, אבל ידעו להוסיף לו גם מרכיבים חדשים. שילוב נכון בין ישן לחדש - ככה מצליחים.
וחוץ מזה, היה גם אחלה כדורגל.