יש מצב שהחגיגה עומדת להיגמר. כל הקסמים שהעיפו לנו את הראש בחודשים האחרונים יתפוגגו וייעלמו. אתם יודעים איזה:
ChatGPT כתוב נאום על אשתי במילים של אובמה; מידג'רני, תעשה לי את החבר'ה מהפלוגה בסגנון הסימפסונס; ראנוויי, עשה לי סרטון עם הילדות שלי בסגנון פיקסאר; בארד, כתוב לי סיכום על "חרבות ברזל" בסגנון הניו יורק טיימס.
כבר התרגלנו שמגיע לנו לקבל את כל הטוב הזה מהבינה המלאכותית. להתעלק על יצירות, תמונות, טקסטים וסגנונות של אחרים. זכויות יוצרים? עזבו אותי.
אז הם לא עזבו.
התביעה של ניו יורק טיימס נגד ההורים של ChatGPT, מיקרוסופט ו-OpenAI, עלולה להיות רק החוליה הראשונה בשרשרת של בעלי זכויות יוצרים, שיטביעו את חברות הבינה המלאכותית בתביעות וייאלצו אותן לסגור, להקטין או לייקר מאוד את השירותים.
לגנוב אוקיינוסים של טקסטים, תכנים, תמונות וסרטים כדי להתאמן עליהם בלי לבקש רשות? זה בעצם אף פעם לא היה הגיוני.
ניו יורק טיימס הוא ממש לא התובע הראשון - הוא רק התובע הראשון בגודלו. קדמו לו שלל קומיקאים, סופרים ויוצרים, הידועה בהן היא הקומיקאית שרה סילברמן, שתבעה את OpenAI ואת מטא בטענה שהבינות המלאכותיות התאמנו בין היתר על הספר שכתבה. ההוכחה: הן פולטות פסקאות בסגנון שלה. בנובמבר נדחו רוב טענותיה בבית המשפט. אבל התביעה החדשה כבר משוכללות יותר: הן מראות כיצד ניתן לחלץ מאותן בינות מלאכותיות פסקאות שלמות שזהות לאלו שפורסמו בניו יורק טיימס.
זה לא היה חייב להגיע לתביעה. באפריל ניסה הניו יורק טיימס להשיג הסכם עסקי עם OpenAI על שימוש בתכנים בהסכמה - אבל לא זכה למענה. ביולי, אגב, הגיעה סוכנות הידיעות AP להסכם מעניין עם אותה OpenAI - קחו את הדיווחים שלנו כדי להתאמן עליהם, ובתמורה תנו לנו להשתמש במוצרים שלכם.
לא רק הגודל של התובע הוא פקטור - גם גודלו של הנתבע. OpenAI מוערכת עכשיו בשווי של כ-100 מיליון דולר. הכנסותיה הגיעו בתוך שנה מאפס לקצב שנתי של 1.3 מיליארד דולר, וברור לכולם שזו רק ההתחלה.
גם סוכנות הצילומים הבינלאומית גטי אימאג'ס הגישה תביעה נגד חברת סטביליטי AI, סביב הטענה שזו השתמשה בתצלומיה ללא אישור. התביעה תגיע גם היא לבית המשפט. כל עיתון, במאי, מו"ל, סופר או קומיקאי אומר לעצמו - אני מזיע דם כדי להביא פרנסה הביתה - והטרמפיסטים האלה יישבו עליי ויתפרנסו עד השיניים בזכות העבודה שלי?
בגדול מאוד, יש שתי תוצאות אפשריות. או שייפתח דיון עמוק שיגיע להסדרה כללית מאוד. ואז, למשל, אפשר יהיה להיעזר בתקדים הישראלי של "חוק הקלטות הריקות" - פיצוי כללי לכל היוצרים על סמך ההנחה שכולם נפגעו במשהו, במטרה לאפשר לאנושות להשתמש בכלי החדש של בינה מלאכותית.
תוצאה סבירה יותר היא שניו יורק טיימס ו-OpenAI יגיעו להסדר פרטי שיעשה לשתיהן נעים בבטן ובכיס, אבל בלי שאנחנו נדע את פרטיו. בקיצור, יסגרו לעצמן את הפינה אבל ישאירו אותנו בבלבלה.
תוצאה אפשרית אחרת תהיה שבית המשפט יקבע שאסור לשירותי הבינה המלאכותית להתקרב לתכנים בלי הסכם מראש. ואז נראה את ChatGPT, מידג'רני וכל השאר מתכווצים רק לתוך מה שמותר, ובעצם הולכים אחורה מבחינת הכמות וגם האיכות. בלי הגניבה הקולוסאלית של חצי האינטרנט, הם לא יוכלו להציע את אותה רמה מטורפת של תוצר. ואז לא נוכל לבקש טקסטים בסגנון סיינפלד וציורים בסגנון אסף חנוכה. חדי העין כבר הבחינו שזה קורה. תבקשו ממידג'רני שיצייר לכם סגנון של צייר עדכני - ויש סיכוי שהוא יסרב.
והנה עוד תחזית - אם כל זה יקרה, נראה שירותי בינה מלאכותית פיראטיים מציעים את מרכולתם בלי אישור ובלי לשלם על זכויות יוצרים, וייפתח שוק שחור של יצירות. בקיצור, יהיה שמח. לעוד תחזיות לשנת 2024, מוזמנים לפרק החדש של "בזמן שעבדתם" של דני פלד ושלי.
הטכנולוגיה אנטישמית?
זה התחיל עם הסיפור על הבדיחות - ChatGPT זורם על בדיחות על יהודים, אבל כשמחליפים למוסלמים הוא מאבד את חוש הומור שלו. מה מאבד, מתייבש פיתה. את הדוגמה הזו שלח לי אור לנצ'נר, מנכ"ל ברייטדאטה.
ג'יפיטי אפילו מסביר למה הוא נזהר כל כך רק על מוסלמים.
אחר כך אני שומע שההיסטוריה משתנה לפי השפה שבה ביקשת אותה. מתי התחיל הכיבוש הציוני? אם תשאלו את ChatGPT, תקבלו תשובה שמשתנה לפי השפה שבה שאלתם. את הסיפור הזה שלחה לי דבי קאופמן.
באנגלית ובשפות רבות אחרות מקבלים הסבר דומה מאוזן על תולדות הציונות כתנועה לאומית יהודית, שורשיה בפרעות ובאנטישמיות, תיאודור הרצל - וכן, גם על הסכסוך המתמשך עם ערביי פלסטין. בהודית, שוודית, רוסית, הונגרית ואנגלית מתקבלות תשובות למדי.
בערבית? ההסבר מקבל גוון אחר. "הכיבוש הציוני החל בסוף המאה ה-19 כאשר יהודי אירופה החל להגר לפלסטין, הארץ שבה ישבו הערבים הפלסטינים. מטרת התנועה הציונית היתה לבנות בית לאומי ליהודים בפלסטין. התהליך הואץ לאחר הושאה ומלחמה העולם השנייה, והוביל להקמת מדינת ישראל ב-1948. האירוע הוביל לקונפליקט מתמשך בין יהודים וערבים אזור, והוביל למספר מלחמות ועימותים".
אפשר להניח שההסבר מבוסס על המידע שהמנוע למד בשפה שבה הוא מתבטא. ועדיין - עולות שאלות חדשות לגמרי.
קבלו סיפור עוד יותר מעצבן. התסריט הבא הועלה לחברת HeyGEN, שמספקת אוואטרים מדברים, כדי להפוך אותו לסרטון ויראלי. הוא נפסל. נראה אתכם מוצאים את המילה שהובילה לפסילתו.
"על העם הבריטי לתמוך בציבור הישראלי בעימות מול האיסלאם הקיצוני. עלינו להביע את תמיכתנו בגלל ארבע סיבות חשובות".
זהו, כבר כאן הטקסט הזה נפסל לצילום. הוא היה אמור להיאמר על ידי אווטאר של חברת HeyGen, אבל החברה סירבה.
עמרי מרכוס, מנהל הקריאייטיב בחמ"ל של גיתם שיזם את הסרטון, קיבל הודעת דחייה כזו: "אי אפשר להפוך את הטקסט שלך לסרטון בגלל ש-Inappropriate Text Detected". "זוהה טקסט בלתי הולם". איפה הטקסט האינאפרופריאייט אתם שואלים? קבלו: המילה "ישראל".
מרכוס הביע מחאתו בפני נציגת השירות. היא הודיעה שזו המדיניות ואין בלתה. "אנחנו נמנעים ממידע פוליטי רגיש". וואלה? המילה "ישראל" היא עכשיו מידע פוליטי רגיש?
רגע, זה לא הכל. מרכוס ניסה לייצר עוד סרטון - הפעם על התפטרותה של נשיאת הרווארד. הפרופסור קלודין גיי התפטרה כידוע בגלל הספקות על יושרתה האקדמית, ולא חלילה בגלל האנטישמיות שהיא התירה בקלילות. "כך הוצג הסטנדרט הכפול המכוער באקדמיה נגד סטודנטים יהודים", תיסרט מרכוס הכפיל מדבב בשירות HeyGen.
שוב נפסל הטקסט. מה המילה האינאפרופריאייט? צדקתם: "יהודים".
עכשיו תגידו, עם כל הכבוד, למי אכפת מהמדיניות של איזה סטארטאפ קטן ופחדן שכל כך מתאמץ שלא להרגיז אף אחד, שהוא מביא לנו את הסעיף בחוצפה שלא תיאמן.
אז זהו, זו הנקודה. שבאווירה התרבותית של היום, הרבה מאוד חברות, מותגים, פוליטיקאים ואנשים הולכים לנקוט את אותה פחדנות. ואנחנו כישראלים ויהודים עומדים להרגיש מאוד אינאפרורייאיט או איך שלא אומרים את השיט הזה.
קונספירציה מעופפת
השבוע קמה סערה בממשלה בעקבות שאלתה של שרת ההתיישבות אורית סטרוק לעבר ראש אגף אסטרטגיה, האלוף אליעזר טולדנו: "ראיתי פרסום לפיהם יש טייסים שלא מסייעים לכוחות בשטח מסיבות מצפוניות, זה נכון?". טולדנו השיב: "לא, בעיניי זו שאלה נוראית, התשובה היא לא. אם תשאלי את הכוחות בשטח תקבלי את אותה תשובה". סטרוק ענתה: "אני יכולה לשאול מה שאני רוצה, אל תשפוט לי את השאלות". בליכוד התייצבו לצד טולדנו ומסרו: "אין שום מקום להשמצות של שרים נגד לוחמי צה"ל שפועלים בכל העוצמה נגד אויבי ישראל. מוטב שכל שר יעסוק בתפקידו ולא בהשמצות חסרות בסיס שמרפות את ידי לוחמינו".
מאז ניסיתי להבין מה באמת קורה. התמונה הגדולה אומרת את ההפך: עד כמה הסיוע האווירי לכוחות הקרקע הדוק, יעיל ואינטנסיבי מאי פעם. עם זאת, יש גם מורכבויות: לעתים יש מגבלות טקטיות של איפה ניתן להטיל פצצה ומתי זה מסכן את כוחות הקרקע. לעתים נכנסים גם שיקולים של פגיעה בבלתי מעורבים - כלומר, אזרחים פלסטינים. הדיון הזה לא חדש, והוא צריך להיות מבוצע כל הזמן ולמטרה אחת - איך לשרת את האינטרסים של מדינת ישראל.
אבל ברשת קורה דבר אחר לגמרי. קמפיין שלם נגד חיל האוויר ונגד הטייסים ש"מסרבים לעבוד עם כוחות הקרקע" מתפשט, בלי עובדות ובלי עדויות, ובעיקר - לא מתוך חיפוש טובת מדינת ישראל. להיפך. פיצול ופילוג בין חיילי צה"ל וליבוי זעם בעם. זה שיגע אותי.
הקמפיין עכשיו:
חיל האוויר לא עוזר בכוונת מכוון (!) לכוחות הקרקע.
כמה נבזות ורשעות צריך כדי לפלג בין חיילי צה״ל המחרפים נפשם מול האש, כדי לפצל את עם ישראל שוב לאשכנזים/ספרדים או ימין/שמאל דמיוני.
חיפשתי עדויות, כל מה שמצאתי מצביע על סיוע עמוק ואמיץ.
תפסיקו לעבוד בשביל איראן.
אף איראני לא ענה לי. מצד שני מי הגיעו בהמוניהם? משתמשים חסרי שם ופרצוף, אולי פיקטיביים, שתומכים מדי יום בקולניות רבה בראש הממשלה נתניהו. אני לא כיוונתי לשום ביבי, אבל איכשהו הם מעצמם נזעקו להגן על הקמפיין שמשחיר את החיל האוויר. כאיש אחד, בקריאה אחת.
אף אחד מהם לא הביא עובדות תומכות בטענה או תלונות כבדות משקל של חיילים. אני עדיין לא מבין - למה תומכי נתניהו, בין אם אנשים אמיתיים או בובות גרב שמופעלות על ידי קמפיינרים, הרגישו צורך להגיב לדבריי? מי תיאם ביניהם? מי חושב שזה האינטרס שלו לתקוע טריז בין חילות צה"ל באמצע לחימה?