ההורים שלנו לא העריכו את זה מספיק: קלמר חדש, מחק ריחני או עטיפת מחברת צבעונית - 5 שקלים במכלול - הספיקו כדי לרגש אותנו בימים הראשונים של בית הספר. היום, פחות מסמארטפון חדש - לא הישן שלכם, אל תתקמצנו עלי! חדש, יוקרתי, מהאריזה - לא עושה להם את זה. גיל 8, כיתה ג'. זה הסטנדרט עכשיו לטקס הענקת הסמארטפון. מבחינת לא מעט הורים, המשמעות של סמארטפון לילד מתחילה ונגמרת בהשגת היעד הנכסף שלהם עצמם - שקט.

יש רק עניין קטן בדרך: הסמארטפונים הולכים לחנך את הילד שלכם מחדש, ולהחדיר לו התנהגויות ודפוסים פסיכולוגיים וחברתיים חדשים - שתואמים את המודלים העסקיים של חברות כמו גוגל, פייסבוק ואפל. החינוך מהיר מאוד - בתוך ימים, שבועות או חודשים, הילד כבר יהיה חייב להעלות תמונה, חייב לענות לחברים, חייב להשיג לייקים. אני לא מדבר על הפצת שמועות, תמונות, שיימינג, בריונות רשת ופורנו. אני מדבר על זה שהאפליקציות מתכנתות מחדש את הילד שלכם.

מחיר חברתי בלתי נסבל

האמת שיש גם לא מעט הורים שדווקא ערים לזה, ומעדיפים לדחות את החיבור בין הסמארטפון והילד. צריכים תקשורת, תיאומים, חירום? טלפון טיפש זה מספיק לגמרי. אבל יש קאץ' - זה יכול לקרות רק בשיתוף פעולה בין ההורים. מחתרת הטלפונים הטפשים. התנאי היחיד שבו מעשה כזה יכול להביא תועלת חברתית במקום נזק הוא שרוב ההורים בכיתה מתארגנים יחד כדי להשאיר את הסמארטפונים בחוץ. כי אם לארבעה ילדים יש סמארטפון, התחרות החומרית בין הילדים כבר מתחממת. אם לשני שליש מהכיתה יש, התחרות נגמרה. ברגע הזה, השיחה בכיתה כבר עוברת לוואטסאפ, ומי שנשאר בחוץ - נשאר בחוץ, וזה מחיר חברתי בלתי נסבל. אז צריך לעשות את זה מראש. השבוע בנקסט סיפרנו על מאות ההורים שכבר התארגנו בעמוד הפייסבוק "תנו לגדול על שקט", במטרה לחלק לילדיהם טלפונים טיפשים – שאגב, גם עולים הרבה פחות.

לזה קוראים קידמה

בואו נחזור רגע להורים שלנו. הם היו מעשנים עלינו בלי הכרה. מעשנים בחדר, בסלון, במטבח. ברכבת, במטוס, אפילו בתור לרופא בקופת חולים. ואז פתאום, מתישהו בשנות ה-70 וה-80, התחילה השמועה להתפשט: עישון זה לא בריא. אבל זה לא הספיק. רק כשהתחילו לדבר על עישון פאסיבי - ולהרתיע הורים מלעשן על הילדים שלהם - זה התחיל להשתנות. אז להפסיק לעשן זה לא ללכת אחורה, זה קדימה.

במשך מיליוני שנים בני אדם סבלו ממחסור בתזונה. בעשורים האחרונים, העולם המערבי מתפוצץ מעודף סוכר ושמן, מלח ובשר. התוצאה: סוכרת והשמנת יתר. להפחית בהם זה לא אחורה – זה קדימה.

אותו דבר עם טכנולוגיה. קורה לכם שאתם פותחים את הטלפון, בודקים מייל, ואז את וואטסאפ, ואז את פייסבוק, וחזרה למייל? והכל בתוך עשר שניות? יודעים מה זה? זה קריז של מכור לדופמין, שלא קיבל נוטיפיקיישן כבר ארבע דקות, ורץ לחפש את הסם שלו. כל רגע קטן כזה של איבוד שליטה קטנטן מזכיר לי שגם אני נפלתי. אני שונא את זה – שטכנולוגיה מייצרת אצלי תלות נפשית, והיא עושה את זה באלף דרכים.

השאלה איך נשארים עם הטוב ונמנעים מהרע היא לא רק מסובכת, היא גם משתנה כל העת. אבל הדבר האינסטינקטיבי - לדחות את זה מהילדות הפרטיות שלי - זה לא לחזור למערה, כמו שלפעמים אומרים לי. להיפך. אם תסתכלו טוב במי שיושב עכשיו במערה, תגלו שהאצבעות שלו זזות במהירות והפרצוף שלו מואר באור תכלכל.