אם יש דבר אחד שהייתי רוצה שיישאר מהסרט הזה, זה המשפט שכתב לי סער בפייסבוק. כל כך התרגלנו לכמויות של רפש מילולי שמוגשות לנו שעות ארוכות מדי יום, שחששתי שיהיה קשה לשכנע אנשים להרים רגע את הראש מהמדמנה ולשאול – למה כל כך מסריח פה, ומי מרוויח מזה.
"תגיד מה אתה עושה פה בכלל? אתה לא אמור לשנוא את ה"רשת החברתית"? עוד כתב סוג ז". (ליאור גולן)
שאלה טובה. אני לא שונא את הרשתות החברתיות, גם אני תלוי בהן במידה רבה מדי כדי לתקשר עם אנשים ולהבין מה הולך, וגם אני מבזבז בהן יותר זמן. "סוג ז'"? לגמרי. אגב, גם לי יש שאלה – ככה אתה גם מדבר בחיים אל אנשים שאתה לא מכיר? או שזו עוד הוכחה לסטנדרטים המעודנים שהאלגוריתמים דוחפים לנו למוח?
אתמול, בסרט המצוין של @DrorGloberman על הקיטוב החברתי, אמר ד״ר גודמן שכשאותו תהליך מתרחש במקביל במדינות רבות זה לא במקרה, ׳זה משהו במים׳. בין שנות ה-50-80 נעלמו ילדים ממדינות רבות שגם סחרו בהם ביניהן. כולן הכירו בזה ולקחו אחריות, חוץ מישראל שבה עדיין אומרים לך מי ירצה ילד תימני? https://t.co/bXLAn1ilXq
"הקיטוב בישראל קשור לרשתות החברתיות? רצחו בישראל ראש ממשלה לפני הרשתות החברתיות. מפגינים עלו על הכנסת הרבה לפני שהמציאו את האינטרנט. אם כבר להפך. אני למשל פוגש מידי יום ברשתות החברתיות טקסטים של אנשים כמוך, שאין סיכוי בחיים שבעולם קדם רשתות חברתיות הייתי נחשף אליהם".
מהסוף: יש ברשתות החברתית גם הרבה טוב. דיברתי על זה מספיק לפני 10 ו-15 שנה, כשכולנו עוד התפעלנו מהפלא החדשני של הרשתות החברתיות, ולא דמיינו לאילו מניפולציות פסיכולוגיות, חברתיות ופוליטיות יגרום הפיד, אחרי שישתלט על הזמן ועל התודעה שלנו.
לא באתי לטעון שהרשתות החברתיות המציאו את הקיטוב, השנאה והאלימות. גם לא את השקר. האלגוריתמים פשוט נותנים להם הרבה יותר מקום ובולטות. ואם זוכרים שהרשתות החברתיות הן המקום הראשון שבו צורכים חדשות, המדיום שדרכו מבינים את העולם, והעיסוק ששואב שעות מדי יום מכל אחד - אז ברור שההעדפות של האלגוריתם משפיעות על הדרך שבה אנחנו מבינים את המציאות שסביבנו. רוצים לראות דוגמה? בתגובה הבאה שקיבלתי ממגיב מאיר עיניים:
"את מי בדיוק אתה מקדם?????
אולי תעשה חקירה מעמיקה לגבי החסונים תופעות לוואי על הג'נוסייד המתוכנן וזלילת ילדים והפדופיליה ששולטת בכל תחום מאשר לקדם את סתימת הפיות ברשתות החברתיות !!!!
אנחנו רואים לכולכם בעיניים וזמנכם קצוב!"
הנה דוגמה לאדם שהרשתות החברתיות, איך אומר בעדינות, אכלו לו את המוח. האלגוריתמים זיהו שמדובר במישהו שקל לשכנע בתיאוריות קונספירציה, ואני יודע את זה כי הוא המשיך והלעיט אותי בהודעות פרטיות בערימות מהבילות של קשקושים חסרי בסיס, כולל האשמות אישיות על התעלמות והשתקה ואיומים בסגנון "זמנכם קצוב". אתם מבינים איך פועל המוח הקונספירטיבי? "אם אתה לא משדר את העובדות המצוצות שלי, זה לא כי הן לא נכונות, אלא כי אתה חלק מהקונספירציה". אי אפשר לצאת מזה. אז קח אחי: במזנון הכנסת מגישים ילדים צלויים לארוחת צהריים. ושחרר אותי.
"אני ח"כית חדשה. החלטתי שאני לא עושה פרובוקציות. אני עובדת ואני עובדת קשה. לא צועקת, לא דואגת שיוציאו אותי מהדיונים, והמחיר זה שהתקשורת לא מסקרת אותי. ואף אחד לא מכיר אותי.
הסרט היה מעולה. לא שלא הכרתי את מה שהצגת בו, אבל הדרך שבה זה נעשה היתה מעולה. אבל הקיטוב מגיע גם מהתקשורת. היא מחפשת האירועים של הצעקות והפרובוקציות. אני רואה את זה מאוד חזק בח"כים כמו גלית דיסטל אטבריאן, מאי גולן ובן גביר. הם יודעים שכדי לבלוט וכדי שיכירו אותם הם צריכים להגדיל את הקיטוב. בן גביר הוא כוכב תקשורת – השלישי בישראל בכמות זמן המסך אחרי בנט וביבי. וזה לא כי הוא מייצג כל כך הרבה בוחרים.
"יש פה אחריות של התקשורת חברי הכנסת. בחוגי בית אומרים לי: למה לא יודעים. אז אני מעלה את כל הפעילות שלי לרשתות החברתיות. גם ח"כים אחרים. אבל בסוף אף אחד לא יודע שהתוכנית למיגור האלימות של יואב סגלוביץ הורידה ב-40% את האלימות. מה יודעים? שנרצח עוד מישהו היום. כי על זה התקשורת כן מדווחת. ובכלל, התדמית שכל הכנסת היא קיטוב, וזה לא נכון. כי הרבה מהזמן יש שיתופי פעולה. ואף אחד לא מסקר את זה.
"מתי הפוסטים שלי מצליחים? כשאני מתפתה לעקוץ את הצד השני. ואם אני מבקרת בלי עקיצות, זה לא עובד. הבנתי שאני לא אומרת דברים מספיק פרובוקטיביים. וכואב לי שזה ככה". (ח"כ ענבר בזק).
בסוף השיחה עם ח"כ בזק אמרתי לה – הלוואי שיכולתי להתווכח איתך. אבל את צודקת. אחד מחטאי העיתונות הוא זניחת המהות לטובת פרובוקציות וצעקות, וזה קורה יותר פעמים מכפי שהייתי רוצה. הרשתות החברתיות הקצינו כמובן את סף הגירוי ואת התחרות על תשומת לב מצד אחד, ומצד שני פגעו במודל העסקי של התקשורת והעיתונות. וכך התחזק גם הצד בעיתונות שמפיץ קליק-בייט ורודף צומי – פשוט כדי לשרוד.
אבל יש לפחות שני הבדלים מהותיים שעדיין מתקיימים. האחד: לתקשורת ועיתונות יש, או אמור להיות, חוב עקרוני לאמת. חייב להתקיים איזה קשר עקרוני בין הדיווח לבין מה שקרה, קשר שברשתות החברתיות לא קיים בכלל במקרים רבים. והבדל נוסף – גם אם התקשורת עושה מניפולציה, היא עושה את אותה מניפולציה על כל הקהל. אין לה יכולת כמו לרשת החברתית לבודד כל אדם בנפרד ולהפעיל עליו את המניפולציה הכי אפקטיבית באופן אישית.
"תגיד לי יא חתיכת מהנדס תודעה חוצפן 0 קטן עם אפס מודעות עצמית, מאיפה עזות המצח והפטרונות שלך להשמיץ את התקשורת באינטרנט, על אותם הדברים בדיוק אם לא יותר גרוע, שהתקשורת שלכם ב-11,12,13, וואלה, גל"צ, רשת ב' וכו' עושים??? אתם לא מפסיקים להפיץ תעמולה אדומה תבוסתנית של דה-מוריליזציה, להסית נגד הימין ונגד החרדים ולעשות להם דמוניזציה, לעשות דה-לגיטימציה למדינה ולצה"ל, ואח"כ עוד לבוא בטענות ותלונות לפלטפורמות אלטרנטיביות שקיימות ונגישות לציבור ברשת שסה"כ מראה את הצד השני של המטבע שאתם במשטרת המחשבות הבולשביקית משתיקי ? מה יש? הזיזו לכם את העוגה ועכשיו אתם לא יותר המונופול של התקשורת, אז אתה מוציא על זה את המרמור? קודם תעשה בדק בית! הגמל לא רואה את הדבשת של עצמו, לא יאמן! פשוט עלבון לאינטליגנציה. אנחנו פה כדי להציב לך מראה, שתצא ממגדל השן שלך חצוף מנותק! ונגיד שאני לא אובייקטיבי.. תעשה טובה לעצמך ותבקש מהרשות השנייה את התפלגות תלונות הציבור, כמה באחוזים היו על כך שהתקשורת מוטה שמאלה. (מכיוון שמשטרת המחשבות של צוקרברג הבולשביק סותמת פיות והוא לא מרשה לעלות את התמונה שרציתי כי היא פוגעת באג'נדה שלו, אאלץ לשים לה קישור במקום זאת)"
נדמה לי שהרגע עשיתי לא מעט בדק בית, אבל החבר היקר משקף כאן את חוסר האמון שלו בתקשורת; את חוסר היכולת להכיל דיווחים, עובדות או דעות שאינן הולמות את דעתו; וכמובן, את האמונה שכדי להשיג תשומת לב צריך להרביץ למקלדת הכי חזק שאפשר. הצלחת, שוב. אגב, הסיבה שפייסבוק לא נותנת לך לפרסם את הלינק היא לא מפני שהציטוט שמופיע בו פוגע באג'נדה, אלא מפני שג'ורג' אורוול פשוט לא אמר את המשפט שמיוחס לו שם. למה? כי לא כל שטות שקראת באינטרנט היא אמת.
וממש לפני סיום, כדי שלא לצאת באמת מנותק מהמציאות, רוב התגובות היו חיוביות. אפילו להפתיע. אסתפק באחת שאמרה כך: "כתבה מרתקת. רק מדגיש כמה השפעה יש לנו לקחת צעד לאחור ולהבין שהרשתות החברתיות נועדו לשרת אותנו ולא להפוך אותנו הציבור למשועבדים מכורים וכלואים בתוכן". אני חושש שהרשתות החברתיות לא נועדו לאף אחת מהמטרות האלה. הן נועדו להרוויח כסף. כל השאר, כרגיל, באחריותנו.