אליך רסקין
"הבחירות של 2024 היו הבחירות האנושיות האחרונות. המנצח בבחירות הבאות יהיה הפוליטיקאי שיחזיק בכוח המחשוב הגדול ביותר".
טוב אחי, חשבתי לעצמי, יש לך את זה ביותר "סרטי מדע בדיוני אכלו לי את המוח"?
אבל אזא רסקין (Aza Raskin), בחור לא פראייר בכלל, המשיך: "במערכות בחירות עד היום, פוליטיקאים כבר השתמשו בבינה מלאכותית כדי לבחון אילו מסרים עובדים טוב יותר. שולחים שני מסרים ובודקים מי מנצח (A/B טסטינג).
אבל בעתיד הבינה המלאכותית כבר תכתוב בעצמה את המסרים - בהתאם לאישיות המועמד ולמה שמפעיל, מרגש או מרתיח כל בוחר ובוחרת באופן ספציפי. הבינה גם תייצר בעצמה את המדיה והסרטונים, ותוכל לבדוק את האפקטיביות של כל מסר או סרטון באופן אישי על כל בוחרת ובוחר. מה עובד על מי.
ההתחלה של היכולות הללו קיימת כבר היום. אבל כדי לייצר המון "תשדירי בחירות" בהתאמה אישית ולשגר אותם לבוחר הנכון - בשביל זה צריך כוח מחשוב גדול. אגב, כשכל מסר יגיע לבוחר אחד, המסרים יוכלו להיות שונים ואפילו סותרים. זה לא משנה. אתה לא תדע מה ראה מישהו אחר. גם זה כבר קורה היום אבל ברמה של קבוצות, לא ברמה אישית.
"יהיו בוטים", ממשיך רסקין, "אבל לא כאלה שפועלים בטוויטר (X) לקראת הבחירות, אלא בוטים שבמשך שנים יוצרים איתך בקשר במטרה להשפיע עליך, וכל זאת בשעה שבדידות הולכת והופכת לבעיה בקנה מידה לאומי".
האמת, לא צריך לצאת מישראל כדי למצוא מומחים בקנה מידה כזה. גם לנו יש, לפחות אחד, שזיקק את היכולות האלה לתוך שני משפטים: "בעזרת הרשת החברתית, ביג דאטה וכסף גדול - אתה יכול להאכיל אנשים בסיסמאות בכוונה ולהיכנס להם לתוך המוח. אתה יכול ליצור גיוס המונים בעזרת סיסמאות אבסורדיות". המומחה הזה הוא כמובן ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאמר את זה בראיון ללקס פרידמן בשנה שעברה.
פה החלק עם תרגום:
אני תוהה אם גם נתניהו יסכים שקידמה טכנולוגית, קפיטליזם לא מרוסן וחופש ביטוי נטול גבולות מאיימים להכריע את הדמוקרטיה הליברלית.
ערבב את הטיח
אני יוצא מהגן של הילדה, וממרפסת הבניין המשתפץ שממול קורא לי הצבעי מהמרפסת. "בוא׳נה אתה אני אוהב לשמוע אותך בלילה. אבל אתה מדבר לי קצת מסובך. מערבב אנגלית. תעשה שיהיה קל להבין". האמת, התרגשתי. כשאני מגלה שב"בזמן שעבדתם" דני פלד ואני מצליחים לגעת לא רק בחשודים המידיים מעולם הטק, אלא גם בקהלים רחבים יותר - זו מבחינתי מטרה קדושה. סבאים, גננות, צבעים - כולם יקרים ללבי. לחבר כמה שיותר אנשים לחדשנות, לכלים מתקדמים, למציאות שסביבם. והודיתי גם על הפידבק. סליחה, המשוב. צודק. למדתי.
איך פודקאסט נולד
השבוע חגגנו את פרק ה-200 עם נושא מסעיר: עתיד המכוניות החשמליות והאוטונומיות.
לרגל המאורע גללתי אותנו אחורה עד הסוף. להלן הפרק הכי קדום בווידיאו: פרק מספר 5 מלפני ארבע שנים וקצת. שימו לב לאולפן המשוכלל, המבוסס עם שני האייפונים הפרטיים שלנו. כן, מה ששמעתם. מה קרה לפרקים שלפני כן? אתם יודעים, הסלילים נרקבו בארכיון.
אבל מה שבאמת קורה לראשונה זה שהפודקאסט עולה לייב על הבמה. לא נוכל להכביר פרטים. זה יקרה ב-16.12 בתל אביב. הבמה והאורחים סודיים. עוד פרטים ישוחררו ברשת בימים הקרובים.
מתוך הניוזלטר של דרור גלוברמן Skip Intro. הניוזלטר המלא כאן
היא התיישבה ליד שולחן
סימפלי הפכו לי את הראש!
מכירים את אפליקציית לימוד הנגינה הישראלית? גילוי נאות: זו אחת החברות הישראליות שאני הכי אוהב בעולם. גם חברת מוצר מצליחה, גם מביאים מוסיקה ונגינה לכל אחד, וגם הילדות הפרטיות שלי התקדמו בעזרתם המון. שמים את הסמארטפון או הטאבלט ליד פסנתר או אורגן, ומקבלים אחלה שיעורים כיפיים, ממש משחק לא נגמר שבסופו אתה קורא תווים ומנגן שירים שאתה אוהב. הבעיה? צריך פסנתר.
סימפלי מוציאים בשבוע הבא אפליקציה מטורפת לוויז׳ן פרו של אפל, אבל זה בטח לא באופן בלעדי רק למשקפי המציאות המדומה האלה. אם משתמשים במשקפיים, אפשר "להושיב" פסנתר וירטואלי על גבי הפסנתר האמיתי, ולקבל שיעורי נגינה ממש מהקלידים שלכם. ואם אין לכם פסנתר או מקלדת, אפשר להושיב את המקלדת הוירטואלית גם על שולחן ו"לנגן" אותו דבר. ניסיתי. זה כיף. אדיר.
אז נכון שהמשקפיים עולים כמו פסנתר, ואם צריך לבחור אז קנו כבר פסנתר. אבל זו קריאת כיוון של חדשנות, הוראה ומוסיקה. ותכל'ס, אם אין לכם משקפיים, אז תורידו את האפליקציה, שלמו בכיף (כמוני) ותזכרו שבניגוד להרבה אפליקציות אחרות - זה זמן המסך הכי טוב שאפשר לדמיין.
שיר לשיר
אני יודע שבאתם לכאן בין היתר בשביל קצת אסקפיזם.
אבל השיר הזה ריגש אותי ורציתי לחלוק עם כולם.
סרן שיר אילת ז"ל הייתה מפקדת התצפיתניות במוצב נחל עוז ב-7.10. מפקדת אהובה ואימהית. היא הגנה על החיילות שלה עד הרגע האחרון, ולא הספיקה אפילו לשלוח הודעת פרידה למשפחתה ובן זוגה.
השיר עוסק בסיפור האהבה שנגדע בין שיר ובן זוגה, אליה, שגם משתתף בקליפ, בחברות, באהבה ובכאב על מה שכבר לא יהיה.
על המילים והלחן אוהב גבעתי, על הקליפ אביאל גולן, שבעזרת בינה מלאכותית ובהרבה רגש עוזר לפתוח את הלב למה שהיה יכול להיות ולא יהיה עוד.