קדימה, תתחילו לארוז את הדברים שלכם. את הקרדיגן עם הגולגולים שנטשת במשרד לימי המזגן הקרים, את המזכרות וצעצועי המשרד המטופשים שאשתך תשמח שתכניס הביתה בדיוק ביום שהיא תצא לבלי שוב. אז תתחילו להיפרד מהמשרד, כי קול הלמות הצעדים כבר נשמע במדרגות – אלה עקבי הרובוטים שבקרוב ישבו על הכיסא שלכם. שמעתם עליהם כבר איפשהו. אולי בדה-מרקר, אולי בלילה כלכלי, אולי בדיילי ביסט. איפה לא. הם מנומסים עד כאב, לא חוטפים עצבים על לקוח, עונים לאלף טלפונים בו זמנית, מקלידים פי מיליון יותר מהר ובחיים לא מתמרמרים על גזילת חצי יום חופש בערב חג.
לא שאלתי במה אתם עובדים. זה לא כל כך משנה. פקידי דואר, טבחים, מנהלי חשבונות, מזכירים משפטיים? הביתה. נהגים, עובדי אריזה, טלרים בבנק, אנשי טלמרקטינג, פקידי רכש? הביתה. מניקוריסטיות, מדריכי תיירים, לעזאזל, אפילו דוגמניות – כולם הביתה, הביתה. וזה רק חלקיק קטנטן מתוך רשימת המקצועות שיוחלפו בוודאות גבוהה בעשרים השנים הקרובות. מה זה גבוהה? 99% ומעלה, לפי החוקרים. הנה, תבדקו לבד. יותר מדאעש, יותר מה-BDS, כמעט כמו הקרדשיאנס - הרובוטים הם הסכנה הכי גדולה ליציבות העולם. עבור חוקרים ומפתחים – בעצם גם עבור טייקונים ומעסיקים – בני האדם שווים לסוסים בתחילת המאה ה-20. המכונית הממונעת תכף מגיעה, אז תפנו מפה את האורוות ותכינו את קופסאות השימורים.
מלצרית רובוטית עם חיוך ממוכן
מדאיג. אבל מי שמסתכל על מה המחשבים והרובוטים יוכלו להציע – שוכח שיש עוד צד לכל הסיפור. וזה הצד שמקבל את השירות, שזה גם אנחנו. בא לנו לקבל שירות מרובוטים?
תלוי במה. אריזה, נהיגה, טלמרקטינג – למה לא. אפילו עדיף. תראו לי דבר אחד שימושי יותר מנציג טלמרקטינג שאפשר לפרק עליו עצבים של שבוע ולצאת עם אפס נקיפות מצפון. אבל מאמנת פילאטיס? עובד סוציאלי? מורה? מסאז'יסט? זה בדיוק המקום שבו אנחנו רוצים להרגיש מולנו בן אדם. הצצה לרשימת המקצועות שהביקוש להם (והשכר) הולך דווקא לעלות בשנים הקרובות נורא מעניינת: למשל יועץ פיננסי אישי, שיננית, רואה חשבון ואחות. מה המשותף? שכשאנחנו באים אליהם, אנחנו רוצים להרגיש ממול מישהו שאכפת לו מאיתנו. בעולם שבו החברים שלך הם מי שעושים לך יותר לייקים, קצת קרבה אנושית היא יקרת-מציאות מתמיד. וכך מתברר שהתכונה החשובה של רואה חשבון, מסתבר, היא לאו דווקא היכולת שלו לחשב את שיעורי המס המינימליים שלך, אלא היותו בנאדם שאפשר להסתכל לו בעיניים ולסמוך על מילה שלו. מאמנת פילאטיס צריכה להיות מישהי שבאמת מבינה את הגוף שלך, אבל לא פחות מזה – יודעת איזו מילה תעודד אותך עכשיו, כשכתף שמאל שלך מלופפת סביב הכליה הימנית, ואיזו תבאס אותך.
הערך המוסף של בן אדם
בשלב הזה אני מקווה שברור לכם שזה לא שהרובוטים יעבדו במקומנו והמשכורת תטפטף כרגיל בעוד אנחנו משתכשכים ליד רותם סלע במאלדיביים. כי זאת האמת העירומה: רובוטים ותוכנות ייקחו מאיתנו המון משרות בשנים הבאות. הם גם ייצרו המון עבודה, אבל בסוף, הרבה אנשים יהיו חסרי הכנסה (אם חיפשתם את האינטרס של המעסיקים, הנה הוא). מה עושים? אנחנו לא צריכים לנסות להיות יותר מדויקים או צייתנים. לא שם היתרון התחרותי שלנו. להיפך: עידן התוכנות והרובוטים מאלץ אותנו לחדד את הערך המוסף שלנו כבני אדם. מה זה באמת אומר, להיות אנושי. למשל: הסקת מסקנות, יצירתיות, אלתור, יכולת שכנוע, גמישות מחשבתית, אמפתיה, הומור. בכל אלה, גם המדענים עוד מתקשים לראות את הרובוטים מגיעים לחלקיק מהיכולת האנושית.
יש כבר לא מעט מקומות עבודה שבני אדם הם המיעוט. בבורסה, למשל, רוב המסחר במניות נעשה על ידי תוכנות מתוחכמות שמתחרות על הכסף במיקרו-שניות. מחשבים עוזרים לרופאים באבחנות רפואיות ובמרשם תרופות, ויש כאלה שמלחינים יצירות. איפשהו בעולם מסתובבות מלצריות עם חיוך ממוכן בין לקוחות מלוכסני עיניים, ורובוטים סיעודיים מארחים חברה לקשישים. קראתי באיזו כתבה שהקשישים שמחים לחברתם של הרובוטים. בולשיט. כנראה שמחשב כתב אותה. ברצינות: יש תוכנות מחשב שמסוגלות לייצר כתבות מעולות. לא תדעו מי כתב אותן. אבל תאמינו לי, אין מצב בעולם שהן כותבות טורים.
לטור הקודם של דרור גלוברמן: פייסבוק מרוויחה על חשבוננו - אבל לא שומרת עלינו
לכל הטורים של דרור גלוברמן