איפה צודק? יש הרבה ישראלים מתאימים - שלא מגיעים להייטק. או שהם לא גברים, או שהם לא אשכנזים, או לא יהודים, או לא מהמרכז, או שלא עשו צבא, או שלא חילונים, או שלא צעירים. בקרב נשים, ערבים, חרדים, מזרחים, פריפריה, ומבוגרים (מהנדס מעל 50 הוא קשיש) - יש המון עובדי הייטק פוטנציאליים לא ממומשים. אפליה? לגמרי.
איפה לפיד טועה? הבעיה של מדינת ישראל היא לא שאין מספיק עובדים לטכנולוגיה - אלא שאין מספיק טכנולוגיה לכל העובדים. בענפים כמו חקלאות, בנייה, תעשייה, רפואה, מסחר, תחבורה, חינוך – שם מתקיימת מדינת ישראל אחרת לגמרי. איטית, לא יעילה, ידנית, מיושנת, לא בטוחה, ומפגרת מאחורי כל העולם המפותח. אנחנו עובדים הרבה שעות, אבל מייצרים מעט מדי. בגלל תשתיות גרועות, מיומנות נמוכה של עובדים וביורוקרטיה מסורבלת. אם רוצים להזניק את כלכלת ישראל קדימה, צריך להזריק הייטק – ופריון ויעילות - לכל שאר ענפי המשק. אבל זה קשה לעשות וגם הבטחה לא מגניבה.
ומה שהכי מפחיד: מה שיקרה אם חלילה ההייטק יצליח למשוך עוד 650 אלף עובדים. הוא ישאב את כל המוכשרים מכל שאר הענפים. תחשבו על ציבור המורים, המפקדים בצה"ל, מנהלות העסקים, עובדי המדינה, רופאות, עובדות סוציאליות – כשכל המוכשרים כבר לא שם. איזו הצלחה.
400 שקל תמורת פיקסלים
רציתי לקנות לי NFT. מה, לכל המגניבים באינטרנט יש איזו יצירה גרפית, איזו תמונה שהיא רק שלהם, שהם רכשו ביותר מדי כסף ועכשיו הם מנופפים בה לכל העולם. וחוץ מזה, כולם מדברים עכשיו על NFT, זו גם העבודה שלי להתנסות בדברים החדשים, לא?
אז נכנסתי ל-OpenSea, הגלריה הגדולה בעולם ליצירות, ציורים, עבודות גרפית שנמכרות ב-NFT, כלומר, ברגע שאני קונה דיגיטלית - אז רק אני הבעלים של היצירה.
ודי מהר מצאתי יצירה שתפסה לי את העין, של בחורה זוהרת בעיר עתידנית ואפלה. הבחורה נראית עייפה, נשענת על קיר מתחת לגשר וטוענת את עצמה בחשמל. המחיר: 0.05 אתר, שזה כ-400 שקל. נחשב זול מאוד. אבל 400 שקל בשביל כמה פיקסלים? בעוד אני מתלבט, בא מישהו ושילם פי עשרה. טראח, המחיר קפץ ל-4,000 שקל. עכשיו בטח שהתלבטתי אבל אחרי כמה שעות קפצה ליד התמונה היפה והבלעדית שבא לי לקנות - עוד אחת, זהה לגמרי, קופי, שוב במחיר של 400 שקל. מצד אחד - הזדמנות. מצד שני - מה השטויות האלה. הרי זה כל הקטע של NFT - שאני קונה ורק אני קונה. אם יש אינסוף סחורה, אם כל אחד יכול להעתיק ולמכור שוב - מה זה שווה? גם אני יכול להעתיק את התמונה אליי לטלפון תמורת אפס שקל.
פיראטיות? זה יפה על הנייר
זה הקטע של NFT וקריפטו וביטקוין: אנחנו מעבירים אחד לשני ערך או תשלום באזור וירטואלי, שכמעט לא נגיש לחוק ולמשטרה. עבור הרבה אנשים, זו בדיוק הסיבה לעשות שם עסקים. אפשר לשלם, להלבין כספים, להעלים מסים, עם מעט מאוד ביקורת. עשרות מיליארדי דולרים נשפכו על יצירת כאלה בשנה שעברה. מצד שני, יחד עם ההייפ האדיר סביב NFT - הגיעו גם הרמאים החקיינים והמעתיקנים. כן, התמונה החדשה שהופיעה ליד המקורית - זה מישהו שניסה לרמות אותי. אז פתאום אנחנו רוצים שוב הגנה מפני חקיינים ורמאים. אנחנו רוצים חוק ומשטרה גם במרחב הזה.
האם התמונה שווה בכלל 400 שקל? או 4,000 שקל? אתם יודעים, באמנות, כמו ביין, זה שווה את מה שאתה מוכן לשלם עליו. אמנית מנס ציונה מכרה בחודש שעבר יצירות גרפיות שלה בשני מיליון דולר.
אבל האמת שזה לא משנה אם היצירות שוות את זה או שהמחירים יקרסו והבועה תתפוצץ. לא משנה אם תעשו את זה למען האמנות - או למען ההשקעה הכלכלית. כך או כך, העולם של NFT וקריפטו מציע מהפכה רעיונית, טכנולוגית וכלכלית מרתקת ומהפכנית, שתשפיע במוקדם או במאוחר על החיים של רבים מאיתנו. על כותבים, יוצרים, צלמים, מעצבים, עורכי וידיאו, עורכי דין, אנשי טכנולוגיה, מומחי שיווק, עיתונאים, יזמים. ובכלל, גם בלי לקנות ציור של בחורה נטענת במאות או באלפי שקלים, זו אחת השכונות הכי מעניינות באינטרנט היום, ומי שלא מכניס אצבע ובודק את הטמפרטורה, יישאר מאחור.