מכל תלמידי
"ספרו לי על שימושים מיוחדים ומפתיעים בבינה מלאכותית".
דן מרים יד מהשורה הראשונה:
"אני עובד בחברה שמוכרת ציוד למעבדות. וכשאני בא ללקוח, תמיד יש על הקירות והמסדרונות חומר פרסומי ומדעי על הפיתוחים שלהם, אז צילמתי פוסטר עם ChatGPT וביקשתי שיסביר לי בעזרת הצילום מה עושים במעבדה, וגם יבין איזה ציוד כדאי לי להציע להם לקנות".
דן למד אצלי בקורס בינה מלאכותית בתואר שני למנהל עסקים באוניברסיטת רייכמן - במסלול מיוחד לרופאים ומנהלים מתעשיית הרפואה. את הקורס העברתי עם עמיתי, שי פרח, ושנינו למדנו המון מהתלמידים.
כשהתפעלתי מהשימוש היצירתי והעסקי, דן הגיב בביטול - זה נראה לך מדהים?
"חבר קרדיולוג היה באמצע ניתוח להשתלת מסתמים בלב, והתלבט איזה מסתם מתאים לה. הוא עם הידיים בכפפות, מחזיק את הלב של הגברת, ומישהו אחר החזיק בשבילו טלפון עם ChatGPT שאיתו הוא התייעץ בקול והוא עזר לו להחליט איזה מסתם".
ה-ChatGPT לא היה הפוסק האחרון, ואני לא בטוח שקולנועית תיארתי את זה במדויק - אבל הסיפור בגדול נכון. נשמע לכם מופרך? לי נשמע מופרך יותר שהרופא שלי לא יתייעץ עם בינה מלאכותית, אם הוא מתלבט על משהו.
הגזברות לא אישרה
לפני כמה ימים למדתי בהרצאה על בינה מלאכותית בכנס באילת לעובדים בעיריות. המרצה היה אני, הקהל היה מנהלי אגפי שפ"ע בעיריות - תברואה, פינוי אשפה, גזם וכל זה. אמרו לי מראש, אל תצפה שהאנשים שמולך ידעו יותר מדי על בינה מלאכותית. בסוף מה? הם לימדו אותי, אלא מה.
מסתבר שאחד המנהלים כבר כתב מכרז לשירותי ניקיון בעזרת ChatGPT, אחרי שהגדיר לו את הפרמטרים והתבנית. לדבריו, חסך ככה עשרות שעות עבודה. לא מדובר באדם צעיר במיוחד. איזה יופי, התפעלתי. איזה שירות העירייה קנתה לך? ChatGPT, קלוד, פרפלקסיטי? הוא גיחך. "בגזברות לא אישרו את ההוצאה, אז קניתי לבד". "נראה אותך מוצא בינה מלאכותית שמתגברת על הגזברות", צעקו לי מהקהל.
עובד מעירייה אחרת ידע לספר לי על יישומי בינה מלאכותית על משאיות זבל, שמצלמות ומנתחות נתונים על סוג פח הזבל, כמה הוא מלא, סוג הפסולת, ועושות אופטימיזציה למסלולי הנסיעה ולמועדי האיסוף. הנה דוגמה לשירות כזה. "גיליתי שאני יכול לוותר על משאית אחת", גילה בגאווה.
עודף התלהבות
זה עדיין קורה לי, אבל פחות ופחות. מתלהב נורא מאיזה הדגמה אחת של כלי AI חדש - אבל אז נזכר שהדגמה אחת לא אומרת שהכלי תמיד מצליח, וגם אם הוא מצליח במשימה שלו, זה לא אומר שהוא מתאים למשימה שלי. אגב, מי שמזכירה לי את זה זו אשתי.
התראיינו יחד על חדשנות, AI ושיווק לפודקאסט של אמיר שניידר וחשפנו יותר מהמתוכנן. להאזנה בספוטיפיי, להאזנה באפל.
העובדים לא מחכים
למרות שהמעסיקים לא תמיד ששים לאשר לעובדים להשתמש בכלי בינה מלאכותית - העובדים לא מוותרים. הם מוצאים איך להשתמש בכלים האלה מהצד, בבית, במחשב אחר, על חשבונם, בלילה, וחוסכים שעות יקרות עבור עצמם ועבור המעסיק. זה קורה בעיריות, אבל גם בחברות עסקיות. מחקר של לינקדאין הרבה שרוב העובדים בתעשיות הידע כבר עושים את זה. לארגונים יש את כל הסיבות לחשוש מהכלים הללו: פרטיות ובטחון מידע, נהלים וטעויות.
אבל יש עוד שיקול: מה עם הסיכון להישאר מאחורה כשהעולם מתקדם? כשהתחרות מתפתחת? מה עם הסיכון לעודד בעקיפין תרבות פיראטית של עובדים שמשתמשים בכלים האלה בחשאי, בבית ובלי לבקש אישור? מה עם הסיכון להפוך למקום עבודה מאובן ומיושן שהעובדים מתרחקים ממנו?
סימן שאתה לא צעיר
ויש עוד דבר משותף לכל המקרים האלה: מי שהשתמשו בהצלחה בכלים היו אנשים לא צעירים ולא בלתי מנוסים. הפוך. אנשים עם ניסיון של 10, 20 וגם 30 שנים ניסיון בעבודה. הם יודעים איך נראה מכרז. הם יודעים מה זה ניתוח לב. הם יודעים איזה ציוד מעבדה מתאים ואיזה לא.
עבור האנשים האלה, המנוסים והמבינים, שיודעים לזהות חרטות מקילומטר, בינה מלאכותית היא התוספת המושלמת. בשנייה אתה מזהה מה מתוך מה שקיבלת מועיל - ומה קשקוש שגוי שצריך להעיף. לאנשים צעירים וחסרי ניסיון אין את זה. לאנשים מבוגרים יותר, לקראת הפנסיה, כבר יש פחות סבלנות ללמוד כלי חדש. תאמינו לי, גיל 40 ומשהו זה הלהיט חדש.
מתוך הניוזלטר של דרור גלוברמן Skip Intro. עוד טורים כאן