"אם המין האנושי כל כך חכם, למה אנחנו כל כך מטומטמים? הרי השתלטנו על כדור הארץ, פיצחנו את האטום, הגענו לירח, פענחנו את הדי.אן.איי, והנה אנחנו על סף השמדה עצמית. מה הבעיה שלנו? הבעיה היא לא בטבע האדם, אלא במידע שלנו. אם תתן לאנשים טובים מידע רע, הם יקבלו החלטות רעות והרסניות".
"אז למה מידע לא משתפר? יכולת לצפות שבמהלך אלפי שנות היסטוריה המידע שלנו ישתפר. והאמת שהוא לא. חברות מודרניות פגיעות לאובדן שפיות קולקטיבי ולאימוץ הזיות בקנה מידה נרחב - כמו בשבטים בזמן האבן. תחשבו על המאה ה-20 עם סטליניזם ונאציזם. יש לנו היום בעולם את טכנולוגיית המידע הכי מתוחכמת בהיסטוריה - אבל אנשים לא יכולים לנהל שיחה רציונלית".
יש לא מעט אמת בדבריו של ד"ר יובל נח הררי, מתוך ראיון לקארה סווישר.
עם כל הצניעות, אני חולק עליו בכמה עניינים.
"המין האנושי כל כך חכם". המממ, הוא רק חכם יותר משאר המינים על כדור הארץ. והוא בעיקר מגוון מאוד. יש בו איינשטיין ויש נגיד, את הח"כ ההוא, אתם יודעים. סתם, יש בכנסת מלא מועמדים לדגמן את הקוטב שמול איינשטיין.
"הבעיה היא לא בטבע האדם". כן היא כן. אנחנו מעדיפים ריגושים וקונספירציות על חשבון אמת, התקוטטויות על פני עבודה משותפת, רשתות חברתיות על פני חברים, למות למען דברים במקום לחיות למען דברים. מעריצים מנהיגים כריזמטיים שדואגים לעצמם על פני טכנוקרטים מוכשרים שידאגו לעם. וזו רשימה מקוצרת.
במהלך אלפי שנים המידע שבידינו דווקא השתפר לאין ערוך. אנחנו יודעים הרבה יותר מאבותינו ואין לי ספק שהמידע מדויק יותר, בעיקר אם מכניסים גם מידע מדעי, כלכלי וכו׳.
והכי חשוב: "יש לנו היום בעולם את טכנולוגיית המידע הכי מתוחכמת בהיסטוריה - אבל אנשים לא יכולים לנהל שיחה רציונלית". הבעיה שלי היא עם מילה אחת. "אבל".
יש לנו את הטכנולוגיה הכי מתוחכמת, ובגללה אנשים לא יכולים לנהל שיחה רציונלית. כי זה סוג התחכום שבנינו. תחכום שמנצל את הבעיות בטבע האדם כדי לייצר מהן כסף.
אם היינו בונים תחכום מסוג אחר, כמו למשל עידוד חשיבה רציונלית, מידע והפצת עובדות מאומתות, שירות האינטרס הציבורי או עידוד תקשורת, אמפתיה והתנדבות - היינו משפרים דווקא את הדברים האלה. אבל ברגע שחיברנו קידמה, קפיטליזם לא מרוסן וחופש ביטוי חסר עכבות - לקחנו את החולשות האנושיות ושמנו אותן על סטרואידים.
פעם בחרנו נואמי כיכרות, אחר כך המלכנו חתיכים מהטלוויזיה, והיום אנחנו ממנים אנשים לפי מידת הוויראליות שלהם ברשת - ואז מתפלאים שטרולים מכהנים כשרי ממשלה. מה מפתיע? זה מה שבחרנו. כך הטכנולוגיה מעצימה את חולשותינו. את הבעיות בטבע האדם. היא מזכה את ממציאיה במיליארדים, ומרקיבה את הדמוקרטיות שלנו (לקריאה באנגלית בעברית). ברור שזה יתפוצץ. זה חייב להתפוצץ.
מתוך הניוזלטר של דרור גלוברמן Skip Intro. עוד טורים כאן
הדבר שעם ישראל מסכים עליו
מוכנים לחדשות הטובות? עם ישראל הבין את כל זה. לגמרי.
סוף סוף.
שנים אני ואחרים מדברים על נזקי הרשתות החברתיות: הקיטוב, השקרים, ההסתה, הפגיעה בביטחון העצמי של אנשים ונשים צעירות, ההשפעה של מדינות זרות על התודעה שלנו. המחקרים והמומחים תומכים בטענות הללו באלפים. אבל הציבור? לא בדקתי. עד שעשו סקר. והתוצאות שלו אומרות כך:
מבחינת עם ישראל, הכל התפוצץ ב-7.10. וזה מה שהם חושבים על רשתות חברתיות:
90% סבורים שיש לרסן את כוחן של הרשתות החברתיות, ושצריך לטפל בהן בהיבטי אנטישמיות, פייק ניוז ותכנים לא הולמים.
78% שמעו שהרשתות החברתיות משמשות כפלטפורמה של ארגוני אויב להשפעה על תודעה של הציבור בישראל ועל החוסן הלאומי.
66% סבורים ששר התקשורת צריך להסדיר את פעילותן של הרשתות החברתיות ולדאוג לתחרות שוויונית מולן.
65% סבורים שהשימוש ברשתות החברתיות פוגע בלכידות החברה הישראלית ומעמיק את השסעים בה.
58% סבורים שענקיות כמו יוטיוב ופייסבוק צריכות לשלם מסים בישראל.
יישור קו זריז למי שחי במאדים בעשור האחרון:
הרשתות החברתיות כמו פייסבוק, אינסטגרם, X (טוויטר) וטיקטוק הצליחו להפוך לנתיבים המרכזיים שדרכם הציבור בעולם ובישראל צורך את החדשות, העדכונים ותפיסת העולם שלו. אלא שהן, בניגוד לאמצעי התקשורת שמשלו בתפקיד הזה קודם, לא מחוייבות לשום קוד, אתיקה, אג׳נדה או אפילו ציות לחוק. הן מחויבות אך ורק למודל העסקי: להגדיל זמן שימוש ואיתו הכנסות מפרסומות. המשמעות היא שהאלגוריתם שעורך בשבילנו את העדכונים והסרטונים לומד בעזרת בינה מלאכותית מה ידביק לכל אחד מאיתנו את העיניים הכי חזק למסך: סקס, אלימות, טיפים לבישול, קונספירציות, סרטוני סקי, אנטישמיות. הכל אותו דבר: דבק לעיניים.
_re_autoOrient_i.jpg "אייקונים של רשתות חברתיות (צילום: easy camera, shutterstock)")
עם כל הביקורת המוצדקת לעתים על ערוצי טלוויזיה, אתרי חדשות ועיתונאים - לרובם יש קווים אדומים. לא לכולם. אבל עיתונות ככלל עסוקה בלהביא עובדות ולחשוף מידע חשוב ציבורית שבעלי הכוח רוצים להסתיר, ותנסה להימנע משקרים, הסתה ועבירות על החוק. ברשת זה הפוך.
הרשתות החברתיות השיגו בעלות על צינור המידע, הן מעוותות אותו לצרכיהן, לא נותנות דין וחשבון לחוק, אוספות חלק גדול מדמי הפרסומות שאמורים לשמש עיתונות ויצירת תוכן, ולא משלמות מסים. הכל תחת אצטלה של "חופש ביטוי לכולם".
הרשתות החברתיות השתלטו כבר על הזירה הפוליטית. חברי ממשלה מתמנים לתפקיד לא בגלל יכולות או היסטוריה של ביצועים, אלא על סמך תחרות ויראליות ולייקים.
אז זהו, הבלוף נחשף. השבעה באוקטובר פוצץ את הבלון. עם ישראל מבין שרשתות חברתיות חסרות רסן מסוכנות, גם מבחוץ (אנטישמיות) וגם מבפנים (פייק וקיטוב). עם ישראל חושב ששר התקשורת צריך לטפל בזה. אבל שר התקשורת עסוק בלהצר את צעדיהם של כלי התקשורת שגם ככה מתקשים להתמודד עם התחרות של הרשתות החברתיות. השאלה היא אם שר התקשורת עושה מה שטוב לעם ישראל, או מה שטוב לספירת הלייקים.
בין המלאכותי לאנושי
כולם סביבי יזמים טכנולוגיים שמתמחים בבינה מלאכותית באירוע של סלע ומיקרוסופט. ביקשו ממני הרצאה על AI. עם כל היומרנות, אני אלמד אותם AI?
הלכתי על זווית אחרת. 6 שאלות פתוחות סביב AI לכבוד נר שישי של חנוכה. רובן היו על התפר שבין הטכנולוגי לאנושי. למשל, האם אנחנו מוכנים לשימוש בכלים האלה? מה צריך לעשות עובד שמצא כלי AI וקיצר לעצמו את הדרך? לספר לעמיתים או לשמור לעצמו? לספר למנהלת או לשמור לעצמו? לדרוש תוספת שכר או לקחת או פרילנס מהצד?
התשובות היו חריפות. מפאת חריפותן, לא אייחס לאנשים ספציפיים. "אין לי מה לעשות עם מתכנתים צעירים", אמר מנהל פיתוח של חברה מוכרת מאוד. "הם מנסים להשתמש בבינה מלאכותית כדי לכתוב תוכנה, ולא יודעים להתמודד עם הטעויות שהיא נותנת להם. עדיף לי מתכנת אחד מנוסה שיודע לכתוב קוד וגם להשתמש בבינה מלאכותית נכון - על פני שלושה צעירים".
אבל השאלה האחרונה שארז קרדה תפס בצילום היא זו שהתשובות עליה חלוקות מאוד: מה ההחזר על ההשקעה על בינה מלאכותית. מחקר של IDC ומיקרוסופט מדבר על החזר של 3.7 דולר לכל דולר של השקעה. תחושת הבטן שלי שזה עוד קצת מוקדם למספרים האלה. אבל שהם יכולים להיות גם גבוהים בהרבה בעוד שנה שנתיים.