"היי דרור, אני עינת זונטג אורן, נעים מאוד, אני פסיכולוגית קלינית, מטפלת בין היתר במטופלים עם פוסט טראומה. אולי תוכל לעזור לי טכנולוגית ביצירת צלילים עבור מטופלת שהייתה במוצב צבאי שהותקף ב-7 באוקטובר ומאז סובלת מאוד מתסמינים פוסט טראומטיים, בין היתר בשל טריגרים שמיעתיים (צעקות בערבית, נביחות כלבים, זיקוקים ועוד). הרעיון הוא לחשוף אותה לצליליים במסגרת הטיפול. תודה רבה רבה מראש".
מה עינת הפסיכולוגית מבקשת ממני?
כלי בינה מלאכותית שיעזור לה לייצר אפקטים קוליים שמעוררים את הפוסט-טראומה אצל המטופלת - כדי להעיר בכוונה את הפוסט טראומה בקליניקה ולטפל בה בזמן אמת.
במקרה, יומיים קודם, השיקה חברת ElevenLabs כלי בינה מלאכותית חדש שעושה בדיוק את זה. מייצר אפקטים לצרכים אחרים אמנם, אבל אולי זה יעזור גם לה?
שלחתי אליה את הכלי וביקשתי שתספר אם זה עוזר. כעבור כמה כמה ימים היא שלחה לי צלילים של יריות, ואת העדכון הזה:
"החיילת ואני סורקות את החוויות הטראומטיות מה-7.10 בשיטה המכונה EMDR. אחרי שעיבדנו את החוויות אותו היום, אנחנו מנסות לעבד טריגרים יומיומיים כמו אופנוע שחולף לידה, שמזכיר רעש של ירי. כל טריגר כזה מעורר אצלה את הסימפטומים הפוסט-טראומתיים, כמו התקפי חרדה, פלאשבקים, עלייה בדופק הלב והזעה, חרדה וזיכרונות שצפים. טריגר זה עלול להוביל לעיתים להימנעות מיציאה מהבית, למשל מחשש לשמוע אופנוע.
"חשיפה חוזרת לאותו גירוי בקליניקה מאפשרת להפריד בין הצליל ובין התגובה הרגשית וההתנהגותית. כך תוכל המטופלת לפגוש בגירויים יומיומיים ולהצליח לחוות אותם עד כמה שניתן בלי קשר לטראומה.
"החלטתי להיעזר בטכנולוגית AI כדי ליצור צליל מדויק ומורכב שקרוב יותר לצליל הספציפי שמהווה טריגר עבורה. האפשרות להביא לחדר הטיפול גירוי שמיעתי מדויק נותן תוקף, הכרה למצבה שלה, ומאפשר לעבד אותו".
שורה תחתונה, עינת הפסיכולוגית לקחה שיטת טיפול מוכרת, ושיכללה אותה בעזרת כלי בינה מלאכותית שנולד יומיים קודם. היא הצליחה, אני לא יודע אם זו תהיה פרקטיקה מקובלת בכל העולם בעוד שנתיים, אבל זונטג-אורן אומרת שלמטופלת שלה זה כבר עוזר לעבד ולהתמודד עם הטראומה של ה-7.10.
צליל חורק
הדבר הכי מדהים באינטרנט לפני 25 שנה היה שיכולת להוריד למחשב בקלות אלבומים שלמים של מוסיקה בעזרת תוכנות מחשב כמו "נאפסטר". זה וכל שאר האינטרנט היה עדיין מדהים לגמרי.
אנשים הציפו מחשבים וצרבו על עשרות תקליטורים - כן ילדים, זה מה שעשינו אז - אלפי אלבומים שהורדו באופן לא חוקי. חברות התקליטים רדפו אחרי התוכנות והמורידים. להקת מטאליקה אפילו תבעה את מעריציה שהורידו את אלבומיה במקום לקנות בחנות. כמו שצפינו כבר אז, אף אחד לא הצליח מעולם לסגור הרמטית את הפיראטיות. מה ניצח? שירותי מוסיקה חוקיים, נוחים וזולים שלמדנו להעדיף, כמו ספוטיפיי ואפל מיוזיק.
השבוע חזרנו רבע מאה לאחור. ארגוני זכויות היוצרים האמריקאים וחברות התקליטים הענקיות שוב יצאו למלחמה בקידמה, ותבעו את סונו ואודיו. שניהם סטארטאפים בתחום ה-AI שמאפשרים לכל אחד לבקש שיר בנושא ובסגנון ספציפי: "כתוב לי שיר בסגנון Emo-פופ על אהבה בלתי אפשרית של למור וטווס עם סולו אבוב". אבל יותר אנשים כנראה מבקשים משהו כמו "כתוב שיר על החברה המעצבנת שלי בסגנון דרייק". ואתה מקבל שירים מוכנים - לחן, שירה, עיבוד, הכל.
וכאן חברות התקליטים נכנסות לתמונה. כי איך התוכנות האלה יודעות לייצר שירים? מהאוויר?
הן כנראה התאמנו על משהו. ואם הן התאמנו על מוסיקה פופולרית, כפי שהודו בעבר, אז יש למישהו זכויות יוצרים על המוסיקה הזו. המישהו הזה בא לתבוע. ארגוני זכויות היוצרים וחברות התקליטים טוענות שאודיו וסונו הפרו זכויות יוצרים "בסקאלה כמעט בלתי נתפסת". ארגוני זכויות היוצרים טוענים שהם שומרים על הזכויות כדי לעודד "המצאה ויצירה". זה כמובן קשקוש: אפשר ליצור מצוין גם עם AI. הסיפור הוא כסף. התביעה דורשת פיצויים של 150 אלף דולר לכל שיר שהמערכות השתמשו בו כדי לאמן את הטכנולוגיה שלהן. אין לאף אחד מושג בכמה שירים מדובר, אבל כנראה שמדובר במיליארדי דולרים. זה אחד האתגרים העיקריים שאיתם מתמודדת היום כל תעשיית ה-AI. מאיפה ChatGPT או מידג'רני השיגו את היכולות שלהם? כי הם התאמנו על טקסטים, תמונות וסרטים ששייכים למישהו.
האם חברות ה-AI יכולות פשוט לקחת תכנים של מישהו אחר ולייצר בעזרתו מוצר ששווה מיליארדים? אם נדמה לכם שהתשובה היא "לא", אז אתם טועים. השאלה פתוחה. בישראל, למשל, התשובה בינתיים היא דווקא כן. חוות דעת של משרד המשפטים מעדיפה את החירות של חברות הטכנולוגיה להתאמן על יצירות מוגנות בזכויות יוצרים, תחת הגבלות מסוימות.
ECSA welcomes @RIAA's legal actions against @suno_ai_ & @udiomusic to safeguard human creativity and promote responsible AI models. We encourage similar legal actions by composer & songwriters' contractual counterparts in & beyond.
➡️Statement: https://t.co/kKDJsM8rJ8
[1/3] pic.twitter.com/hGGwaviEjM
אבל מה שמעצבן אותי, זה הבחירה של שתי החברות ללכת למשפט. די נו. היינו במסטיק הזה. איך יכול להיות ששני הצדדים - התובעים והנתבעים - לא אמרו לעצמם, מי צריך עוד משפט שממנו רק עורכי הדין מתעשרים. למה הם לא מחפשות שיתוף פעולה שממנו המוסיקאים והמעריצים שלהם באמת מרוויחים?
הנה רעיון לשיתוף פעולה כזה, באמת ברע: נניח שבא לכם להוציא שיר בסגנון בון ג'ובי. אם תבקשו את זה היום מסונו או מאודיו, הם יחסמו את הבקשה, מפחד זכויות יוצרים. למה לא הפוך? בטח, נעשה לך שיר בון ג'ובי, זה יעלה לך דולר אחד, שחצי ממנו יילך לבון ג'ובי. תכפילו את זה בכמות אוהדי טיילור סוויפט, דרייק, ביטלס ומתי כספי. והנה נולד ביזנס חדש שעושה את כולם שמחים.
משחק קטלני
"דארווין" הוא לוחם רחפנים אוקראיני.
חייל בן 20, שמתחבא בבונקר סודי אי שם בערבות אוקראינה, חובש משקפי מציאות מדומה שמחוברות באונליין לרחפן נפץ, ומטיס אותו ישירות לתוך טנקים רוסיים, חלונות מבנים, קבינות של משאיות, ופתחי בונקרים של האויב. בלא מעט מקרים הוא מתפוצץ ממש על חיילים רוסיים יחידים והורג אותם. הם בשטח פתוח, ואין לאן לברוח. המצלמה קולטת את המבט האחרון שלהם.
אוקראינה מתכוונת לייצר יותר ממיליון רחפני נפץ השנה. הציבור כולו רתום למאמץ, והמטיסים צוברים ניסיון קרבי ייחודי מסוגו בעולם. הם גם תחת סיכון - שני הצדדים במלחמה מפעילים רחפנים כאלה, וציד של מפעילי רחפנים יריבים היא מטרה נעלה עבור כולם.
הטסתי פעם רחפן עם קסדה כזו, שממקמת את העין שלך על השפיץ של הרחפן. זו חוויה משכרת באופן יוצא דופן. זה מרגיש בדיוק כמו לעוף בעצמך. אדרנלין על 700, וזה עוד לפני שניסיתי לחסל מישהו.
העובדה שרחפנים כאלה הם חלק מרכזי בעתיד הלוחמה, בין של צבאות ובין של ארגוני טרור ידועה לנו מזמן. עוד לפני 7 באוקטובר ובוודאי שאחריו. השאלה איך מתגוננים בפני רחפן אחד כזה, שלא לדבר על רחפן או מזל"ט שמתביית על יעדים, מכוניות או אנשים נעים לפי זיהוי תמונה עצמאי, שלא לדבר על נחילים של כאלה - זאת כנראה כיפת ברזל הבאה שלנו.
מתוך הניוזלטר של דרור גלוברמן Skip Intro. עוד טורים כאן