לקנות סמארטפון ראשון בשנת 2021. נדיר אפילו בשביל גבר בן 71. זה נהיה מוזר במיוחד כשמדובר באדם שדווקא מבין את עולם הטכנולוגיה והרשתות יותר טוב מרובנו - אבל בחיים לא הפעיל בעצמו חשבון של משהו. הפעם האחרונה שבה נתניהו החזיק בסלולרי אישי היתה בשנת 2009, דיווח יהודה שלזינגר בישראל היום. וואטסאפ עוד אין לו, והמספר שלו ידוע רק למעטים.
אז התגייסנו בנקסט לסייע למשתמש החדש עם הטיפים הכי טובים מהאנשים הכי חכמים. פרופ' דן אריאלי ייעץ לנתניהו לסגור התראות ולא לקחת את הטלפון למיטה. ד"ר לירז מרגלית הציעה שיהפוך את המסך לשחור-לבן. רן בר זיק המליץ לו לוותר על דפדפן הכרום הדולף לטובת דפדפן פיירפוקס המאובטח.
בעיני, הטלפון זו הזדמנות נדירה עבור נתניהו להתחבר מחדש לצעירים. להיכנס לרשתות שלהם, לטיקטוק ולאינסטגרם, לעקוב, לצפות ולהקשיב. אבל תכל'ס, הוא בעצמו יודע בדיוק מה קורה למשתמשים בסמארטפון. אולי בגלל זה הוא שמר ממנו מרחק עד עכשיו.
זום? אאוט
אגב, אם יש טכנולוגיה שקודם הזנחנו ללא הצדקה ועכשיו אנחנו מתפרעים עליה ללא הצדקה, זה זום. חלאס עם הזום. די. לא חייבים. השבוע הייתי בעוד פגישת עבודה בזום. את ההוא לא ראו, את ההיא שבנסיעה לא שמעו, וכל השיחה רק דיברנו בקיטועים על מה שלא עובד. טמטום.
זום הציל אותנו בקורונה, אבל תכל'ס זה מתיש. מדעית. דבר ראשון, להסתכל על עצמך כל כך הרבה זמן זה מעייף ומעיק. שנית, כשהמוח שלנו מזהה פרצוף בקלוזאפ, קרוב כל כך, הוא בטוח שאנחנו תכף הולכים מכות - או שנזדווג. ככה זה בטבע. וואלה, כשאני מדבר עם הבוסים שלי בזום לא בא לי על אופציה א' וגם לא על אופציה ב'. שלוש, בזום אנחנו לכודים מול המצלמה. לא יכולים לטייל ולהפעיל את המוח כמו שאנחנו עושים בשיחת טלפון. ארבע - בוידאו אנחנו נדרשים להראות כל הזמן שאנחנו מקשיבים. להנהן. לחייך. כל כך מעייף.
בקיצור - אם לא נורא דחוף לראות משהו - ומה כל כך חשוב לראות בסגן מנהלת מחלקת המשק שפגשנו שלשום - זה בסדר גמור גם סתם לצלצל.
להציל את העולם
אחרי ששר כל כך יפה ביוטיוב, ג'סטין ביבר הצעיר נחשף אצל אלן דג'נרס והפך לכוכב על. כמה שנים אחריו, סטודנטית בת 28 בשם לינה קאן, בת למהגרים מפקיסטן, הפכה גם היא לכוכבת ענקית שנכנסת לנעליים עצומות. היא לא שרה: היא כתבה ב-2017 מאמר שהפך לויראלי ברשת, ועכשיו היא מונתה על ידי נשיא ארה"ב להיות זו שמצילה אותנו, את כל אזרחי העולם המערבי, מהנזקים העצומים של ענקיות הטכנולוגיה: פייסבוק, גוגל, אפל, אמזון ומיקרוסופט.
השם המשמים של התפקיד החדש של קאן הוא "יושבת ראש נציבות הסחר" (FTC) - המקבילה האמריקאית לרשות התחרות. בקיצור, הגוף שאמור להיאבק במונופולים לטובת האזרחים. בהמון תחומים פועלות רק מעט חברות ענק, וזה אומר מעט תחרות. זוכרים ששילמתם פעם 400 שקל על החשבון סלולרי כי היו פה רק 3 חברות? אז כזה.
המאמר ההוא שכתבה ב-2017 שינה את דרך המחשבה העולמית. עד אז, היה מקובל לחשוב שבזכות חברות כמו אמזון מחירי המוצרים יותר נמוכים; שגוגל, וואטסאפ ופייסבוק הן בחינם, ולכן הציבור מרוויח וזה אומר שאין נזקים לכלכלה, שהכל טוב. אז זהו, אומרת לינה, שלא. החברות הללו משתלטות על המון שווקים (רק תחשבו על כל המוצרים שאמזון מוכרת), מכתיבות בהם את הכללים, חונקות את התחרות והחדשנות, פוגעות בשכר העובדים ועוד ועוד.
לא מוגזם לומר שענקיות הטכנולוגיה רועדות. על שולחן הקונגרס כבר מונחות חמש הצעות חוק שעשויות להגביל אותן מאוד, אולי אפילו לפרק אותן לחברות קטנות יותר.
ואיך זה קשור אלינו? דבר ראשון, כשאנחנו קונים באמזון, מחפשים בגוגל או גוללים בפייסבוק, אנחנו נמצאים במידה רבה בתוך מערכת החוקים שקובעת ארצות הברית. אבל יותר מזה - כמו בכל תחום, מה שקורה באמריקה מגיע בסוף גם לכאן. גם הח"כים שלנו ייאלצו להתמודד ולהגביל חברות ענקיות ובינלאומיות שחונקות לנו את הכלכלה. ידעתם שמספר הסטארטאפים שנולדו כאן, באומת הסטארט-אפ, צנח בחצי בחמש השנים האחרונות? גם זה קשור לטבעת החנק של גוגל, פייסבוק ושות'. הכנסת והממשלה הישראלית לא התקרבו עד כה ליכולת להתמודד עם העוצמה של גוגל, פייסבוק וענקיות הטכנולוגיה שעשו כאן כרצונן. אולי הסטודנטית המבריקה שקיבלה את הכוח מנשיא ארה"ב תראה גם לנו את הדרך.
>> לטור הקודם של דרור גלוברמן: "האויב האמיתי של בנט"
>> בזמן שעבדתם: פודקאסט המדיה והטכנולוגיה של דרור גלוברמן ודני פלד